יש כאלו שחולמים כבר מילדות להיות טייסים או כבאים. אחרים מפנטזים להיות סופרסטארים על מגרשי הכדורגל או הכדורסל ויש אנשים כמוני, ששיחקו במשחקים מאז שהם זוכרים את עצמם – במגסון, בטטריס ובמשחקי אולד סקול אחרים - ופשוט ידעו כבר אז שזה מעבר למשחק ילדות עבורם. צדקתי. היום אני אנימטור בגיימינג, עובד כבר מעל 8 שנים בחברת המשחקים SciPlay, ועדיין, מגיע בהתלהבות ובשמחה לעבודה כל יום מחדש.
איך הכול התחיל? קפצתי אל הלא מוכר
למדתי עיצוב ותקשורת חזותית ולקראת תחילת השנה השלישית לתואר (השנה האחרונה) פתחו כיתת אנימציה. מיד נדלקתי על זה, עוד מבלי שידעתי יותר מדי על מה מדובר, ובניגוד לתכנונים או לשאר הסטודנטים החלטתי שאת הפרויקט שלי אעשה באמצעות אנימציה (תחום שהיה חדש לי), ושם בעצם התחילה הקריירה שלי כאנימטור.
אחרי שסיימתי את הלימודים קיבלתי הצעות מכמה ממשרדי הפרסום מהבולטים בארץ – ובאמת התחלתי לעבוד שם לתקופה, אבל תמיד הרגשתי לא שלם. כשעברתי לחברת SciPlay, סוף סוף לתחום הגיימינג, גיליתי עולם הרבה יותר מאתגר ומרתק, וכיום כבר מעל לשמונה שנים הוא חלק בלתי נפרד מחיי.
הנוסע המתמיד
זה לא ברור מאליו שיש לי אפשרות להתחיל את היום שלי על החוף במיאמי עם נגנים לצידי ולסיים אותו בספארי באפריקה לצד מלך החיות. להיות אנימטור במהלך היומיום זה ממש להיות כמו הנוסע המתמיד באופן וירטואלי. התפקיד שלי מתחיל בקשר ישיר אל מול המעצבים ומאיירים ומשם מוטלת עליי האחריות להפיח חיים בדמויות וממש ליצור עולמות כדי שחוויית השחקן תהיה מיטבית.
מה הכוונה? ברגע שמגיע פרויקט יש צורך ללמוד על הנושא לכל סוגיו. למשל בפרויקט שיכלול מוטיבים של אפריקה ועולם החי – אתחיל מלמידה דרך צפייה בתכניות של נשיונל ג'יאוגרפיק תוך למידת התנהגויות של בעלי החיים, אצפה בתכנים רבים ביוטיוב ואקרא על זה כדי להבין את התמונה במלואה. התחקירים האלו מוסיפים אמינות לעולם היצירה שלי. אותו דבר רלוונטי גם ליצירת דמויות אנושיות – ממדינות שונות. רובינו יכולים לדעת על בן אדם המון דברים על פי שפת הגוף עוד לפני שהוא פתח את פיו. הרי שפת הגוף היא שפה שאנו לומדים לקרוא במרוצת השנים, ובעצם כאנימטור ביומיום אתה כותב אותה דרך תנועות תוך העברת תחושות ומצבים גם מבלי לדבר.
ריגושים כדרך חיים של השחקנים
משיכת תשומת ליבו של השחקן מהווה חלק מרכזי ביצירה היומיומית שלנו וכחלק מסיעורי המוחות שאנו עושים, בין אם מדובר על שיח עם הצוות או סיעור מוחות תקופתי עם השחקנים בהם עולות ביקורות ופידבקים – אנו חושבים איך לקחת את השחקן לנקודה שתגרום לו בין רגע תחושת התלהבות.
למשל, אם אנו רוצים להסב את תשומת ליבו של השחקן לנקודת בונוס בשביל שיזכה במשהו – נעשה זאת בעזרת החשכה של מקומות מסוימים במסך ובזמן שבנקודה אחרת אליה נוביל את השחקן יהיה הבזק אור גדול שיגרום לשחקן להימשך לשם מידית. יש צורך להיות מצד אחד איש מקצוע ומהצד השני ממש להיכנס לראשו של השחקן בשביל להבין שמדובר ביצירת חוויה עוצמתית של הרגע הנוכחי.
הקורונה אפילו הולידה דור המשך
כשהחל משבר הקורונה במרץ 2020 עברנו לעבודה מרחוק ולמעשה מאז רוב עבודתי מתבצעת מהבית שהפך למשרד. ילדיי, דניאל בת ה-12 ורז בן ה-14, סקרנים בצורה בלתי שגרתית לעבודתי כאנימטור. הם אוהבים להסתכל, להתעניין ובעיקר לשאול שאלות וכמובן לקבל מענה נרחב ביותר. אני חייב לציין שלא תמיד הפידבקים שלהם מלטפים – לפעמים אני מקבל גם ביקורות – אבל מבחינתי זה אחד הדברים היותר כייפיים שאני זוכה לעשות. אני מלמד את הבן שלי אנימציה בגאווה, ולאחרונה כחלק מזה שהוא התחיל ללמוד תכנות הוא אפילו הגיע למצב שהוא יוצר משחקים עם חבריו. גם דניאל מאוד אוהבת לצייר ולעצב, וכבר מעכשיו אפשר לראות שהכשרון לא רק עבר לדור הבא – אלא אפילו השתדרג.
שיחות קפה מול המסך
אחד הדברים שהכי בולטים ביום יום בעבודתי, זה שאף פעם לא משעמם. כשקולגות עוברים ליד העמדה שלי במשרד, בין אם הם רואים דמות מעניינת, נוף בלתי נשכח או סביבה הררית שמזכירה להם את ימי הטיול הגדול, הם אוהבים לפרגן, להתעניין, לשאול שאלות ובעיקר לדעת כמה שיותר - גם אם זה לא נוגע בדיוק לתפקיד שלהם. אני יכול להבין למה, זה כיף! זה מספק לך אפשרות לצלול לעולם אחר כשאתה בעיצומה של השגרה שלך, וזו בדיוק הסיבה שכולנו בחברה התכנסנו, כדי להעניק לאנשים הפוגה מהיום-יום שלהם ופשוט לתת להם ליהנות מבידור טוב, ממשחק איכותי, יפה וסוחף, בעולם אחר, שהוא הרבה יותר מסקרן ומושך מהעולם שלנו. כשזה מה שאני עושה ביום יום שלי, פלא שאני פה כבר 8 שנים ועדיין נרגש כל יום מחדש?