אמנם אין נתון רשמי אודות היקף התופעה של מערכות יחסים רומנטיות או זוגיות בקרב עובדים, אך בחברות רבות במשק, בין אם זו חברה פרטית או ציבורית, נוצרים קשרי אהבה בין העובדים, בין אם אלה יחסים גלויים או חשאיים, יחסים שנוצרים בין שני עובדים באותו דרג מקצועי או כשאחד מהעובדים כפוף לאחר. מה שבטוח, האהבה פורחת לא רק באוקייקיופיד ובטינדר אלא גם בקיוביקל'ס. לכבוד הוולנטיינס שנחגג בעולם ממש היום, מצאנו 3 סיפורי אהבה שהתחילו במשרד וגם בדקנו מה אומר החוק בעניין.

שי ליברמן (40) מנכ"ל חברת קווליטסט, עובד בחברה מזה 16 שנה. שלוש שנים לאחר שהגיע לחברה, פגש את ליהי אלתר-ליברמן (35) מי שלימים תהיה אשתו ואם ילדיו. "ליהי עבדה בחברה בשנים 2006-2009, ניהלתי פעילות בקווליטסט לאחד הלקוחות וליהי הייתה אחת מראשי הצוותים".

היא הייתה כפופה לך?

"היא הייתה כפופה לי, אבל מרגע  שהכרנו אני נהייתי כפוף לה", צוחק שי ליברמן, "התפתחה בינינו מערכת יחסים. עבדנו בצמוד והיו לנו מפגשים יומיומיים. אך הצלחנו לייצר הפרדה בתהליך ולא ליצור קונפליקט במקום העבודה. ראינו לנכון לא לייצר השפעה. דרכינו המקצועיות נפרדו, שנינו ידענו שאני הולך להמשיך בקווליטסט והיא תמשיך בפיתוח תוכנה, כי ראתה את עצמה מתפתחת במקום אחר. היום היא ראש צוות פיתוח תוכנה בחברה אחרת".

לא חששתם מהקונפליקט שעלול להיווצר עם מקום העבודה?

"היו חששות, כמו בכל זוגיות. אבל כשהיינו בתוך זה, מי באמת חשב על זה? אתה מרגיש שזה חזק ובמקרה שלנו אי אפשר להגיד שזה לא הוכיח את עצמו. מצאתי את אהבתי חיי בקווליטסט, ויש לי מחויבות גבוהה לחברה בעקבות זה, בין היתר".

זוגיות בעבודה שי וליהי
"כשהיינו בתוך זה, מי באמת חשב על זה?" שי וליהי | צילום: פרטי, באדיבות המצולמים

כמה זמן לקח לכם לחשוף את הקשר ביניכם?

"היה לי חשוב לשמור על פתיחות ושקיפות. בתקופה ההיא המנהלים בחברה ידעו ותמכו והכול היה בסדר. אם זה קורה רוצים לראות שזה לא משפיע או מפריע לאף אחד מהצדדים".

"זה לא משהו שקורה בכל מקום, מצד שני אפשר להבין את זה"

איך הגיבו לזוגיות שלכם?

"תמכו, לא הייתה איזושהי בעיה. מצד אחד זה לא משהו שקורה בכל מקום אבל מצד שני אפשר להבין את זה; מקום העבודה מייצר התקרבויות, אנשים עובדים ביחד, במיוחד בחברה משפחתית ופתוחה ונוצרים רגשות. אמנם היינו אחד מהזוגות הראשונים אבל בהמשך נוצרו עוד זוגות בחברה שהתחתנו. תמיד מוצאים את הדרך שלא לייצר כפיפות ישירה, אבל זה לא תנאי, מבינים שזה יכול לקרות ומוצאים פלטפורמה שזה יכול להמשיך להצליח. אי אפשר לעצור את האהבה, היא חוצה את החברות והלקוחות".

לנטרל את יחסי המרות

"החוק אינו אוסר לקיים קשרים רומנטיים במקום העבודה, עם זאת, ישנה אבחנה הנוגעת לקשר רומנטי בין שני עובדים שהאחד מהם כפוף לשני, וקיימים ביניהם 'יחסי מרות'", אומרת  עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין, "במקרה כזה, על העובד הבכיר מבין השניים, להוכיח כי הקשר אינו תולדה של 'ניצול' מרותו כלפי העובד הזוטר. עיקרון זה תקף גם אם לא מדובר במנהל ישיר של העובדת. במקומות עבודה מסוימים הקשר הרומנטי אסור מחמת חשש מפני ניגוד עניינים, אך איסור שכזה אינו קבוע בחוק והוא נובע מהוראות ספציפיות של מקום העבודה כגון תקנון משמעת, קוד אתי וכו'".

האם הצדדים לקשר חייבים לדווח לממונה?

"בתי הדין לעבודה קבעו לא פעם, כי הגורם הבכיר נדרש לפעול לשם 'נטרול יחסי המרות' בעת שמתפתחת מערכת יחסים אינטימית בינו ובין עובד או עובדת הכפופים לו. ה'נטרול' יכול להתבצע באמצעות מעבר של הגורם הבכיר לתפקיד אחר שאינו מחייב קשרי עבודה כלשהם בין הצדדים. כמו כן, בתי הדין לעבודה קבעו לא פעם – כי מנהל שמדווח על מערכת היחסים בזמן אמת, עשוי להיחשב כמי שלא מנצל את מרותו, ולכן הוא צפוי להיות מוגן מפני טענות להטרדה מינית".

באיזה שלב של הקשר הדיווח צריך להיעשות? 

"קשה לשים את האצבע על נקודת הזמן שבה הקשר חורג לעבר המגרש האינטימי ולכן המנהל נדרש להפעיל שיקול דעת באשר למועד הדיווח הנכון. באופן עקרוני, רצוי להקדים את מועד הדיווח לשלב הראשון שבו מערכת היחסים חורגת מענייני עבודה ומתחילה להיות אינטימית, גם אם טרם התקיים מגע מיני כזה או אחר. רצוי שהדיווח ייעשה למנהל או לגורם המוסמך לנטרל את יחסי המרות, וכן לאחראית למניעת הטרדה מינית במקום העבודה".

עו
החוק אינו אוסר לקיים קשרים רומנטיים במקום העבודה, עו"ד נעמה שבתאי בכר | צילום: אביבית שבתאי

מה צריך לעשות מעסיק כשנודע לו על קשר רומנטי במקום העבודה?

"אם נודע למעסיק על רומן במקום העבודה (אפילו משמועות), עליו לתת את הדעת לכך ולבדוק את העניין. אם לא מדובר בשני עובדים שאחד מהם כפוף לשני, המעסיק אינו חייב לעסוק בכך כלל, אלא אם יש חשש בקרבו שהרומן מייצר ניגוד עניינים במקום העבודה, או אם קיים איסור ספציפי במקום העבודה לנהל מערכות יחסים בין עובדים. לעומת זאת, אם מדובר במצב של יחסי מרות - ואפילו מדובר בשמועות בלבד - המעסיק מחויב לערוך בירור אל מול הכפופים לו כדי לוודא שמערכת היחסים מבוססת על הסכמה חופשית ואין בה מימד של ניצול".

האם גם עובד שנודע לו על קשר רומנטי בין הקולגות שלו חייב לדווח?

"תלוי בנסיבות. אם העובד מודע ליחסים שמבוססים על ניצול מרות, מצופה כי ידווח למקום העבודה ויסייע לנטרל אירועים של הטרדה מינית. כאשר מדובר במנהל שנודע לו על קשר שכזה – עליו כבר חלה חובה לדווח מתוקף תפקידו הניהולי בחברה".

"את המפגשים שלנו אנחנו שומרים לבית"

עמית לבקוביץ (30) ומשה דמרי (32) סמנכ"ל מכירות נפגשו במשרדי חברת אופטימוב לפני מספר שנים, היום שניהם ברילוקיישן מטעם החברה בלונדון, לאחר שמשה נבחר להקים את משרדי אופטימוב בלונדון. עמית החלה לעבוד באופטימוב בימים שהחברה הייתה סטארט-אפ קטן ובועט. "הצוות כולו עבד המון שעות והיה כל הזמן יחד. הדינמיקה האינטנסיבית הזו יצרה ביני לבין מוש הרבה אינטרקציה", מספרת עמית, "מהרגע הראשון היה לנו ממש כיף יחד."

לדברי משה, שניהם מהר מאוד הבינו שיש פוטנציאל וחיבור יוצא דופן ביניהם. "בהתחלה זה היה נראה חסר סיכוי וגם רצינו להימנע מלהכניס את החיים האישים שלנו לעבודה אבל הזמן עשה את שלו והדברים קרו באופן טבעי".

הסתרתם בהתחלה את הקשר ביניכם במקום העבודה?

"בהתחלה גם אנחנו בעצמנו לא ידענו בדיוק לאן זה הולך אז בחרנו שלא לספר, לא בגלל שרצינו להסתיר, אלא כי בכלל לא היינו בטוחים שיש מה לספר. ככל שעבר הזמן וראינו שהכל טוב, התחלנו לדבר על זה קצת יותר בגלוי אבל אף פעם לא נתנו לזה להשפיע על ההתנהלות שלנו במשרד", אומרת עמית.

"נסינו להשאיר את זה בפרופיל נמוך, עד היום אנחנו די דיסקרטיים בעבודה ומערכת היחסים שלנו מסתכמת בבוקר טוב ועדכונים במידה ואחד מאתנו יוצא הביתה לפני שהשני סיים לעבוד.  את המפגשים שלנו אנחנו שומרים לבית", מוסיף משה.

זוגות בעבודה עמית לבקוביץ ומשה דמרי
עד היום אנחנו די דיסקרטיים בעבודה, עמית ומשה | צילום: באדיבות המצולמים

אילו תגובות קיבלתם במשרד?

"לא עשינו מזה סיפור גדול ויצאנו בהצהרות אלא פשוט זרמנו עם זה. החברים הטובים שלנו ממש שמחו ולאט לאט זה הלך והתפשט. עד היום כשמגיעים עובדים חדשים, יכול לעבור הרבה זמן עד שהם יגלו שאנחנו יחד".

לא חששתם מכך שהזוגיות לא תצליח ואז תצטרכו להתראות בכל בוקר במשרד?

"הקריירות של שנינו התפתחו לכיוונים מאד שונים. כל אחד התקדם בתחום שלו ואף פעם לא ממש הייתה ביננו חפיפה מקצועית", אומרת עמית, "הפיצול הזה גרם לכך שאין לנו הרבה תחומים חופפים בעבודה השוטפת שלנו. אנחנו לרוב בממשק עם צוותים נפרדים ומנהלים שגרת יום מאד שונה".

"בזוגיות הצלחנו למצוא את הבלאנס שעוזר לנו לדעת מה הגבולות גזרה שלנו ואיך זה לא מתנגש לנו עם העבודה", מוסיף משה.

"עד היום כשמגיעים עובדים חדשים יכול לעבור הרבה זמן עד שהם יגלו שאנחנו יחד"

איך זה לחזור הביתה אחרי שכל היום ביחד – ממשיכים לדבר על עבודה או מקפידים על גבולות ברורים?

"התפקידים שלנו מאד שונים ומייצרים לנו אינטרקציות עם פונקציות שונות בארגון. הצוותים שאנחנו עובדים איתם שונים ולאור העובדה שאופטימוב גדלה מאד בשנתיים האחרונות, לפעמים זה אפילו מרגיש כאילו אנחנו עובדים בחברות נפרדות. אף פעם לא ניסינו לייצר הפרדה בין הבית והעבודה. אנחנו מבלים את מרבית ימינו בעבודה ולכן זה טבעי שנדבר על זה גם בבית. השיח הוא יותר החוויות האישיות שאנחנו חווים ופחות דיבור מקצועי גרידא. מרבית החברים שלנו עובדים גם באופטימוב ואנחנו פוגשים אותם הרבה מחוץ לשעות העבודה. גם במפגשים האלו יכול להיות שנדבר על דברים שקשורים לעבודה אבל יותר ברמה האישית והחוויות של כל אחד. האמת שזה דווקא די נוח כי כולם מכירים את הרקע והאנשים אז מאד קל לספר סיפור", אומרת עמית.
"
אין גבולות ברורים", מוסיף משה. "אנחנו יכולים להעביר ערב שלם בשיחה קולחת על העבודה ולרוב זה אפילו נחמד לנו לנהל שיחה שבה אנחנו מכירים את רוב הפרטים ויכולים לדמיין את הסיטואציה וגם לעזור אחד לשנייה".  

למרות שמשה ועמית בחרו שלא לבוא בברית הנישואין ולא התחתנו ברבנות, עובדי החברה הרגישו צורך לציין את אהבתם. "היה רצון עז של העובדים להרים אירוע גדול מאחר והם מכירים את שנינו ומרגישים שזה אירוע קרוב וחשוב גם עבורם", מספרת עמית, "התכנון היה להפיק חגיגה גדולה. אבל בגלל האופי שלי ושל משה וההעדפה שלנו לשקט ופרטיות, העובדים הסכימו להתפשר על חגיגונת במשרד, והקדישו לחתונה האפי אוור כדי לשמוח יחד על הקמת המשפחה החדשה".

"אני אלמנה, למה שמישהו ירצה אותי?"

סיפור האהבה של דקל לוי (42), המנהל את מחלקת תביעות רכב רכוש ושמאות במגדל, ונטלי לוי (33), מיישבת תביעות של אובדן כושר עבודה, אשר הכירו במשרדי חברת הביטוח, התחיל דווקא בטרגדיה. ביולי 2012 נסעה נטלי עם בעלה אמיר מנשה וזוג חברים לנופש בבורגס. זמן קצר לאחר שיצאו משדה התעופה, עלה מחבל מתאבד ופוצץ את האוטובוס שבו היו בני הזוג. "אני זוכרת שכולם צועקים, חלקים ללא גפיים תחתונים או עליונים. המון צעקות ודם בכל מקום. לא הפסקתי לשאול כל אחד שעבר לידי איפה בעלי ואם מישהו ראה אותו או שמע עליו. התשובה שקיבלתי בכל פעם הייתה זהה, "יש עוד המון בתי חולים וכל הפצועים מפוזרים בהם", מספרת נטלי. רק לאחר שהגיעה לארץ, נודע לה כי בעלה נהרג בפיצוץ. ההתמודדות של נטלי וההחלמה הייתה ארוכה ולא פשוטה. "טופלתי על ידי פסיכולוגית, נתמכתי במשפחה וחברים קרובים מאוד אשר דאגו לי, עודדו אותי ועשו הכל כדי שלא אפול ואצליח לנהל אורח חיים נורמלי, ולגדל את רום בשמחה ולא בעצב. היו המון רגעי משבר, המון רגעים שבהם לא הבנתי איזה טעם יש לחיים בכלל. את הכוחות להמשיך שאבתי בעיקר מרום, שתלוי בי. אם אני לא אדאג לו מי ידאג?"

נטלי טיפלה בעצמה, ואט אט הבריאה. כמו בהרבה מקרים של אובדן, העבודה במגדל היוותה מקום מפלט ממחשבות שליליות ושקיעה בדיכאון. לאחר כשנה של התאוששות, החל להתעורר בנטלי הרצון למצוא דמות אב לרום. "הייתי רק בת 26, ילדה בעצמי, לא הבנתי למה הילד שלי צריך לגדול ללא אבא? ולמה לא מגיעה לי זוגיות? קיוויתי שאמצא מישהו שיוכל להכיל את כל 'החבילה' הזאת, אך לא ממש האמנתי שקיימים אנשים כאלה. ולמה שמישהו ירצה אותי? הרי אני אלמנה. לא חיפשתי בפועל זוגיות, לא יצאתי לדייטים, ובעיקר לא ידעתי איך ומאיפה מתחילים הכל מחדש"?

"לא הפסקתי לשאול כל אחד שעבר לידי איפה בעלי ואם מישהו ראה אותו או שמע עליו"

בגורלה של נטלי, התערבה המנהלת שלה, מיטל מבשוב מוסאי, שפנתה באחד הימים לנטלי ובישרה לה שיש מישהו שהיא רוצה להכיר לה. "מיד שאלתי אם הוא יודע את הסיפור שלי, היא אמרה שכן, ושלא אכפת לו להיפגש ושהוא בחור מקסים. בהתחלה הייתי סקפטית. פחדתי שהוא יוצא איתי כי הוא מרחם עליי, חששתי מה יקרה כשיפגוש את רום. הרי הוא רווק, איך אני מכירה לו ילד בן שנתיים עכשיו"?

"הייתה לי תחושה מהרגע הראשון שרום רואה בי אבא", מספר דקל לוי, "אני זוכר שתמיד אמרתי לנטלי שהחיבור שלי עם רום הוא משהו שאני לא יודע להסביר אבל הוא היה טבעי מן הרגע הראשון.

נטלי ודקל לוי
"אני מאמינה שאמיר שלח אותו אליי", נטלי ודקל

"אני מאמינה שאמיר שלח אותו אליי, כי ידע שהוא יוכל לדאוג לי ולרום ולקבל אותנו המלוא מובן המילה", אומרת נטלי ומוסיפה, "ואכן, דקל דואג לרום כאילו הוא אביו הביולוגי, לא מחסיר ממנו דבר. מקבל אותו באהבה גדולה, דואג לו, מחנך אותו, מייעץ לו , מדריך אותו ושומר עליו. זכיתי, באמת זכיתי. אני יודעת שלא יכולתי לבקש מישהו טוב יותר ממנו. דקל הוא המתנה שלי".

על אף שדקל ונטלי עובדים באותה חברה, הם כמעט ולא מתראים במקום העבודה משום שהם עובדים באגפים שונים. "לעיתים אנחנו נפגשים לארוחת צהריים או במסדרונות, אך העבודה שלנו לא משיקה".

כעבור 3 שנים התחתנו דקל ונטלי, היום הם הורים ל-3 ילדים: רום (8.5) ניל (3.5) ליב (1.5) "קיבלנו שוב את החיים בחזרה", אומרת נטלי, "רום קיבל הזדמנות לחוות משפחה שלמה שוב. אמיר ליווה אותי במהלך כל החתונה, בראשי, בנשמתי, ועודו מלווה אותי בכל יום מחדש".