יותר מ-120 שנה אחרי שצוין לראשונה, נראה שהעוולות עליהן הושתתו עקרונות המחאה שהולידו את חג הפועלים (החל היום, ב-1 במאי), ממשיכות להיות רלוונטיות גם בשנת 2019, תקופה שבה לכאורה מושגים של "ניצול עובדים" או "התעמרות בעבודה" היו אמורים כבר להיכחד מהעולם.

ובעוד במהלך השנה אנחנו מתמקדים דווקא בשוק העבודה של בני דור ה-X ומעלה (ודור ה-Z שמתחיל את דרכו בתחום), הפעם בחרנו לשים את הזרקור על בני הנוער העובדים, פלח באוכלוסייה שסובל מאוד מדיכוי במקומות העבודה – בעיקר בשל המעסיקים המנצלים את אי הידיעה של בני הנוער כדי לדרוס את זכויותיהם.

פנינו אל הסתדרות הנוער העובד והלומד - הגוף היציג של בני הנוער העובדים במדינת ישראל, המעניקה להם סיוע משפטי לצד פעילויות חינוכיות בתנועת הנוער, שאירגנה גם השנה צעדה ועצרת  בתל אביב לציון אירועי האחד במאי, בה השתתפו כ-4,000 איש – כדי להבין עד כמה חמורה תופעת הניצול בקרב האוכלוסייה הזו.

"מבט על עבודת בני הנוער בימינו, מסמן לנו בהרבה מאוד מובנים את איך שעולם העבודה בכלל נראה. ולצערנו זה לא מראה יפה בכלל", אומר אורי מתוקי, רכז אגף האיגוד המקצועי לנוער וצעירים בהסתדרות הנוער העובד והלומד, "אנחנו נמצאים במצב שבו בכל שנה יוצאים לעבוד 380 אלף בני נוער, אבל רק 220 אלף מהם מוצאים עבודה. אנחנו לא נוהגים לחשוב במונחים כאלה אבל זה למעשה שוק עם למעלה מ-40% אבטלה".

לפי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה משנת 2014, הנתון הזה מוביל למצב שבו מעל 80% מבני הנוער מנוצלים בעבודתם, כלומר למעלה מ-150 אלף בני נוער בישראל מנוצלים מדי שנה. "בכל שנה באחד במאי הלב מזדעק לנוכח העוולות בחברה הישראלית", הוא מוסיף, "התחלנו לחדש את הצעדה בעקבות הגזירות הכלכליות של 2002, אבל הנה רק לפני יומיים קיבלנו את ההודעה שמאיימת לפגוע בפרנסת 120 משפחותיהם של עובדי מפעל "חרסה" בנגב. לפני שנתיים זה היה "נגב קרמיקה" ולמעשה בכל שנה אנחנו מבינים שהמאבק שלנו לא נגמר".

נחזור אחורה: מתי החלה התאגדות העובדים של בני הנוער בישראל?

בשנות ה-20 של המאה הקודמת, עבדו בני ובנות נוער רבים למחייתם ועל מנת לעזור למשפחותיהם. כבר אז הייתה אוכלוסייה זו מוחלשת ומנוצלת. בני ובנות הנוער, ולעיתים קרובות אף ילדים, עבדו בתנאים קשים ומחפירים וקיבלו מעט שכר בתמורה. במקרים רבים ילדים ובני נוער איבדו את חייהם במהלך עבודתם ולא היה מי שייתן על כך את הדעת; לא היו חוקי מגן אשר הגנו ועיגנו את זכויותיהם של בני ובנות הנוער והיה ברור כי מצבם של אלה גרוע מאוד ויש לשנות מצב עניינים זה.

ב-1924 התכנסו עשרות נערים מחיפה, תל אביב וירושלים, אליהם הצטרפו נערים ונערות מכפר סבא ופתח תקווה על מנת להקים את תנועת הנוער העובד, שבזכות הערבות ההדדית והסולידריות ביניהם יוכלו לעמוד על זכויותיהם. לנוער העובד ולהסתדרות הייתה השפעה קריטית על חוקי העבודה בישראל – כך בוועידת הנוער העובד השנייה ב-1927, החליטו חברי התנועה לדרוש מממשלת המנדט החלה של מספר חוקי עבודה, כמו הגבלת יום העבודה ל-8 שעות, איסור עבודת ילדים, חובת הפסקה במהלך יום העבודה, איסור עבודה בשבת ועוד. כשהוגשה רשימת הדרישות לנציגי המנדט הבריטי, רשימה זו התקבלה במלואה ולאחר מספר שבועות החוקים הוחלו בארץ ישראל על כל תושביה. חוקים אלה היוו בסיס לחוקי העבודה במדינת ישראל.

אחד במאי - חג הפועלים
גם השנה מתוכננת צעדה ועצרת של אלפים בתל אביב לציון אירועי האחד במאי

ומה קורה היום?

כחלק מפעולתה של הסתדרות הנוער העובד והלומד, פועל אגף האיגוד המקצועי לנוער שעוסק בתחומי המשפטים וההתאגדות. מזכירי ומדריכי האגף מסייעים לבני נוער במיצוי זכויותיהם ומייצגים אותם בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ. מדי שנה פונים למעלה מ-5,000 בני נוער לקבלת סיוע משפטי, להם הנוער העובד והלומד מצליחה להשיב סך של בין 1.5 ל-2 מיליון ש"ח בשנה מידי מעסיקיהם המנצלים. בעשור האחרון הושבו במצטבר כ-16 מיליון ש"ח ל-52,000 בני הנוער.
"הענפים מהם מתקבלות הכי הרבה פניות הם אולמות אירועים, מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר", אומרת שרית אולשביץ מהאיגוד המקצועי לנוער, "אך למרבה הצער בשנים בהן מתקיימות בחירות, מוניציפליות או ארציות, התחום הזה פעמים רבות מאפיל על פני האחרים בכל הקשור לניצול והלנת שכר".

מלצרים? כדאי שתדעו את זכויותיכם

בעקבות פניות רבות בענף המלצרות, באחרונה הוקם באיגוד "ארגון המלצרים" כדי שייתן סיוע ומענה לאופן ההעסקה הייחודי בתחום. בד בבד, בבית הדין הארצי לעבודה נידון פסק דין קיס-בודה בנושא מעמדו של התשר לעובד כשכר, נושא דרמטי שהעסיק עובדים ומעסיקים רבים.

"המצב עד פסק הדין המדובר הוא שהרבה מאוד מעסיקים עשו פחות או יותר מה שנראה להם לנכון", אומרת מיכל דולב מארגון המלצרים, "היו מעסיקים ששילמו רק באמצעות טיפים את השכר והכל 'בשחור', היו מעסיקים שלא שילמו לעובדים, אלא גבו מכל עובד גם סכומים שהגיעו ל-25 ש"ח לשעה בעבור הזכות להתפרנס, ויתר ה'שכר' של המלצרים היה מגיע מטיפים. היו גם מעסיקים שמאוד הקפידו להעביר למלצר את כל הטיפים שהוא קיבל, אבל בעיקר היה שם מערב פרוע". ואז הגיעה הפסיקה הדרמטית של נשיא בית הדין הארצי לעבודה דאז, השופט יגאל פליטמן, שפסק כי מעמדו של תשר הוא דומה לשכר – כל הטיפים במסעדה צריכים לשמש לשכר העובדים בלבד, וחובת המעסיק לרשום את הטיפים בתלוש השכר ולא לעשות בהם שימוש אלא לצורך תשלום שכר לעובדי שרשרת השירות.
או בקיצור: כל סכום הטיפ שהמלצר מקבל, מדווח וצריך להירשם בצורה מסודרת בתלוש השכר וכן צריך להיחשב כשכר על פיו מחושבות ההפרשות לזכויות הסוציאליות של העובד.

אורי מתוקי ומאיה שלייפר
אורי מתוקי יו"ר האגף המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד ומאיה שלייפר, דוברת התנועה | צילום: באדיבות הסתדרות הנוער העובד והלומד


ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקף פסק הדין והדאיג עובדים ומעסיקים רבים, אך ארגון המלצרים קיים קמפיין מקיף שדואג להסביר ולהפוך את כל השפה המשפטית לדבר הרבה יותר נגיש ופשוט. "בארבעת החודשים האחרונים חרשנו את כל הארץ ודיברנו עם עשרות אלפי צעירים. המטרה שלנו היא בסופו של דבר שגם העובדים וגם המעסיקים ידעו לפעול על פי החוק", אומרת דולב, "אנחנו מבינים את החשש שעלה מהפסיקה כי זה באמת משנה המון דפוסי העסקה שהיו נהוגים, אבל אנחנו בקשר רציף עם עשרות מסעדות ואלפי עובדים ועוזרים לעובדים לעמוד על זכויותיהם. בסופו של דבר זוהי הפסיקה ואנחנו גם מאמינים שהיא יכולה להטיב עם העובדים וליצור את עבודת המלצרות, שעשרות אלפי בני נוער וצעירים מועסקים בה, להיות עבודה הרבה יותר מסודרת".

ולסיכום, 5 נקודות קריטיות שעובדים חייבים לזכור:

 

שכר מינימום
שכר המינימום הוא השכר הקבוע בחוק שאסור לשלם פחות ממנו לעובד עבור שעת עבודה. גם אם בני הנוער מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יותר (ואפילו אם הם חתומים על חוזה המציין זאת), המעסיק מחויב לשלם לפחות את הסכום המינימלי הזה.

שעות עבודה ורישום
מותר להעסיק בני נוער עד 8 שעות ביום. אם הועסקתם לזמן ארוך יותר, עליכם לקבל תוספת של 25% מהשכר עבור השעתיים הראשונות שמעבר ל-8 שעות, וכל שעה נוספת מזכה אתכם ב-50% נוספים מהשכר. מומלץ לנהל רישום נפרד של השעות והימים בהם אתם עובדים – רישום מסודר ומדויק יאפשר לכם לדעת מהו השכר המגיע לכם, ויכול לעמוד כנגד רישום השעות של המעסיק אם אבד, נמחק או נפגם. 

החזרי נסיעות
בנוסף למשכורת, כל עובד צריך לקבל החזרי הוצאות עבור הנסיעה לעבודה וממנה. החוק מחייב מעסיקים להחזיר רק את הסכום המינימלי הדרוש לבני הנוער כדי להגיע לעבודה ולחזור לביתם ואינו מחייב להחזיר סכום העולה על 26.40 ש"ח ליום עבודה. החוק מחייב החזר נסיעות רק למי שמתגורר במרחק של למעלה מ-500 מטרים ממקום העבודה.

הודעה לעובד
המעסיק מחויב למסור לבני נוער עובדים את ההודעה המפרטת את תנאי ההעסקה עד שבוע מיום תחילת עבודתם (ולא 30 ימים כנהוג אצל מבוגרים). כמו כן, כרטיס העובד (טופס 101) ועותק ממנו, יסייע לכם לדעת שההעסקה שלכם מוכרת על ידי המדינה ורשות המיסים.

ניכויים וקנסות
למעסיק אסור לנכות, להוריד מהשכר או לתת קנס לעובד בגלל איחור, נזק או טעות. בנוסף לבני נוער אסור להוריד מהשכר מס הכנסה וביטוח לאומי.

נוצלתם בעבודה? ניתן לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער בטלפון 1121*, באתר או בפייסבוק