הייתם פעם כל כך ממוקדים ומרוכזים בפעולה מסויימת עד שלא שמתם לב שהזמן עובר? השעות חלפו, אולי אפילו פספסתם ארוחה מרוב היסחפות למשימה? יש שם לתופעה הזו ואתם רוצים כמה שיותר ממנה.

הפסיכולוג ההונגרי מיהאי צ'יקסטמיהאיי קרא למצב הזה “FLOW” (זרימה), והוא מוגדר כמצב תודעתי של ריכוז מלא, המאופיין בתחושה של חיות, שליטה ומעורבות מלאה בעשייה, ללא דאגות, מודעות עצמית או תחושת זמן. במצב זה אנו שקועים בפעילות עד שבמהלכה לשום דבר אחר אין חשיבות בעינינו. זאת בניגוד גמור למצבים בהם הזמן לא עובר, אנחנו מסתכלים על השעון כעבור שעה ומגלים שעברו רק ארבע דקות.

כדי שנחווה את אותה תחושת הזרימה, נדרשות משימות אשר מתאימות לנו ברמת האתגר שלהן: לא כאלה שקלות עבורנו - כי אז נשתעמם, אבל גם לא קשות מדי - כי אז נחווה תסכול ואף חרדה. משמעות הדבר היא שכדי להגיע למצב זרימה נדרש אימון. כך, התנאים למצב זרימה, סותרים בעצם את התפיסה לפיה הנאה אינה כרוכה במאמץ ואת השאיפה של רוב בני האדם למקסם את זמן המנוחה שלהם.

אז למה בעצם הצהרתי בדרמטיות שאתם רוצים יותר מהתחושה הזו לעצמכם? מה רע במיקסום זמן מנוחה והפחתת אתגרים בחיים? התשובה היא כי מחקרים מעידים שחוויית הזרימה חשובה מאוד לתחושת האושר ולשביעות הרצון מהחיים.

כל מה שרציתם לדעת על עבודה כתסריטאים
מתי בפעם האחרונה הייתם כל כך מרוכזים במשימה - עד שאיבדתם תחושת זמן? | צילום: Shutterstock | By simona pilolla 2


לכל אחד יש סוג אחר של אירועים וחוויות שבהם הוא חווה זרימה. אנחנו יכולים לחוות זרימה כאשר אנחנו עוסקים בתחביב אהוב כמו ציור או נגינה, בספורט או במפגש עם חברים. וזה יכול לקרות גם בעבודה
. כן כן, בעבודה. אצל רבים, קונספט העבודה מעורר קונטוציות שליליות, ומילים כמו "אילוץ", "סבל", "הכרח" או "עול", נזרקות לאויר כשמדברים עליו, אבל אחוזים משמעותיים מחוויות הזרימה שלנו קורים דווקא בעבודה. ממחקר בתחום עלה כי אנשים (ללא תלות בתחום עיסוקם) חוו את רוב חוויות הזרימה שלהם בעבודה (54% מכלל חוויות הזרימה), בעוד שאירועי הזרימה בשעות הפנאי היוו רק 18% בלבד מכלל החוויות.

מה? יכול להיות שהעבודה שלנו מתגמלת ותורמת לאושר שלנו יותר משעות הפנאי? כן. ויותר מכך - היא גם תורמת לתיפקוד שלנו בעבודה. מצבי זרימה הופכים אותנו להיות מפוקסים ומרוכזים יותר, הם מגבירים מוטיבציה והתמדה, מעלים את רמת התפוקה, מגבירים יצירתיות ויכולות עיבוד וניתוח, וכמובן מגבירים את רמת הסיפוק ושביעות הרצון בעבודה.



אז איך עושים את זה? איך מגבירים את חווית הזרימה, בעבודה ובכלל? הנה כמה דרכים ליישם זאת:

בחרו משימה שאתם אוהבים ומתחברים אליה - אין לנו ציפייה לחוות זרימה בכל משימה ובכל רגע בעבודה, אבל גם בעבודה שאנחנו פחות אוהבים, יהיו משימות מהנות יותר עבורנו.

הציבו מטרות ברורות - חוסר וודאות או הפתעות עשויים לשבש את תחושת הזרימה, ולכן כדאי להציב מטרות עם מדדים ברורים להצלחה.

בחרו משימה בעלת חשיבות – מתוך כלל המשימות האהובות עליכם, בחרו כזו עם משמעות, שתהיה לה השפעה לטווח הארוך עליכם ו/או על הארגון.

ודאו שהמשימה מתאימה לכם ברמתה – כלומר לא קלה מדיי ולא קשה מדיי. בדיוק מהסיבות שמנינו קודם (שלא תשתעממו ושלא תחוו תסכול).

מצאו זמן מתאים ושקט – רובנו זקוקים לסביבה שקטה ולרמת אנרגיה מספקת כדי להתרכז, לכן מומלץ להתחיל במשימה בשעה בה אתם ערניים ובמקום פיזי שיאפשר לכם להתמקד במשימה.

נקו את הסביבה מגירויים חיצוניים – שיחות מסדרון, נוטיפיקציות בפייסבוק, הודעות, טלפונים, מייל פתוח – כל אלה עשויים להקשות על הריכוז שלנו, ואם אנחנו לא מרוכזים וממוקדים, אנחנו לא בזרימה.

הקצו מספיק זמן למשימה – כניסה למשימה לוקחת זמן, והעשייה עצמה לוקחת גם היא זמן משמעותי. אם לא נקצה מספיק זמן למשימה, ייתכן שלא נספיק להגיע ולחוות את הזרימה, על אף הפוטנציאל שיהיה לה.

התמקדו במשימה אחת – יציאה וכניסה ממשימות דורשת זמן נוסף על מנת לשוב ולהתמקד בהן ופוגעות משמעותית בזרימה. לכן כדאי לא לנסות לרקוד על יותר מדי חתונות במקביל.

התאמנו – גם כניסה למצב זרימה דורשת אימון ותרגול, שידייקו וילמדו אתכם מה הם המצבים והמשימות המתאימים לכם ביותר ואיך מומלץ לכם לבצע אותן.

ואם עשיתם את כל זה – בחרתם במשימה אהובה ומשמעותית, שהיא מאתגרת אתכם אך אתם יכולים לה, אם הקדשתם לה זמן ושקט, ניקיתם גירויים והסחות דעת, הגדרתם מטרות וזמנים ריאליים, התאמנתם, ובכל זאת משהו לא עובד – זה הזמן לבדוק את עצמכם.

יכול להיות שהמשימה כבר לא מאתגרת והגיע הזמן להעלות את רמת הקושי. יכול להיות שאחד הפרמטרים לא מדוייקים – הזמן שהקדשתם, המטרות שקבעתם וכו', וגם יכול להיות שמרכיבים נוספים, חיצוניים משפיעים על יכולתכם. אם אתם חווים קשיים אישיים, דואגים, מתאבלים, חרדים, מדוכאים וכדומה, תחושות אלה יגזלו מכם הרבה מהכוחות שבימים כתיקונם תוכלו לרכז בעבודה. חשוב לדאוג לרווחה הנפשית שלכם ורק אז לחזור ולחפש את מצבי הזרימה. כאשר תחזרו לעצמכם, הם גם יחזרו, בהתחייבות.

הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית