כמעט כולנו חווינו אותה,  או לפחות שמענו על קללת הדור החדש שמאיימת לאמלל אותנו בתחושת החמצה תמידית – הלא היא ה- (FOMO (Fear of Missing Out הידוע לשימצה - אותו פחד מהחמצה, שגורם לנו לצאת לאינספור דייטים ראשונים כי תמיד יגיע שידוך מתאים יתר (יפה יותר/עשיר יותר/מצחיק יותר), ולרפרש את הפייסבוק בקינאה ובערגה לנוכח כל האירועים שלא נכחנו בהם, הבגדים שלא קנינו והאנשים שלא הכרנו.

ה-FOMO לא מסתפק בתחום אחד וחולש על כל תחומי חיינו, הוא דורש מאיתנו להיות זמינים תמיד, מעודכנים תמיד, מחוברים תמיד ובעיקר גורם לנו להרגיש מתוסכלים תמיד. בעבודה הוא יכול להיות הרבה פעמים בעוכרנו. מצד אחד אין ספק שתחושת ה-FOMO גורמת לנו להיות זמינים יותר, לבדוק מיילים, להיות מעודכנים בנעשה ולהיות "על זה" כל הזמן, מה שיכול לצייר אותנו כעובדים טובים יותר, אך בו בזמן גם לטשטש את הגבולות בין העבודה לחיים ולשעבד אותנו למחשבים ולטלפונים החכמים. בנוסף, מתוך החיפוש התמידי אחר מקום טוב יותר, מעודד אותנו ה-FOMO לא להסתפק במועט ולהתקדם ולשדרג גם את מקומות העבודה שלנו. מצד שני, עובדים רבים עשויים למצוא את עצמם ללא יציבות ועם דחף לנוע כל הזמן בין משרות, ולחפש תמיד את ההזדמנות הבאה, התפקיד הבא או הפרויקט הבא, מתוך תחושה שתמיד יש משהו שווה יותר שם בחוץ.

כעת נראה שיש מי שמציעים תרופה או לפחות קריאת תיגר על תופעת ה-FOMO והיא ה-JOMO – ההנאה שבהחמצה (Joy of missing out). סוכנות הפרסום והשיווק הבינלאומית JWT  פירסמה צפי לפיו ה-JOMO תהיה אחת המגמות שישפיעו במידה הרבה ביותר בשנים הקרובות על לקוחות וצרכנים ברחבי העולם. "משמעות המגמה היא ליהנות ממה שאתה עושה כאן ועכשיו ולא מהפרסום שלו במדיה החברתית או בצפייה במה שעשו אחרים", הסבירה אן מאק, מנהלת זיהוי הטרנדים של הסוכנות.

נשמע מופרך נכון? לאכול ארוחה מבלי לצלם אותה לאינסטגרם, ליהנות מהופעה חיה מבלי להעלות LIVE לפייסבוק? להצביע בבחירות ולא להעלות פוסט בו נכתוב "הצבעתי והשפעתי"- איך זה יעבוד, הקול שלי לא ייפסל?

הודעות בנהיגה
מחוברים ללא הפסקה | צילום: shutterstock By Andrey_Popov

זה הזמן להתנתק

מוזר ככל שיישמע, השיחרור הזה מצריכת המידע ברשתות החברתיות, צפוי להביא איתו תחושת שיחרור, ירידה בעומס הקוגניטיבי והמנטלי, רוגע ושליטה מחודשת בחיינו. אבל זה לא קל, קודם כל כי לא חונכנו לכך. חונכנו לצרוך, להגיד כן, להתנסות, לחוות כמה שיותר, להיפתח לעולם. אבל העולם כבר פרוץ לרווחה ואנחנו צריכים ללמוד גם מתי להגיד לא, מספיק, לא צריך יותר.  כדי ללמוד לבחור צריך לצמצם אפשרויות וזה אתגר לא פשוט, אבל הכרחי, ונראה שיותר ויותר אנשים מבקשים לעצור את הקצב ולהפחית גירויים.

גם החברות הגדולות, שתרומתן ל-FOMO היא הגדולה ביותר, החליטו שלא להילחם במגמת השינוי אלא לאמץ אותה. כך, חברות גוגל, אפל, פייסבוק ואינסטגרם כבר הכריזו על פיתוח כלים חדשים שנועדו לתזמן ולהקציב זמן גלישה, ובחברות שונות ברחבי העולם מציעים לעובדים שעות מדיטציה ומיינדפולנס.

רגע, מיינדפול – מה? הגל הזה של ההתנתקות מהטכנולוגיה מהווה חלק ממגמה רחבה הרבה יותר, אשר מעודדת השקעה בתחומי הבריאות הגופניים והנפשיים. במגמה זו נכללים גם תחומי המדיטציה והמיינדפולנס שצברו תאוצה ועוזרים לאנשים לתרגל את היכולת "לחיות את הרגע". מיינדפולנס, או בעברית קשיבות, הוא תהליך פסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה. בניגוד ל-FOMO בו אנחנו מרבים להשוות את עצמנו לאחרים ולפעול מתוך האגו, מעודד אותנו המיינדפולנס להשתחרר מהשפעת האגו, להיות מרוכזים בפעולה שאנו מבצעים בהווה ולא להתפזר לפעולות נוספות או למולטי-טאסקינג.

מגמת ההתנתקות והמיקוד מעודדת גם את החיפוש אחר איזון טוב יותר בין עבודה לבין חיים פרטיים. כך, הן ה-JOMO  והן המיינדפולנס, מעודדים אותנו להתנתק מהאמצעים הדיגיטליים, להיות פחות זמינים מחוץ לשעות העבודה; במייל, בוואטסאפ או בטלפון, להקדיש את הזמן שלנו לעצמנו ולהפריד טוב יותר בין הבית לבין העבודה. כדי להצליח לעשות את זה צריך להצליח לעמוד מול שטף הדרישות הבלתי פוסק שמגיע אלינו ממקום העבודה ולהצליח להגיד לא – לא לעוד משימות, לא לשעות נוספות, לא לעוד תחומי אחריות.

JOMO
ההנאה שבהחמצה, תתחילו לשנן | צילום: By Lubo Ivanko, shutterstock

לא זה לא

אמירת ה"לא" היא קשה, בין השאר כי אנו מפחדים שאם נאמר לא נאכזב את הסביבה, נאבד את הערכת הממונים כלפינו, ואולי אף את ההערכה שלנו כלפי עצמנו. לעתים אמירת ה"כן" נובעת מתוך צורך שלנו לקבל אישור ליכולות שלנו ולהשתיק חששות או קשיים, אך לאורך זמן, דפוס כזה יכול להתיש ואף לתסכל מאד, שכן אף אחד לא מסוגל להצליח להכיל ולהתמודד עם אינסוף משימות.

כך, אנחנו נדרשים לשמור על עצמנו לא רק מפני דרישות חיצוניות, אלא גם מפני דרישות פנימיות – שלנו מעצמנו. ניתן לעשות זאת על ידי ניסוח "כללים" או שאלות מנחות שיסייעו לנו להחליט מתי נאמר לא ולאילו סוגי בקשות, למשל, האם הבקשה היא במסגרת תפקידי? האם אני אהנה מהעשייה? האם חיי המשפחה שלי ייפגעו בעקבות הבקשה, ועוד. בנוסף, פיתוח היכולת להגיד לא לגירויים ולהצעות שלא מפסיקות להגיע אלינו, בתחומי חיים אחרים, יסייע לנו ויחזק את יכולתנו להגיד לא ולשמור על עצמנו גם בעבודה. על מנת להצליח לעשות זאת, כדאי לנו לאמץ אופן חשיבה רגוע יותר, מתבונן יותר ולא מכוון מיידית לפעולה.

במחקרים נמצא כי תירגול מיינדפולנס, מפחית תופעות של לחץ ושחיקה בעבודה, מנבא עלייה בביצועים ובקבלת החלטות אפקטיבית. המיינדפולנס יכול לסייע בהתמודדות עם ריבוי המידע והמשימות בעבודה, בניהול זמן אפקטיבי יותר ובשמירה על האיזון שבין צרכיו האישיים של העובד לבין צרכי הארגון.
בחברת אינטל העולמית, דיווחו העובדים על ירידה משמעותית ברמת המתח שלהם בעקבות השתתפות בקורס מיינדפולנס מטעם הארגון, ובמקביל עלו יכולתם לבהירות מחשבתית, יצירתיות, מיקוד, תקשורת בינאישית ועוד.

לסיכום, היכולת להיות באי עשייה, חשובה לא פחות מהיכולת להיות בעשייה, אז אם יש לכם שעה פנויה, אל תמהרו למלא אותה בפעילויות ובמטלות, אלא נסו לתרגל דווקא את היכולת להיות ברגע.

הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית, מייעצת ומטפלת בצמתי החלטה בקריירה, במצבי שינוי ומשבר, ומכינה לראיונות עבודה.