במקום לשלוח קורות חיים – תלה אותם על האוטו שלו

התחתנתי ימים ספורים לפני ההגבלות על ענף האירועים. הרגשתי ש"ניצחנו" וככל שהזמן חולף עולה בי המחשבה של "איזה-מזל-גדול-היה-לנו". אך לצד זה, בדומה למאות אלפי אזרחי המדינה, גם אני איבדתי את עבודתי. פתאום ממחשבות על עתיד מקצועי בעולם הפרסום (שהרגיש מובטח) וירח דבש עתידי, הבנתי שיש צורך לחשוב מחדש על המותג הזה שנקרא "אני", וגם בלי כל ההצהרות הדרמטיות, נוכחתי לדעת כי הקורונה הולכת ללוות אותנו עוד חודשים קדימה.

במקום ליפול לתרבות ה"יהיה בסדר" - שמאפיינת אותנו הישראלים - שמלווה לרוב גם בחוסר מעש, התחלתי להתרגל למציאות החדשה תוך כדי תנועה, וזאת בשביל להמשיך להיות רלוונטי בתחום התעסוקה וליצור את העתיד המקצועי של עצמי בעצמי.

להיות אחד ממיליון זה בכלל לא קל. אומנם לא כולם באים מתחום הפרסום כמוני, אך אני סבור שתהליך חיפוש העבודה הבנאלי הוא די דומה: חיפוש בקבוצות רלוונטיות בפייסבוק, רפרוף יומי באתרים עם משרות פוטנציאליות, חיזוק קשרים בלינקדאין ומה שעשוי להיתפס כ"הגדלת ראש" בדמות שליחת מיילים למשרדים מובילים - גם אם הם לא מחפשים עובדים.

כשהייתי מהצד המגייס, ברפרוף ראשוני בתיבת המיילים לא הייתי רואה אף פעם את ההבדל בין מועמד פוטנציאלי שעשוי להיות הנבחר לבין אחר. הרי בסופו של יום, קורות חיים שמגיעים אלייך למייל הם עוד דף שמסכם חיים מקצועיים שלמים, פלוס עוד כמה תוספות שעשויות להעלות חיוך קטן. לכן החלטתי לבנות תכנית אסטרטגית שתגרום למעסיקים לפנות אליי ויזמתי דרכים יצירתיות לשם כך.

ריצה בין עצים

צילמתי סרטון שלי רץ ומספר על מקום העבודה העתידי שאני מחפש, תוך דגש של החוזקות המקצועיות והאישיות שלי כאדם. המחשבה הייתה פשוט להביא את עצמי בדיוק כמו שאני. את הסרטון פרסמתי בכל אמצעי הסושיאל השונים על מנת שהחשיפה תהיה מירבית.

שלטים באיילון

בזמן פקק יוצא לי פעמים רבות להסתכל על מודעת מכירה שנמצאות בחלון האחורי של הרכב מולי. אז אמרתי לעצמי למה לא לנצל זאת למודעת דרושים שתסייע לי במציאת עבודה? גייסתי לשם כך עשרות חברים ומכרים שמדי יום נוסעים בדרכים ונמצאים במקומות אסטרטגיים בהם יש משרדי פרסום - בעיקר באזור ת"א - וכך הרווחתי פרסום חינמי באיילון.

בנוסף כתבתי נוסח אחר שיתאים ללוחות מודעות, עליהם גם הדבקתי מודעת דרושים שונה וצבעונית.

מי רוצה להיות מוצא עבודה מאומת?

עיצבתי מודעה נוספת אותה פרסמתי ברשתות החברתיות, שבמבט ראשוני דומה לשאלה מתוך התכנית "מי רוצה להיות מיליונר?". הרי בסופו של דבר כשאדם פוגש בפורמט מוכר, תשומת ליבו נשארת זמן רב יותר. בתשובות עצמן, כפי שניתן לראות, רתמתי את הפוגשים במודעה שיסייעו בדרכם.

לשחק קצת על הרגש

פרסמתי שיר. אל דאגה, לא נהייתי זמר או משהו. כתבתי מילים לשיר שמשלב בין העובדה שהתחתנתי רגע לפני ההגבלות ובין אובדן העבודה. שרתי רק על מה שהיה לי חשוב להציג מתוך קורות החיים.

להיות על הגל

הבנתי שבנוסף לתחכום וליצירתיות, יש צורך לשמור על חלק משיטות ישנות ומוכרות של "שלח לחמך על פני המים". סייעתי גם למכרים מהתחום כדי להתקדם למציאת משרה בתחומם (כי להיות טוב ללא אינטרס זה תמיד דבר נכון), וכמובן שציינתי בפניהם בדיוק מהם התפקידים שאני מחפש. לעיתים מומלץ להגדיל את הטווח על מנת לא להיות מוגבלים בגלל קיבעון מחשבתי, שעשוי להאריך את הדרך שלא לצורך רק בתפקיד אחד מסוים.

נו אז מצאת כבר עבודה?

אחרי כל מה שסיפרתי עד עכשיו, בטח שאלתם את עצמכם אם המטרה הושגה. אז התשובה היא שזומנתי לראיונות ממקומות עבודה שכלל לא פניתי אליהם, ובזכות כך יצרתי לעצמי את ההזדמנויות של "יש מאין". יש לציין שסייעו לי בדרך עשרות אנשים שפגשו ביוזמות שלי ורצו לעזור - גם בלי שהכרנו לפני.

למען האמת, כבר אחרי הסרטון יכולתי לעצור בשלבי התכנית האסטרטגית שלי, אך אני מאמין שבמציאות הנוכחית ככל שתגדילו את האופציות ותוכלו לבחור מה מתאים לכם ומה רחוק מתכניותיכם העתידיות - כך היעד יושג בהצלחה יתרה.

הרי חיפוש עבודה הוא עבודה במשרה מלאה ויש צורך להיות אופטימיים, מלאי תעוזה, יצירתיים ולא להרגיש שאתם תלויים במישהו. אין זה משנה אם אתם פרילנסרים או שכירים - בתקופה הנוכחית בה אנו נתקלים בשחקן שהפך לירקן, טייס שנהיה נהג משאית וכלכלן שהתחיל לעשות משלוחי אוכל עם ילדיו, קיימת הבנה כי קלפי המשחק במשק השתנו ואתם צריכים שהג'וקר יהיה בידיכם במהלך האחרון.

כשיסתיים המסע הייחודי, בסופו אגיע למקום העבודה המיוחל שיהיה לי לבית, אוכל לעדכן בלקחים נוספים.