"טכנולוגיות חדשות והתנהגות צרכנית חדשה מובילות מקצועות חדשים", אומרת מאשה דאשקוב, מייסדת ומנכ"לית DIGITALENT בית ספר למקצועות חדשניים בעולם הדיגיטל. "המקצועות החדשים משקפים את החידושים בתעשייה עצמה, חלקם זמניים, וחלקם יהפכו לקבועים. ערנות לטרנדים מקצועיים היא זו שמגדילה את הסיכוי להתחיל קריירה בתחום חדש". דאשקוב נותנת כדוגמה את המקצוע 'מנהל מדיה חברתית' שנתפס כטרנד זמני אך עם הזמן הפך למקצוע חדש  - 'מנהל תוכן בערוצים דיגיטליים' הכולל בתוכו גם ניהול מדיה חברתית. "זה קרה כהתפתחות טבעית של שיטות עבודה וטכנולוגיות מדידה בתעשיית הדיגיטל. בעולם השיווק הפרסום והדיגיטל , לפני כחמש שנים נוצר המקצוע - מנהל קמפיינים PPC, אשר אחראי לאופטימיזציה של תקציבי פרסום בערוצים הדיגיטליים כמו גוגל ופייסבוק וכו', אחריו נולד האנליסט הדיגיטלי - זו פונקציה שאחראית על בקרת  פעילות פרסומית במדיה הדיגיטלית, והמקצוע הכי חדש כרגע הוא מנהל קמפיינים באוטומציה – משרה שקיימת באגפי שיווק ובמחלקות דיגיטל של משרדי פרסום ונושאת את האחריות על בניית מערכי אוטומציה אשר מייעלים את הטיפול בלידים ובפניות של לקוחות פוטנציאליים."

מי קובע למעשה שנולד מקצוע חדש?

"מקצועות צריכים להיווצר רק בשוק העבודה, לא באקדמיה ולא במעבדות" אומרת דאשקוב. "שוק העבודה קובע צורך – הצורך הזה משקף התפתחות עסקית כלשהי. אם יש צורך מובהק, עם תכולה ברורה של כישורים, ידע ושיטות עבודה – יש מקצוע." היא מוסיפה כי לפעמים מקומות עבודה שונים קוראים לאותה תכולה בשמות שונים. "כאן אנחנו מזהים את הבעייתיות של מקצועות החדשים – הם מתפתחים כל כך מהר ובמקומות עבודה שונים, ולפעמים מאוד קשה לקבוע שמדובר באותו מקצוע. קורה גם להיפך, לפעמים יש מקצועות עם אותו שם ותכולה מקצועית מאוד שונה במקומות עבודה שונים. זה נובע מהמהירות שבה הצרכים במקומות העבודה הוגדרו וזאת מבלי שהיה תהליך של סטנדרטיזציה מקצועית. 'מנהל דיגיטל' לדוגמה, הוא מקצוע די נפוץ, אך אם נשווה 10 מודעות דרושים של אותו מקצוע – נגלה דרישות שונות לגמרי. זה קורה מכיוון שהמקצוע עדיין מאוד צעיר ושוק העבודה טרם עיצב את גבולותיו הסופיים" .

האם המקצועות החדשים שנולדים הם תלויי תרבות וגיאוגרפיה?

"במידה מסוימת – המקצועות החדשים הם תלויי טכנולוגיה והתנהגות צרכנית. טכנולוגיה היא בדרך כלל גלובאלית, התנהגות צרכנית – יכולה להיות מקומית, גיאוגרפית. אך בסופו של דבר, אני רואה שמקצועות שקיימים בחו"ל מגיעים גם לישראל. אחרי הכול, אנחנו עדיין כפר גלובאלי."

פייסבוק, לוגו, רשת חברתית, סמארטפון
מנהלי קמפיינים בדיגיטל כאן כדי להישאר | צילום: Chinnapong, ShutterStock

מהם שלבי התהליך שבו נולד מקצוע חדש מבחינתכם?

"השלב הראשון הוא איתור וניתוח לוחות מודעות דרושים במדיה החברתית, אם יש רפיטיציה גבוהה של תכולה מקצועית אנחנו מתחילים לחקור אותה; בשלב השני מראיינים מעסיקים בכירים ורלוונטיים – סמנכ"לי שיווק, מנכ"לים של סוכנויות מדיה וחברות הייטק כשמטרת הריאיון היא להבין האם יש לאותה חברה נכונות וצורך בפיתוח תכולה מקצועית מסוימת; אם יש ביקוש, ממשיכים לשלב שלישי – קבוצות מיקוד כפי שעושים כשמשיקים מוצר חדש. אנו מכנסים את המעסיקים הישירים של העובדים העתידיים במקצוע הנידון, ומנסים לקבוע יחד את התכולה המקצועית ואת השם הנכון לאותו מקצוע, את תכונות האישיות הנדרשות, וכו'. בשלב הרביעי אנחנו מתרגמים את כל התכולה המקצועית לנושא ההכשרה, מתחילים לבנות סילבוס ותרגילים כאשר מה שמנחה אותנו הוא לדמות את הקורס לתהליך שקורה בפועל במקום העבודה, לכן אנו מזמינים את אותם אנשים שליוו אותנו בהתייעצות ראשונית או בקבוצות מיקוד ללמד באותו קורס" מסבירה דאשקוב. "בשלב החמישי מגדירים את הדרישות לקבלה במסלול ההכשרה. ברוב המקצועות החדשים אין משמעות להשכלה קודמת אבל עדיין חשוב לומר שיש עדיפות בעולם השיווק והפרסום הדיגיטלי להשכלה מדעית כמו כלכלה, מערכות מידע וסטטיסטיקה, במקביל בונים פרופיל של תכונות אישיות המתאימות למסלול הלימודים. חשוב בעינינו להבין שתכונה מרכזית של מנהל קמפיינים PPC זו יכולת ריכוז גבוהה, ואנשים עם הפרעות קשב וריכוז לא יחזיקו מעמד בעבודה כזו, או רצון ואהבה להתייעל, יש אנשים שאוהבים לשפר כל הזמן את מה שהם עושים, זה המוטיב המרכזי של המקצוע. חשוב להבין איך האופי שלי יתאים למה שאני הולך לעסוק בו בעתיד".

המקצועות החדשים מחליפים מקצועות ישנים אחרים?

"לפעמים מחליפים, אבל לרוב מעדכנים ומשדרגים. למשל, כותב תוכן יהפוך בימים אלו למנהל תוכן בערוצים דיגיטליים. מעצב - למומחה UX, וקופירייטר לכותב מיקרו קופי. לא מדובר כאן בשינוי מינורי אלא במקצועות שונים עם בסיס דומה, אך עם סל כלים וכישורים אחר. אנחנו רואים בזה תהליך הדומה יותר להסבה מקצועית ולא להשתלמות מקצועית".

מאשה דאשקוב
מאשה דאשקוב | צילום: ליאת מנדל

איך מזהים את הפוטנציאל התעסוקתי שיהיה למקצוע החדש?

"אין נוסחה מדויקת, אבל בהחלט אפשר לנבא פוטנציאל מקצועי לפי התפתחות טכנולוגית שבזכותה המקצוע נולד, לפי פוטנציאל עסקי של הענף, לפי מגמות צרכניות גדולות. קל לומר שהמקצוע מנהל קמפיינים PPC יישאר בסביבה עוד הרבה זמן. מדובר במקצוע חדש יחסית, בן 5-6 שנים בסך הכול, אבל כולם מבינים שבזכות פלטפורמות פרסומיות גלובאליות שמחזיקות יותר ממחצית משוק הפרסום בעולם, המקצוע הזה ימשיך להיות נדרש. כנ"ל לגבי כל מקצועות האי-קומרס, שנמצאים בתנופה הרבה בזכות אמזון, עלי באבא ועלי אקספרס שרוכבים על מגמה צרכנית גדולה – שופינג אונליין. להערכתי, התחום יקבל תנופה נוספת על רקע משבר קורונה. באותה נשימה אפשר להגדיר את התחום של יוצרי תוכן לערוצים דיגיטליים – digital creators  כתחום עם פוטנציאל גדול מכיוון שהוא נותן מענה למפרסמים להפיק קריאטיב זול ונגיש לאותם ערוצי פרסום השולטים בעולם – גוגל, פייסבוק ועוד. כאשר מחוברים לדופק, נמצאים בשיח עם אנשי מקצוע בתחום, קוראים עיתונות כלכלית, עוקבים אחרי המגמות הטכנולוגיות – ניתן לנבא מה הולך לתפוס בשנים הקרובות באופן די מדויק" מסכמת דאשקוב.

כל מה שרציתם לדעת על תפקיד מעצב חוויית משתמש
מעצבים יהפכו למומחי UX | אילוסטרציה: MIND AND I / shutterstock

נעים להכיר: סורסרים ואנליסט BI

“בעבר היו מספרים על מגייסת שמקבלת ערמת קורות חיים וצריכה לבחור מי המועמד המתאים, והטיפים למועמדים היו לכתוב קו"ח שיתבלטו אל מול האחרים, או באיזו שעה ביום לשלוח אותם כדי שלא יפלו 'בין הכיסאות'", מספרת רחלי ברוך חייק, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת סייפבריצ', כך נולד מקצוע הסורסר. "הסורסרים הם בעצם אנשי הסתרים, חיות הרשת שתפקידם לאתר את הטאלנטים ולעורר בהם את הרצון לומר 'כן, מעניין אותי לשמוע פרטים על המשרה'. הסורסר הוא מידען, תפקידו למפות ולאתר מועמדים ברשתות החברתיות- לינקדאין, קבוצות טכנולוגיות, Github, stackoverflow ופורומים טכנולוגיים שבהם המועמד פעיל. הסורסר מחפש ניסיון ספציפי של מועמדים טכנולוגיים שלעתים גם מנסים לטשטש אותו כדי לחמוק מלקבל מבול של הצעות עבודה. סורסר מצוין יצליח למצוא את המועמדים המעולים שאף אחד לא מצליח למצוא אותם".

רחלי ברוך-חייק
רחלי ברוך-חייק | צילום: ארתור פורר

בועז דה האן שותף מייסד באקסלנדו, חטיבת ה-BI  של אלעד מערכות, מספר כי המקצוע החדש - אנליסט   BI  נולד כשהבינו שחברות צריכות ניתוח נתונים על ידי אדם בעל ראיה עסקית רחבה, שלרוב חסרה או לא נדרשת ממנתח נתונים. "עכשיו זו כבר דרישה שמגיעה מהשטח. העבודה שעושה אנליסט BI מקנה לחברה אמת ארגונית אחת, כאשר גם מנהלים שאינם טכנולוגיים, לא במהות שלהם ולא בהכשרתם, יכולים להבין בקלות היכן עליהם להשתפר כעסק. באמצעות ה-BI אנחנו פונים לכל מגזר ולכל גודל, הם לא נדרשים להשקיע בתהליך ארוך ומסורבל ובעיקר יקר של  ניתוח נתונים כלל ארגוני, שיכול להביא גם למצב שבסיומו המידע שיתקבל כבר לא יהיה רלוונטי. לכן למשל, קמעונאי קטן שהיה רוצה לוודא כי הוא מחזיק בכמות מלאי שאינה גדולה או קטנה, היה רגיל לעבוד בטבלאות אקסל או בכלי ניתוח וארגון פשוטים, היוצרים סרבול וטעויות. הוא לא היה פונה להשתמש בכלי ה-BI הקיימים, אשר דורשים ארסנל שלם של מומחים טכניים ועסקיים על מנת לבנות ולנתח את הנתונים שהתקבלו. אנליסט ה-BI הוא איש שמגיע מהעולם העסקי כמו כלכלן או מהנדס תעשייה וניהול, אשר הוכשר במשך 3 חודשים לפתח מערכת נתונים מותאמת לארגון שיכולה לפעול על פרויקט נקודתי ומהיר ולהעלות מסקנות רלוונטיות שיסייעו לטייב ולייעל את העסק בנושא הספציפי המבוקש".

בועז דה האן
בועז דה האן | צילום: יח"צ

"עתיד העבודה יהיה מורכב ודינמי"

לפי דו"ח מקינזי, 65 אחוזים מתלמידי התיכון כיום יעבדו בשנת 2030 בעבודות שעדיין לא קיימות. "אנו חיים בעולם משתנה, עידן טרנספורמטיבי שמחייב אותנו לאמץ שינויים באופן שוטף. גלובליזציה יחד עם פיתוח מואץ של טכנולוגיה משפיע עלינו בכל רובדי חיינו. החל מהדרך בה אנו מתקשרים עם אחרים, תרבות הצריכה שלנו, השאיפות, החלומות שלנו וכמובן העולם התעסוקתי שלנו", אומרת לימור הררי, ראש מחלקת חדשנות וטכנולוגיה במכללה האקדמית גורדון.

"עתיד העבודה הופך להיות מורכב ודינמי יותר מאי פעם. על פי הפורום הכלכלי העולמי עד שנת 2025 היחס בחלוקת העבודה בין בני אדם למכונות, יעמוד על 48% לבני האדם לעומת 52% למכונות או אלגוריתמים. העובדה הזו לבד יכולה להוות תחושה של איום, אך אפשר לראות זאת כהזדמנות שיש להתכוונן אליה."  

לדבריה של הררי, קיימת חרדה רבה לגבי העתיד התעסוקתי, רבים חוששים שעולם העבודה פונה לעתיד דיסטופי בו תהיה אבטלה טכנולוגית רבה, והשוק יתאפיין בעבודה לא יציבה, וכוח אדם שאינו נדרש בגלל כישורים החסרים בעיקר לאוכלוסייה מתבגרת.

"עתיד העבודה תלוי מאוד בהחלטות מדיניות שמדינות מקבלות על עצמן, ובאימוץ טכנולוגיות שונות. אפליקציית Uber  היא דוגמה לצמצום כוח האדם שעובד בתעשיית המוניות מחד, אך זו טכנולוגיה שאפשרה לכל אדם להשלים הכנסה מבלי שתהיה לו מונית".

לימור הררי
לימור הררי | צילום: המכללה האקדמית גורדון, יח"צ

אילו מיומנויות חדשות נצטרך לאמץ?

"בעשור הבא מיליוני עובדים יחליפו קטגוריות תעסוקתיות, ובמקביל לכך הדרישה לכישורים תשתנה. על פי דו"ח OECD  ניתן לראות עלייה בדרישה למיומנויות של פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יכולת ניהול בני אדם, יכולת שיתוף פעולה עם אחרים, אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת שיפוט וקבלת החלטות. התפקידים העתידיים יהיו מורכבים, וידרשו מהעובד יכולת לשלב בין מיומנויות אנליטיות לבין מיומנויות רכות. העובד יידרש לגמישות מחשבתית בינאישית ותפקודית, שתבוא לידי ביטוי ביכולת שלו לקדם נושאים מחד ולהתמודד עם חוסר ודאות ועמימות מאידך."

אלו מקצועות חדשים יהיו?

"קשה לנבא, אך גם כאן חשוב להיות יצירתיים, להתבונן באופן ביקורתי על התהליכים העולמיים ולהבין את הצרכים החדשים שיידרשו. עליית תוחלת החיים תחייב צמצום של נזקי הזקנה, אימוני זיכרון, איכות של שעות הפנאי. זלילת מקורות האנרגיה העולמיים תדרוש ניצול של מקורות קיימים או חליפיים. עיצוב הדימוי והזהות הדיגיטלית שלנו תוליד גם היא מקצועות מעניינים. עלינו להבין ולאמץ את החשיבות בהיותנו לומדים נצחיים   (Lifelong learners) , התפיסה הזו צריכה לחלחל כבר בבית הספר- אשר צריך לתת לנו את האפשרות להכיר את עצמנו כלומדים ולהכשיר אותנו לא מה ללמוד, אלא איך ללמוד ואיך להתמודד עם שינויי, מסכמת הררי."