ישראלים אוהבים לקטר, זה ידוע, אבל עד כמה באמת התחושות השליליות שלנו כלפי מקום העבודה שלנו אכן קיימות? אולי אנחנו בעצם שמחים בחלקנו ורק נהנים לשחק את המשחק המאוכזב?

סקר חדש שנערך באמצעות מכון המחקר ZETATOOLS בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה, מגלה ש-45% מהחילוניים אינם מרוצים מהמשכורת שלהם, כך גם 51% מהדתיים, 58% מהחרדים, ו-66% מהערבים. עוד עולה ש-63% מבעלי הכנסה מתחת לממוצע אינם מרוצים מהמשכורת שלהם, לעומת 52% מבעלי ההכנסה הממוצעת במשק שאינם מרוצים. באופן מפתיע כ-37% מאלו שמשכורתם מעל הממוצע, מודים גם הם שאינם מרוצים.

כאשר מפלחים את הנשאלים לפי מיקומם הגיאוגרפי, נראה כי אי שביעות הרצון נוכחת יותר בפריפריה כאשר 48% מתושבי חיפה, 54% מתושבי הצפון, 61% מתושבי ירושלים, 45% מתושבי השרון ו-66% מתושבי הדרום אינם מרוצים ממשכורתם. בעוד שרק 37% מתושבי המרכז העידו כי אינם מרוצים ממשכורתם.

למעלה משליש מהישראלים חיים מתלוש לתלוש ולא מצליחים לחסוך

עד כה עסקנו ברגשות הסובייקטיביים של העובדים, אבל מה באשר ליכולת לחסוך חלק מהמשכורת? מתברר שלמעלה משליש מכלל האוכלוסייה בגילאי 25 ומעלה מציינים כי אינם חוסכים כלל, כאשר רק 20% מציינים כי הם חוסכים חיסכון משמעותי, ו-46% מציינים כי חוסכים מעט.

כאשר משכללים את שני הנתונים, נראה שהיכולת לחסוך משליכה ישירות על מידת שביעות הרצון שלנו מהשכר; שכן בקרב אלו שמרוצים ממשכורתם 76% מצליחים לחסוך, לעומת רק 17% מאלו שאינם מרוצים. מעניין לראות שיותר מחצי (56%) מאלו שאינם מרוצים משכרם בכל זאת מצליחים לשים קצת כסף בצד.

ניתוח לפי מגדר סותר את כל מה ש"הורגלנו לחשוב" אודות הרגלי הצריכה והחיסכון של נשים, כאשר מתברר שיותר גברים ציינו כי אינם חוסכים כלל - 37% לעומת 31% נשים. כמו כן, שיעור החוסכים באופן משמעותי עולה עם הגיל: 61% מגילאי 35-25 מצליחים לחסוך חיסכון כלשהו, 65% מגילאי 36 עד 45, ו-72% מגילאי ה-46 ומעלה מצליחים לחסוך.

בנוסף עולה מהסקר שהערבים, יותר מכל מגזר אחר בישראל, אינם מצליחים לחסוך (39% מהם). אחריהם החרדים (עם 35%), הדתיים (עם 30%) ולבסוף החילונים (עם 27% שאינם מצליחים לחסוך). עוד עולה שככל שהציבור משכיל יותר הוא מצליח יותר לחסוך, כך העידו 70% מהאקדמאים לעומת 64% ממי שאין לו השכלה אקדמית. בנוסף עולה ש-34% מבעלי ההכנסה הגבוהה מצליחים לחסוך חיסכון משמעותי, 22% מבעלי ההכנסה הממוצעת, ורק 10% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע מצליחים לחסוך חיסכון, שלהגדרתם הוא "משמעותי" עבורם

ועם כל כך הרבה קשיים, מדוע הישראלים נשארים במקום עבודה שאינם מרוצים ממנו?

הנשאלים בסקר התבקשו להתמודד עם השאלה מדוע הם נשארים בתפקידם, וכחמישית מהם ציינו שחשבו להתפטר מהעבודה בשנה האחרונה. בקרב מי שציינו כי הם מרוצים מהמשכורת (המהווים 49% מכלל המדגם), שיעור החושבים על התפטרות עומד על 12%. בקרב מי שציינו כי הם אינם מרוצים מהמשכורת (המהווים 51% מכלל המדגם), שיעור החושבים על התפטרות גבוה יותר ועומד על 33%.

הדשא של השכן ירוק יותר?

ולאור כל אלו, באופן מפתיע, רק 36% מהנשאלים טענו כי המשכורת שלהם נמוכה משל עמיתיהם למקצוע, בעוד ש-27% אמרו כי המשכורת שלהם גבוהה משל עמיתים למקצוע. השאר דיווחו על משכורת זהה.

 "הסקר מציג את המציאות המקצועית והכלכלית שקיימת במדינות מערביות ואין זה מפתיע", טוענת אורית נחתומי גורדון מייסדת משותפת ב-PROJECT X, "אנשים שעובדים מתשע עד שש, מרוויחים שכר ממוצע אחרי שהשקיעו 5 שנים מהחיים שלהם בתואר ראשון ושני, מסתכלים ימינה ושמאלה ושואלים עצמם איך עבדו כל כך קשה ובסוף מצאו עצמם עם שכר ממוצע וסטנדרטי?".

אורית נחתומי גורדון
אורית נחתומי גורדון | צילום: באדיבות פרויקט X
"המענה לסוגיה הוא אותו איזון בין השקעה בקריירה להכנסה", היא מוסיפה, "אנחנו לא חייבים להתאמץ כל כך קשה כדי להיות 'הכי טובים' בתחום שלנו כדי להתפרנס היטב, אנחנו יכולים להיות 'מספיק טובים' ולנהל את עצמנו נכון. לא בכדי רוברט שמין כתב את הספר 'איך האידיוט הזה עשיר ואני לא?', לא צריך להיות גאון גדול כדי להצליח בקריירה ולהתפרנס היטב. את הדברים אומר שמין כמי שיש לו בעיות קשב ושתמיד אמרו עליו שהוא אידיוט.

"בעידן שבו הפנסיה מוטלת בספק - יש צורך בגיוון מקורות הכנסה"

"בשנים האחרונות החל להתקיים שינוי מנטלי של המועסקים", אומרת נטלי חזאי, מומחית בגיוס עובדים ותעסוקה. "אם בעבר בעולם הישן עבדנו בעבודה מסודרת וסדר היום היה מוכתב לפי המשרה, כיום יש אנשים ששואפים לגמישות ולגיוון. הם רוצים עבודות בהן לא חייבים לנסוע בפקקים, עבודות שהטבות כלכליות יכולות להתבטא בשכר גבוה יותר או מאידך בהורדת כמות השעות ובכך להגשים עצמם בדרכים אחרות".

"בעולם החדש, כאשר הפנסיה שלנו מוטלת בספק, ברור שיש צורך בגיוון מקורות הכנסה. לא בכדי מהסקר עולה שאנשים אינם מרוצים מהמשכורת שלהם, שכן שוק התעסוקה תחרותי והמשכורת נשחקת - לכן גיוון תעסוקתי הוא זה שיביא את היציבות הכלכלית", היא מציעה: "למשל, מנהל לשכה שבסוף השבוע מתפרנס מהתחביב שלו - בישול ביתי, אמנם זה לא סטארט-אפ אך זו בהחלט יזמות, דבר שמאפיין את שוק העבודה של העולם החדש; אנשים שיוזמים מייצרים לעצמם הזדמנויות ולוקחים אחריות על החיים שלהם, לאו דווקא בהתבסס על קשר להשכלה או ליוקרת המקצוע".