התחלה בתפקיד חדש מלווה תמיד בתחושת אי וודאות. בין אם מדובר בקידום או בתזוזות במקום העבודה הנוכחי או אם התחלתם מאפס במקום חדש לגמרי – מדובר בהזדמנות שלא תחזור, ללמוד לעומק את מהות התפקיד ואת הנדרש מכם.
ועם כמה שמדובר בתקופה שבה אתם צריכים שיתנו לכם הנחיות ברורות למה מצפים מכם. לא תמיד תיכנסו לעבודה בצורה מסודרת, מאורגנת ומתוכננת לפרטי פרטים. לא תמיד יחכה לכם על השולחן כל החומר הדרוש לכם לטובת תקופת הלמידה וההסתגלות, ולא תמיד יוקצו אנשים ספציפיים שיסייעו לכם בתהליך זה ויחפפו אתכם בצורה "מקצועית".
יתכן שתמצאו את עצמכם "נזרקים למים" – מצב שבו אתם מגיעים ומצפים מכם פשוט להסתדר. ללמוד לבד, תוך כדי צפייה, חיקוי ותנועה. אז מה עושים?
אל תבקרו
גם אם יש לכם ביקורת על הדרך שבה חופפים (או לא חופפים) אתכם, אינכם במקום ובמעמד שבו אתם יכולים להשמיע אותה. יהיה עליכם להתמודד עם המצב הנתון על הצד הטוב ביותר - ותחילה בצורת שאילת שאלות. למעשה, ככל שהחפיפה שלכם פחות מסודרת, כך יהיה עליכם לשאול יותר, ובעצם לגרום לכך שיחפפו אתכם גם אם לא התכוננו לכך רשמית.
איך תדעו אילו שאלות לשאול? קחו יום-יומיים של צפייה כדי להבין אילו דברים אינם ידועים לכם. במהלכם, בכל פעם כשאתם נתקלים בכאלה, כתבו זאת לעצמכם. אחרי כמה ימים תהיה לכם רשימה של שאלות. הסתכלו עליה וראו כיצד אפשר לחלק אותה לתתי-נושאים, למשל: שאלות טכניות (כיצד חונים בחניון? היכן יש מכונות צילום?), לצד שאלות מקצועיות (שאלות על מערכת המידע, ושאלות כגון – עם מי אני עובד? למי אני מדווח? מה לוחות הזמנים לפרויקט?). וכן הלאה.
אחרי שהשאלות יהיו מסודרות בחלוקה לנושאים, תוכלו להפנותן לאנשים הרלוונטיים. בררו מי יכול לעזור לכם עם הנושאים הטכניים, למשל, הציגו את עצמכם, ונסו לקבוע עמו פגישה לצורך כך. עשו זאת גם עם מי שתזהו כקולגות שלכם, ואם זיהיתם קולגה נחמד במיוחד, שגם נראה לכם ותיק ומקצועי (ולא עסוק מדי), שאלו אותו אם הוא יכול לעזור לכם, או אם אתם יכולים להתלוות אליו לזמן מה כדי ללמוד ממנו.
יש חופף, אך אין חפיפה
במקרים אחרים אתם עשויים לקבל חפיפה מצדו של אדם שעתיד לעזוב, ואותו אתם מחליפים. ברוב המקרים זו חפיפה רשמית, על הנייר, אך בפועל היא אינה נעשית ביעילות ובלב רחב ואדיב מצד החופף.
הוא ודאי כבר טרוד בעניינים אחרים, אין לו סבלנות לדקויות חשובות הקשורות לעבודה, ויתכן אף שיחסיו עם החברה נגמרו (כמעט) באווירה שלילית – במיוחד אם הוא פוטר, ולא החליט לעזוב בעצמו. במקרים כאלה אתם אף צפויים לחשוד שאותו עובד לא באמת רוצה בטובת החברה, ובכלל זאת בטובתכם, והוא עלול לרצות ללמד אתכם דברים לא נכונים בכוונה, כדי להתנקם ולהזיק לחברה. וכמובן, יתכן שהחונך שלכם חסר כישורי חניכה, אינו מסביר בבהירות ושעות החניכה מתבזבזות ללא למידה שלכם את הדרוש.
במקרה כזה תוכלו לבקש להיפגש עם המנהל הישיר שלכם (ואם לא נקבעה לכם פגישה עם המנהל שלכם ביוזמתו, נסו אתם לגרום לכך שזה יקרה. יתכן אף שהוא מצפה שתעשו זאת!). קבעו עמו בזמן הפנוי לו, הציגו את עצמכם, שאלו את שאלותיכם המקצועיות, ובקשו לשמוע מה הציפיות שלו מכם – כולל הציפיות לגבי משך הזמן שבו אתם זכאים ל"ימי החסד" הראשונים, כצופים, סופגים ושואלים שאלות. נסו להבין מהשיחה עמו מה הוא סגנון התקשורת המועדף עליו (טלפון? מייל?), מה הן שיטות העבודה האהודות עליו, ועוד.
לבסוף, כבדרך אגב, שאלו אם יש אנשים נוספים שתוכלו להתלוות אליהם בתקופת החפיפה. אל תציינו את תחושתכם לגבי החופף הנוכחי שלכם (אתם לא רוצים לסבך את החופף שלכם, ובטח שלא בשלב כה מוקדם שלכם בחברה). הסבירו זאת ברצון לחוות את העבודה דרך עובדים שונים, כדי לקבל את התמונה הרחבה של הדברים מבחינה מקצועית, ולא להתקבע רק לסגנון עבודה אחד ויחיד.
וכדי שהחופף הראשון שלכם לא יחשוש ש"הלשנתם" על תפקודו למנהל, המשיכו – גם לאחר שמצאתם דרכים חלופיות לחפיפה – להיעזר בו ולכבד את המעט שהוא כן מציע לכם. ואם יתהה מדוע אתם נעזרים באחרים, הסבירו לו שאתם מנסים להפחית ממנו עומס, ונוסף על כך מרחיבים את היכרותכם עם עובדים נוספים.
אתם מרגישים גלגל חליפי
לעתים, אם תחליפו עובד שהיה מועסק לפניכם ועזב, תרגישו כמו גלגל חליפי. ואם הקולגות והמנהלים אהבו את העובד שעזב והעריכו אותו, תמצאו את עצמכם מקשיבים לדיבורים על אודותיו, בנימה של געגוע או צער על כך שעזב. יתכן שתרגישו שההתייחסות לעובד שאתם מחליפים באה על חשבון ההתייחסות הראויה לכם, דבר שעלול להלחיץ ולהניע אתכם לדרוס רגל במהרה – מה שלא תמיד אפשרי.
אין סיבה להילחץ או לראות בזה עניין אישי נגדכם. להיפך, אתם יכולים לשמוח שהגעתם לסביבה מפרגנת. לאחר שגם אתם תוכיחו את עצמכם, סביר להניח שגם אתם תזכו לפרגון כזה. לכן, את העלאת שמו של קודמכם ראו דווקא כהזדמנות להבין מהו הרף המקצועי והבין-אישי שהוא או היא הותירו מאחוריכם, והציבו לעצמכם מטרה – להגיע לרף זה ואף לעבור אותו. זכרו שרוב הסיכויים שאינכם מצופים להגיע לרף זה כבר עכשיו. אתם בבחינת פוטנציאל כעת, וזה בסדר.
יחד עם זאת, אל תנסו לשכפל את קודמכם בכל הכוח. אתם מי שאתם. הבליטו תכונות מועילות וטובות שלכם שלא היו מנת חלקו בהכרח, וכך תתחילו לייצר לעצמכם תדמית משלכם בחברה, ותהיו פחות ופחות הגלגל החליפי.
אתם מרגישים שאינכם נחוצים או יעילים
בשלב הראשון בעבודתכם החדשה ודאי תרגישו שאינכם מועילים, ותתקשו לשאת את תחושת אי-הנחיצות. אולם זה בסדר גמור ואף נפוץ וצפוי בשלב זה. לעתים לוקח זמן עד שהעבודה מתחילה לזרום, וגם אם מנהליכם אינם אומרים זאת בבירור – סביר להניח שהם אינם מצפים מכם להתחיל מיד להיות יצרנים.
היו סבלניים, וחפשו את נקודת האיזון שבין פרודוקטיביות מצד אחד – לבין צעידה איטית והדרגתית מצד שני. נצלו תקופה זו כדי לעשות את הדברים שלא בטוח יהיה לכם זמן לעשות מאוחר יותר: לארגן לעצמכם סביבת עבודה נעימה, לחקור ככל האפשר על העסק, להשלים את המשימות הבירוקרטיות הקשורות לכניסתכם לעבודה ועוד.
היזהרו גם מפזיזות בעת ביצוע המשימות הראשונות שאתם מקבלים לידיכם. פעלו לאט ובהדרגה, ובדקו מעת לעת ומשלב לשלב אם ביצעתם את הכול כהלכה. חתרו לקבל על פועלכם משוב מהקולגות ומהמנהל, ולמדו מטעויות מבלי להילחץ מקיומן. לרוב יש סובלנות רבה יותר כלפי טעויות של עובד חדש, וזאת כל זמן שאתם באמת לומדים מכך ומתכוננים ליישם למידה זו בהמשך.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.