הדר שומרון תדהר
צילום: התעשייה האווירית

הדר שומרון תדהר היא בוגרת הפקולטה לביולוגיה ולהנדסה תעשייה וניהול בטכניון, היא אמא ל-3 ילדים בגילאי 5 עד 14, וב-3 השנים האחרונות היא מכהנת בתפקיד ראש מינהל תכנון ובקרה בחטיבת התעופה בתעשייה האווירית. בסוף החודש היא תרצה בכנס ה"ליידי טק" של הטכניון, שבעקבות הקורונה עבר למתכונת מקוונת, שם היא תספר על הדברים החשובים בדרך להצלחה בתעשייה ועל האג'נדות הפרטיות שלה. שוחחנו איתה כדי לשמוע על הדרך שלה כאישה בתחום שעדיין נחשב די גברי ועל האתגרים שבהם נתקלה בדרך למעלה.

"אני אוהבת להרגיש פורצת דרך"

"בתחילת הדרך עבדתי בכמה חברות קטנות והרגשתי שמתאים לי להתברג בחברה גדולה ולהשפיע. לפני כ-15 שנה התקבלתי לתעשייה האווירית, נכנסתי במלוא המרץ וכבר מההתחלה הרגשתי מאוד שייכת" מספרת הדר. לאחר כשנתיים מונתה לראש תחום, קידום מהיר יחסית בתעשייה. "הייתי הכי צעירה והמשכתי לתפקידים נוספים של ניהול פרוייקטים, כמה מהם מעניינים במיוחד כמו פרויקט הרכבת כנפיים של מטוס ה- F35 עבור חברת לוקהיד מרטין, שילוב מערכת תקשורת של שליטה ובקרה בין מטוסי קרב, פרויקט מסווג ברובוטיקה צבאית עבור צה"ל ועוד. בתפקיד הנוכחי אני מנהלת של 30 מהנדסי תעשייה וניהול ואנחנו מנהלים פרויקטים שונים".

 

כשהחלה את דרכה בתעשייה האווירית, הייתה להדר הרגשה שהיא במיעוט. "לא היו אז הרבה מהנדסות, אבל אף פעם לא הרגשתי שמתייחסים אליי אחרת כי אני אישה. זו אומנם תעשייה גברית אבל לא הרגשתי שיש עם זה בעיה, לא הרגשתי שיש תקרת זכוכית. גם כשהייתי בהריון ובהמשך כשכבר הייתי אמא לילדים, זאת הייתה החלטה שלי והכל היה במקביל – תפקידים חדשים שהייתי צריכה ללמוד בהם נושאים שלא הכרתי לפני, ג'ינגול יומיומי בין העבודה למשפחה, אבל אני אוהבת להרגיש פורצת דרך". לצד המרוץ היומיומי עליו היא מעידה, היא יכולה להבין למה יש נשים שמוותרות על קריירה מסוג כזה. "יש לי המון עזרה מבן הזוג, מההורים, מהמטפלת, ואני מאוד נהנית מהעבודה שלי ושמחה ללכת לעבודה בבוקר וגם שמחה לזמן איכות עם הילדים כשאני בבית. לא הרגשתי שאני משלמת איזשהו מחיר, אבל אני יכולה להבין למה יש נשים שמוותרות, זה ג'ינגול מטורף".

"נשים נוטות לעשות דברים לבד"

מסקר שנערך בקרב כ-200 סטודנטיות ובוגרות הטכניון, נמצא כי נשים מרגישות שנושא המשא ומתן הוא תחום שהן מרגישות פחות טובות בו, מה שפוגע בקידום שלהן וביכולת שלהן לבקש ולקבל העלאת שכר. לדעתה של הדר, זה לא קשור בהכרח להיותן נשים. "מהאנשים שאני מכירה סביבי, אני חושבת שזה עניין מאוד אישי, אני מכירה גם גברים שלא דורשים מראש. אני באופן אישי אף פעם לא אבקש העלאה לפני שאני מוכיחה את עצמי. קודם אקבל תפקיד ואוכיח את עצמי, ואז יהיה לי ביטחון לבקש העלאה". בהרצאתה בכנס, תעסוק בין היתר גם בנושא המו"מ, אך לאו דווקא בפן הכספי שלו. "אני על בשרי למדתי לדרוש, לא תמיד ידעתי לבקש את הכלים והמשאבים שהייתי צריכה כדי להצליח. פעמים רבות עשיתי את העבודה לבד בפרויקטים, סגרתי פינות של אחרים. לא יודעת אם זה משהו נשי, אבל אני רואה סביבי שלפעמים נשים נוטות לעשות דברים לבד, יותר נוח להן ככה. אני רואה שלרוב גברים יודעים להעביר עבודה לאחרים יותר מנשים, אולי כי אנחנו אוהבות שדברים נעשים בצורה שאנחנו רוצות, גם בעבודה וגם במרחב הביתי. אני חוויתי את זה על בשרי בתפקידים קודמים וזה פשוט לא נכון, לא לי ולא לארגון. מנהל צריך לנהל. כשמנהלים צריך לנצח על התזמורת ולא לנגן על כל הכלים".

בנוסף, היא מאמינה שהכי חשוב זה ליהנות. לשמוח ללכת לעבודה וליהנות מהדרך ומהעשייה. "צריך ליהנות ולא לוותר, לא בעבודה ולא בבית, וגם לדעת לבקש עזרה בבית כדי שאפשר יהיה להתקדם בחוץ. להאמין בעצמך ולא לפחד מקשיים ומטעויות. לא לחשוש לעמוד על שלך ולעשות מו"מ מול המנהל שלך ולדעת לבקש אם את צריכה כלים או משאבים כדי להצליח, כי הרי בסוף יסתכלו על השורה התחתונה – האם זה הצליח או לא הצליח, ולא האם עשית הכל בעצמך".

לא מוותרת על מצוינות, גם לא לנשים

בעיני הדר, גם בתקופות שיש ילדים קטנים, צריך להמשיך לשמור על הגחלת, להמשיך לעבוד כמו המהנדסים הגברים, כי צריך לשמור על השם ועל המקצועיות ולא להישאר מאחור. היא מרגישה שבתפקידה היא פותחת דלתות למהנדסות, "זה חלק מהאג'נדה שלי. כמו שעבורי היו נשים בדרך שפתחו לי את הדלת אז גם אני רוצה לקבל ולקדם נשים, אבל אני לא מוותרת על מצוינות! לפתוח את הדלת לאישה מהנדסת, מבחינתי, זה לא להתקטנן על נוכחות ועל שעות עבודה מסוימות אבל כן לדרוש ביצוע של העבודה. אני מוכנה לתת גמישות בשעות אבל לא בתפוקות".

באחד הפרויקטים בהם לקחה חלק, הייתה היא האישה היחידה בצוות של גברים, "באו להציג אותי ללקוח והשאלה הראשונה שלו הייתה אם אני המזכירה החדשה, אבל אני לוקחת דברים כאלה ברוח טובה, זה מצחיק אותי". היא מרגישה שכיום יש אג'נדה לקידום נשים בחברה ויש יותר נשים בתעשייה ויותר נשים בתפקידי מפתח ובתפקידים ניהוליים. היא עצמה מנטורית בפרויקט מהנדסות העתיד, שבו היא ונשים מהנדסות נוספות עובדות עם תלמידות כיתות י"א מצטיינות במדעים מכל הארץ. "הן חכמות ומדהימות ומלאות מוטיבציה, יש להן ראש טוב ורעיונות שיוצאים מחוץ לקופסה. אנחנו עובדות איתן על פרויקטים משלב הבעיה ועד שלב הפתרון והיישום ופותחות להן עולמות חדשים, והן מאוד נהנות ולומדות המון. באופן כללי אני חושבת שנשים הן ראויות לגמרי, תענוג לעבוד איתן ואני מאמינה שהן מביאות רוח אחרת לארגון. אם אני עובדת עם אישה אני יודעת שאנחנו נתקתק את העבודה בלי בעיה, במהירות, בלי ענייני אגו".