מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבור פורום ארגוני צעירות, מצא חסמים מגדריים מובהקים בקרב צעירות המוגדרות במצבי סיכון סוציו-אקונומי, המבקשות להשתלב בעולם התעסוקה. בין ממצאי המחקר עלו נושאים מטרידים במיוחד, ביניהם: צעירות המדווחות שהן נתקלות בהצעות למין תמורת כסף במקום עבודתן, ל-72% מהצעירות העובדות ההכנסה היא בגובה שכר המינימום ומטה, שכיחות גבוהה יותר של תנאי עבודה פוגעניים ועוד.
"זו הפעם הראשונה שמחקר מציע כלי המאפשר להבין מה החסמים של צעירות לתעסוקה", אומרת ד"ר תהילה רפאלי, ראש התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומי שערכה את המחקר. "העובדה שנשים וצעירות נפגעות בתעסוקה שלהן, גם מבחינת פגיעה מינית וגם בתנאי התעסוקה, זה משהו שדורש התערבות ושינוי משמעותי. אני חושבת שחשוב ללמד גם את הזכויות שלנו כעובדים, כי נשים רבות לא יודעות מה הזכויות שלהן, וצריך לייצר מענים שיתנו את הידע הזה. כעת, אנשי המקצוע יכולים להיות ערים יותר לקשיים של כל צעירה וצעירה". מודל כזה חשוב במיוחד בתקופה הזאת, כיוון שהקורונה פגעה בעיקר בתעסוקת נשים ובתעסוקת צעירים. נשים צעירות הן הקבוצה שמשלמת את מחיר הקורונה בתחום התעסוקה יותר מכולם.
"שיטת המחקר התבססה הן על קבוצת מיקוד של צעירות והן על העברת שאלונים ל-190 צעירות ו-78 צעירים בטווח הגילאים 18 עד 30, המוגדרים/ות במצבי סיכון", מסבירה ד"ר רפאלי, "למעשה, פיתחנו כלי שיעזור לאנשי המקצוע להבין את האתגרים של הצעירות בתחום התעסוקה, באופן מקיף ומעמיק ואף להציע התערבויות יעילות יותר בתחום זה".
המחקר העלה כי החשש של הצעירות שלא יתחשבו ברקע שלהן, משמעותי במיוחד גם אצל הצעירות שעובדות וגם אצל אלה שלא עובדות. הצעירות שעובדות דיווחו כי הצורך להסתיר את מצבן הרגשי, מייצר עבורן אתגר משמעותי בעבודתן. המחקר אף הראה כי ככל שהגיל של הצעירה צעיר יותר ורמת ההשכלה נמוכה יותר בהתאמה, כך היא חווה יותר חסמים לתעסוקה.
מנגד, תוצאות המחקר הראו כי צעירות שהשלימו שירות לאומי או צבאי, חוות פחות חסמים מאשר צעירות שלא שרתו. השירות עבור קבוצה זו יכול להיות תהליך חשוב ומשמעותי של חשיפה לעולם העבודה. במחקר שולבו גם אנשי ונשות מקצוע בתחום הליווי התעסוקתי, שהעלו רעיונות לביצוע בהתאם לתוצאות המחקר ולאתגרים שתקופת הקורונה מייצרת בתחום התעסוקה.
כאשר המנהלים או אנשי צוות במקום העבודה יודעים שהצעירה זקוקה לעבודה כצורך קיומי ואינה יכולה לאפשר לעצמה להתפטר, הם יכולים לפגוע בתנאי העבודה שלהן, לקצץ שעות, לפגוע בשכר, או לתת משמרות לא רצויות
"בישראל של היום לימודים זה עניין די יקר", אומרת ד"ר רפאלי ומפרטת: "לאור העובדה שצעירים כאלו מנצלים את החסכונות שלהם בתקופת הקורונה, הסיכוי שיוכלו ללא סיוע משמעותי להשתלב בלימודי תואר או מקצוע במהלכה או אחריה - נמוך. המחקר מצביע על כך שיש לצעירות חלומות רבים בתחום התעסוקה, ועל מנת לממש אותם הן צריכות ליווי, הכוונה ותמיכה, אשר יכולים להיעשות בין השאר גם בליווי של מנטוריות. עם זאת, נראה כי החלומות שלהן צרים לעולמות התעסוקה בהן הן נפגשות כצעירות במצבי סיכון. עלינו להרחיב עבורן את כר האפשרויות העומדות לרשותן".
נתון מטריד במיוחד שעלה מהמחקר, הצביע על כך שצעירות במצבי מצוקה מתמודדות עם הצעות למין תמורת כסף במקום עבודתן. הצעירות התייחסו להצעות לא נאותות שקיבלו במקום העבודה, הכוללות גם הצעות למין תמורת טובות הנאה או כסף. הצעירות ציינו כי במקומות העבודה מזהים את מצבן הייחודי - כנעדרות עורף משפחתי וכנעדרות משאבים - ומנצלים אותו לרעה. כך לדוגמה, כאשר המנהלים או אנשי צוות במקום העבודה יודעים שהצעירה זקוקה לעבודה כצורך קיומי ואינה יכולה לאפשר לעצמה להתפטר, הם יכולים לפגוע בתנאי העבודה שלהן, לקצץ שעות, לפגוע בשכר, או לתת משמרות לא רצויות. יתרה מזו, גם במקרים של הטרדה מינית הם יודעים שהצעירה לא תתלונן - כדי לא לסכן את מקום עבודת.
המודל שמבקש להתמודד עם הבעיה
ד"ר רפאלי לא רק מציגה את המציאות העגומה, אלא גם מעלה רעיונות לשיפור איך ניתן לפתור ולהתמודד עם המצב הקיים. כמו למשל הקמת מערך לווי להשתלבות בתעסוקה לצעירות בסיכון שיענה על מספר צרכים:
- ייעוץ ואבחון תעסוקתי מותאם לצרכי הצעירות שיאפשר להן להבין מה הן רוצות, לאן הן יכולות להגיע ומהן האפשרויות עבורן בעולם התעסוקה.
- ליווי קבוצתי לצעירות, שיסייע להן ללבן את החסמים העומדים בפניהן בהשתלבות בתעסוקה וילווה אותן בצעדיהן הראשונים בו.
- הנגשה של הזכויות של הצעירות בעולם העבודה וסיוע צמוד שילמדן כיצד למצות אותן.
- הכשרה מקצועית ולמידת מיומנויות רכות, דרך פיתוח עבודות זמניות ומותאמות לתקופה.
- זיהוי אפשרויות תעסוקה חדשות שעשויות להתאים יותר לצעירות הנמצאות בסיכון, כמו כאלו המאפשרים עבודה מהבית, למשל.
הצעות מיניות תמורת תשלום - זה נתון מזעזע
"הצעירות שהשתתפו בקבוצת המיקוד שלנו דיווחו על הצעות מיניות תמורת תשלום. זה נתון מזעזע", אמרה שלי שטרכר- שלו, מנכ"לית פורום ארגוני צעירות, העומדת בראש 12 ארגונים המלווים נערות במצבי סיכון.
"יש לנו הצעות פשוטות ליישום שיאפשרו לצעירות במצבי סיכון להשתלב בעולם התעסוקה בצורה מיטבית, על מנת שתוכלנה להתפרנס בכבוד ולממש את הפוטנציאל שלהן, להתנהל באופן עצמאי ולא להיות נתמכות", טוענת שטרכר- שלו, "לצעירות במצבי סיכון יש חסמים ייחודיים להשתלבות בתעסוקה. הרקע של הצעירות, העובדה שלא היה להן מודל לחיקוי או הורה שיכול להכין אותן להשתלבות בעולם העבודה, מוביל לחוסר מודעות לזכויות שלהן ולפגיעות שלהן כנשים עובדות".
עוד מוסיפה שטרכר- שלו כי "בעקבות משבר הקורונה נכתבות בימים אלה תכניות ליווי תעסוקתי עבור צעירים במטרה להוריד את אחוזי האבטלה במשק. המחקר מוכיח עד כמה יש צורך אקוטי ובהול להתאים את התכניות הללו לצעירות במצבי סיכון".
לאור הנתונים המטרידים שעלו מהמחקר, פורום ארגוני צעירות מגבש מודל תעסוקה רגיש מגדרית שיכלול את כל הממצאים של המחקר. המודל יוטמע בשלב הראשון בתוכניות התעסוקה ובשלב השני בקרב המעסיקים הגדולים.
המחקר הראה שגם מצד המעסיקים יש צורך בהגברת המודעות לאוכלוסיות מיוחדות, כגון צעירות אלו במצבי סיכון, על מנת שהן תוכלנה להשתלב במערכות באופן מיטבי. החוקרת מדגישה כי יש צורך להתאים את תהליכי הקליטה וגם ליצור מנגנון הגנה ושמירה על זכויותיהן. לדבריה על המעסיקים לקחת אחריות ולדאוג שמקומות העבודה יהוו סביבה בטוחה ומוגנת מהטרדות מיניות.
בשיחת טלפון עם שלי שטרכר- שלו היא מדגישה כי "בעקבות משבר הקורונה והתחרות ההולכת וגוברת למציאת מקור פרנסה, קבוצת אוכלוסייה זו, המוחלשת מלכתחילה, נחשפת להטרדות קשות והצעות לניצול מיני בתשלום, מה שחושף את הצעירות למצבי סיכון נוספים. עלינו לנקוט בצעדים משמעותיים בכדי לעצור את התופעה", היא מתריעה.
"המטרה שלנו היא להביא לשינוי, המצב ממש לא טוב ובעקבות הקורונה הוא החמיר, אבל כולם מבינים שאנחנו במשבר תעסוקה חמור. אנחנו כנשים מסתכלות על זה כעת כהזדמנות, אבל חייבות להתאים תוכניות שיתאימו לצעירות במצבי סיכון, וככה הן באמת יוכלו להשתלב בתעסוקה", היא מסכמת, "יש לנו המון עבודה, אבל עכשיו אחרי המחקר ואחרי התוצאות, אנחנו יודעות איך לפעול ואנחנו יכולות לראות את האור שבקצה המנהרה".