פעילי נחשונים
פעילי נחשונים מעניקים לעמותות סיוע עסקי | צילום: באדיבות נחשונים
המחאה החברתית של קיץ 2011 קראה לשינוי וצדק חברתי, נראה כי שינוי חברתי במציאות העכשווית של שנת 2014 יכול להתממש רק באמצעות מעשים. האם בחור צעיר בן 30 יכול להיות גם מנהל פיתוח עסקי בחברה גדולה במשק וגם לשנות את המציאות התעסוקתית בחברה הישראלית ולגרום לכך שיגייסו לחברה אנשים בעלי מוגבלות שיועסקו כעובדים מן המניין? מיזם חברתי ראשון יענה על כך וישלב בין הצורך לחולל שינוי חברתי לבין הצורך לבנות קריירה מצליחה ועשירה. מיזם "נחשונים" מציע לצעירים מהמגזר העסקי לפתח קריירה חברתית בה יוכלו להתנדב במסגרת הקהילה ויפגשו עם אנשים וארגונים חברתיים בישראל וכך יפתחו את הקריירה העסקית שלהם לאורך זמן. מי שמעוניינים לייצר דור חדש של מנהלים, מקצועיים וחברתיים הם שגיא שחר, בן 34 ואריק פוס בן 31, מייסדי מיזם "נחשונים". לפני כשנה וחצי נולד המיזם במטרה לחבר בין אנשי מקצוע מוכשרים מהמגזר העסקי לבין עמותות וארגונים המעוניינים לקבל סיוע עסקי ואין להם את היכולת לכך.

"סוגי ההתנדבות בישראל רבים, יש כאלו שצובעים בתים לקשישים ויש כאלו שאורזים שקיות מזון בחגים, הן נותנות לך סיפוק רב אבל לא תמיד אתה מתפתח בהם מקצועית כמו בקריירה העסקית שלך וכך נולד המונח שלנו "קריירה חברתית". זו התנדבות משמעותית של אנשי מקצוע שבה אין תקרת זכוכית מקצועית כמו זו שלעיתים יש לכולנו במקום העבודה. עובד שסיים לפני שנה תואר במנהל עסקים וכלכלה מעניק ליווי לאחת העמותות בעזרת הידע שלו, למשל בונה תוכנית פיננסית לעמותה בהתאם ליכולת וללוחות הזמנים שלו ויוצר רשת קשרים שתתרום לו במקום עבודתו", אומר שגיא שחר, מייסד המיזם.

אריק פוס הוא כלכלן בכיר ב"סלקום" ושחר, משמש כיום כדירקטור בחברת הייעוץ האסטרטגי תפן. הוא החל את דרכו כמנהל פיתוח עסקי בחברת בטר-פלייס. אם המסלול הניהולי נראה מרשים יחסית לגילו הצעיר, המסגרת ההתנדבותית בה הוא פועל למען הקהילה, מרשימה לא פחות. לאחר שסיים את לימודי התואר השני במנהל עסקים במסלול למצטיינים באוניברסיטת באר שבע, פעל בהתנדבות בעמותת נובה המעניקה ייעוץ אסטרטגי לעמותות בישראל ובהמשך שימש גם כחבר הנהלה. כמו כן, היה חבר בגיבוש תוכנית לתכנון אסטרטגי לעיריית באר שבע, יחד עם ראש העיר רוביק דנילוביץ'. "גיליתי שאני פועל בשני כובעים, במקביל לכובע העסקי, אני עושה משהו משמעותי שבו אני גדל ומתפתח לא פחות מאשר בעבודה", הוא מספר.

מיזם נחשונים: לצעירים מוכשרים ורעבים

שגיא שחר
"גיליתי שאני פועל בשני כובעים, עסקי וחברתי." שגיא שחר, מייסד נחשונים | צילום: באדיבות נחשונים
כך נולד הרעיון של הקמת מיזם נחשונים שייתן מענה "לצעירים מוכשרים ורעבים" שמעוניינים לבנות קריירה חברתית לצד הקריירה העסקית שלהם. כך,הם לא יוותרו על המסלול המקצועי שלהם במקום העבודה אלא יפתחו מסלול החברתי במקביל ושם יוכלו להגשים ולקדם את עצמם מקצועית. כיום הפעילים במיזם מגיעים מתחום מנהל העסקים והכלכלה. בין המתנדבים תוכלו למצוא אנשי מקצוע שעובדים בתפקידי מפתח בחברות כגון בזק, סלקום, וכ"ו. שחר מעיד שזו רק תחילת הדרך מבחינתו, "זוהי פלטפורמה שיכולה לעזור לקהילה בכל תחום ולא רק בשירותים פיננסים, שיווקיים ותפעולים, גם מהנדסים, מורים ומשפטנים יכולים לתרום וברגע שנפצח את הנוסחה נוכל לתת מענה בכל נושא. כרגע אנחנו יודעים לסייע בתחום העסקי היות ואנחנו מגיעים מהעולמות האלה", הוא מסביר. כיום פועלים ב"נחשונים" 30 פעילים בגילאי 25-32 במסגרת ההתנדבותית, זמן ההתנדבות נקבע על ידם לפי היכולת והזמן הפנוי שלהם בשבוע. המטרה בכל פרויקט לדבריו, היא להגשים שני יעדים, הראשון להשפיע על החברה הישראלית והשני שהמתנדב יפיק ערך משמעותי ועסקי שיקדם ויאתגר אותו.

המתנדבים: "אנחנו מקבלים ערך מקצועי ומעצימים אחד את השני"

במסגרת המיזם ישנם שלושה מסלולי התנדבות, הראשון הוא ליווי מקצועי של ארגון או עמותה במסגרתו הפעיל בוחר את התחום בו הוא מעוניין לסייע ולהתפתח מקצועית, בן אם זה תחום השיווק, פיננסים, תפעול או בניית חזון ואסטרטגיה לארגון. אחת המתנדבות ב"נחשונים" היא יעל ויינשטיין בת  33, יועצת אסטרטגית במקצועה שבחרה להעניק סיוע למיזם חדשני בתחום המדיה. "בנינו תוכנית עסקית ומודל פיננסי לגיוס משאבים לפרויקט חברתי -תקשורתי, יש משהו מאוד מספק בלקחת כלים מעולם העסקים ולהשתמש בהם לעולם תוכן אחר", היא אומרת.

ד"ר רחל טל, ראש המחלקה לאנגלית בביה"ס "עמל" ליידי דיוויס בתל אביב הגתה תוכנית שמחזקת את התקשורת בין יהודים וערבים, "תלמידים מביה"ס מטייבה ותל אביב נמצאים בתוכנית "הדיבייט" ומדברים רק באנגלית", מספרת טל על התוכנית. התוכנית ממומנת ע"י השגרירות האמריקאית והתפתחה בבתי ספר נוספים ברחבי הארץ. טל מדגישה כי המחלקה לאנגלית במשרד החינוך אינה אחראית למימון פרויקטים באנגלית ולכן היא הייתה אחראית לגיוס כספים לפרויקט. עמותת "נחשונים" בנתה לטל תוכנית עסקית שתעזור לה לנהל את הפרויקט בצורה יעילה, "זוהי קבוצה של אנשים מדהימים, אנחנו הבאנו את הניסיון הפדגוגי ולמדנו מהם איך לנהל, הם חלקו הניסיון הניהולי מעולם אחד לעולם אחר", מספרת טל על מתנדבי "נחשונים".

מיכאל אסף בן 30, מנהל פיתוח מוצרים בבזק בינלאומי, גיבש את התוכנית האסטרטגית לרחל טל. "יחד עם הצוות שלי בנינו תוכנית אסטרטגית שתעזור לרחל ולצוות שלה לנהל את הפרויקט". לדבריו מדובר באתגר מקצועי, האוריינטציה העסקית שלהם סייעה לה לשפר את יכולות הניהול ולקדם את התוכנית. "אנחנו כמתנדבים מקבלים ערך מקצועי, ההיכרות רבה עם אנשים ונטוורקינג זה דבר חשוב בעולם העסקי ואנחנו מעצימים אחד את השני", הוא מוסיף.

אריק פוס
אריק פוס, מייסד נחשונים | צילום: באדיבות נחשונים
המודל השני מציע ליווי מקצועי בערי פריפריה, במסגרתו המתנדבים מסייעים לעסקים קטנים. כיום הפרויקט פועל בעיר אופקים אך התכנון הוא להרחיב את הפעילות לערים נוספות בארץ. "לא מדובר בעובד בכיר בן 40 שחולק מחוכמתו לבעל העסק אלא בחור שרק התחיל לעבוד לפני שנתיים ומגיע מעולמם של הכלכלה והניהול מלווה את העסק ומקבל מכך ערך מוסף, אנחנו קוראים לו בשם "מכפיל כוח", מספר שחר. "פנו אלינו גם משכונת התקווה בתל אביב ומבית שמש אבל החלטנו כרגע להשקיע את מיטב מרצנו באופקים. כרגע אין לנו את היכולת להשקיע בערים נוספות". עמותה המעוניינת להשתתף במיזם ולקבל סיוע עסקי תשלם בין 5000-10,000 שקלים כדמי רצינות. "אנחנו לא רוצים לעבוד בחינם, כשאתה נותן משהו בחינם מתייחסים לזה בהתאם. זה תשלום סמלי עבור פרויקט של שנה או יותר", אומר שגיא. 

הכסף הגדול למימון המיזם לא יגיע מתשלום סמלי של כל עמותה, אלא מתוכנית לארגונים עסקיים, "אנחנו מתכוונים לפנות לארגונים כמו בנק הפועלים, סלקום וכל חברה בארץ שמעוניינת להשתמש בפלטפורמה שלנו כדי להכשיר את העתודה הניהולית שלה בארגון. במקום קורס מנהלים שמתנהל במשרד ממוזג הם יוכלו לשלם עבור הכשרה מעשית שמסגרתה הם יפיקו תועלת וגם ישפיעו על הקהילה". לטענתו, המודל העסקי הנ"ל ידאג להמשכיות המיזם והוא לא יהיה תלוי בקרנות, משקיעים או פילנתרופיה. בימים אלו פועלים שגיא שחר ואריק פוס ביחד עם הוועד המנהל שגובש לאחרונה, בגיוס אחר מנכ"ל לעמותת נחשונים וכן בגיוס כספים שיאפשרו את הרחבת פעילות המיזם.

שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה

המסלול השלישי להתנדבות שעליו מעיד שחר כפרויקט החשוב לו ביותר מבין השלושה, הוא "פרויקט מנחשון לנחשול" שפועל בשיתוף משרד התמ"ת והג'וינט לקידום העסקת אנשים בעלי מוגבלויות במקומות העבודה. לאחרונה יצא קמפיין פרסומי של משרד המשפטים שקורא להפסיק את האפליה במקומות העבודה. תשדיר פרסומת אמנם מעלה את הנושא למודעות אך אינו מנסה לפתור את הבעיה. שחר מעיד שהנושא קרוב לליבו לאחר שהוא פועל בשותפות הבין מגזרית לקידום אנשים בעלי מוגבלויות, שהקים רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר ופועל בוועדה המייעצת של "נחשונים".

"כיום ישנם בישראל 750,000 אנשים בעלי מוגבלויות ומתוכם 400,000 אנשים יושבים בבית ללא עבודה, זו מציאות קשה ונוראית עבורם", אומר שחר. "במשך שנה חקרנו מהם החסמים שמונעים את השתלבותם בשוק העבודה. בחברת בטר פלייס החלטתי לנסות לרתום את סמנכ"ל משאבי אנוש לגיוס אנשים בעלי מוגבלויות". נראה כי הנחישות, הרצון והמוטיבציה הגדולה הצליחו ובעזרת עקשנות בלתי פוסקת הועסקו תשעה אנשים בעלי מוגבלויות לחברה. "זה היה פרויקט חוצה ארגון, במסגרתו עבדתי עם בעלי תפקידים שונים, רתמתי את ההנהלה ובסופו של דבר, מעבר לסיפוק האדיר שבהעסקת אנשים בעלי מוגבלות, אני מרגיש שקיבלתי הרבה גם מבחינה אישית".

אתה חושב שאפשר להשליך מההצלחה הפרטית שלך לשאר החברות בארץ?

"כל מה צריך הוא מישהו "משוגע" כמוני בכל ארגון, שמכיר את הנושא ואת הפרויקט ומוכן לרתום את האנשים החברה ויודע לרתום את האנשים המתאימים ופשוט לחולל מהפכה מלמטה, בלי לחכות לרגולטור ולא לסמוך על רוח טובה של המנכ"ל שירצה לעשות זאת בשביל האחריות החברתית בארגון. לשם כך, בנינו ערכה המיועדת למנהיגים צעירים בארגון ובה כל הפרטים על העסקת אנשים בעלי מוגבלות, הרצון והמוטיבציה תגיע מאותו "נחשון".

קורות חיים נחשונים
קורות חיים עתידיים בשוק העבודה. קו"ח אריק פוס | צילום: באדיבות נחשונים
מלבד המתנדב האמביציוזי שישנה סדרי עולם וירתום את ההנהלה לשינוי המדיניות התעסוקתית גם רענן דינור  ואילן כהן (מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר הפועל גם הוא בוועדה המייעצת של נחשונים) עתידים להקל על התהליך ולרתום את דירקטוריון החברה למיזם "נחשונים", "נפתח את הדלת דרך המנכ"ל שירצה שנפעל בחברה אך הפיצוח של השינוי יעשה על ידי עובד בחברה". לדבריו, אנשים בעלי מוגבלויות יתקבלו לעבודה לפי היכולות והכישורים שלהם, בלי קשר לסוג המוגבלות ואופיו.

"אני חושב שמדובר בבשורה גדולה לשוק העבודה בו קורות החיים העתידיים ייראו אחרת לגמרי. הקריירה החברתית של המתנדבים תקבל במה וכך בעוד כמה שנים מעסיקים יתחילו לחפש עובדים עם קורות חיים משולבים בהם עמודה של הקריירה העסקית ולצידה עמודה חשובה לא פחות של הקריירה החברתית, זה קורה כבר במדינות אחרות בעולם ואין ספק שזה יגיע גם לכאן".

מה התוכניות שלך לעתיד?

"אחד הדברים שאני שואל את עצמי, היא איפה אני רוצה להיות בגיל 50 ואיך אשאיר חותם. אני עדיין מתחבט בין המרחב העסקי למרחב הציבורי אך לאט לאט מתגבשת ההבנה שאעשה זאת במרחב הציבורי" הוא אומר, אך מוסיף "המטרה העיקרית שלנו כרגע היא לבסס את מיזם נחשונים ולחולל ביחד עם החבורה המופלאה שלוקחת חלק בפעילות, שינוי של ממש בתפיסת ההתנדבות ותפיסת הקריירה בישראל".