ד"ר אוסנת ארגמן, דיקנית לימודי המוסמך באקדמית גורדון

"האישה שהשפיעה ועדיין משפיעה על חיי היא פרופ' חנה שחר, ראש צוות ערכים במכללה האקדמית גורדון. הגעתי לאקדמיה להכשרת מורים ולעולם החינוך מעולם הלשון והבלשנות, ולכן לא הכרתי לעומק את מערכת החינוך על שלל אתגריה. פרופ' שחר לימדה אותי לא להגיע בחשיבה מקובעת בכל הקשור בחינוך, על הוראה ועל למידה. חנה הציבה בפניי מודל לאשת חינוך אמיתית, מרצה שאינה חוששת ללמד אחרת, שמוכנה לחשוב בכל יום מחדש על מה שעשתה אתמול, לשנות גישה ולשנות תוכניות. ממנה למדתי שהאקדמיה לא יכולה לקפוא על שמריה, ולצפות שהסטודנטים יתאימו את עצמם, אלא אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לקצב השינוי הדינמי. למדתי שתהליכי התפתחות אישיים של סטודנטים חשובים הרבה יותר מכל קורס, וחשוב יותר להתבונן בסטודנט ולראות מיומנויות חיוניות כמו עבודת צוות, חשיבה ביקורתית, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, אשר אינם ניתנים לציון

לסיכום, חנה סייעה לי לעבור תהליך אישי והתפתחותי שלא ציפיתי לו כיוון שהגעתי לתפקיד מאוד שכלתנית, רציונאלית וקוגניטיבית ולמדתי להאט קצת את הקצב, ובזכות זאת היפתח ולראות זוויות שונות לחלוטין לכל סוגיה."

אסנת ארגמן (צילום: אורטל גנות)
אסנת ארגמן | צילום: אורטל גנות

שירי טסמן שרעבי, סמנכ"לית שיווק אלעד מערכות

"האישה שהשפיעה עלי ומעוררת בי השראה כל פעם מחדש היא מלינדה גייטס, יושבת ראש משותפת לקרן הצדקה הגדולה בעולם, קרן ביל ומלינדה גייטס, אותה ייסדה עם בעלה, ביל גייטס.

השנה הצהירה מלינדה כי בכוונתה להשקיע כמיליארד דולר לקידום שוויון מגדרי בעשור הקרוב, על מנת לאפשר לנשים רבות יותר להגיע לתפקידי ניהול ולתת השראה לאחרות ללכת בעקבותיה, כאם לשלוש בנות, שהגיעה לתפקיד ניהולי בכיר בתעשיית ההייטק למרות האתגרים שבדרך, אני מאמינה במסר של שוויון מגדרי וחשוב לי להעביר אותו הלאה דרך העשייה המקצועית שלי.

אנו חיים כיום בעולם בו מספר הנשים בתפקידים מובילים ומעוררי השראה, כמו מלינדה גייטס, עדיין מצומצם, אך למרות זאת, אני חושבת שאישה יכולה להגשים את עצמה בכל תחום שתבחר אם בפוליטיקה, בעסקים, במחקר או באומנות.  

גדלתי בבית שמגיל צעיר עודד למצוינות ולימד אותי שאני יכולה להשיג כל יעד שארצה. כילדה, לעיתים קינאתי בחברות שאמא שלהן היתה עקרת בית בעוד שאמא שלי היתה מנהלת בכירה ועבדה שעות רבות מחוץ לבית. היום, כשאני אמא ומנהלת בעצמי, אני מאוד מעריכה את ההשראה שקיבלתי בבית ומנסה ליישם אותה ולשלב אותה מדי יום בחיי המקצועיים והאישיים. אני מאמינה שבדור הבא אחרינו, יותר נשים ישברו את תקרת הזכוכית ויגשימו את עצמן בכל דרך בה יבחרו."

שירי טסמן שרעבי (צילום: ויקטור לוי)
שירי טסמן שרעבי | צילום: ויקטור לוי

 

איה אלחנן CTO של חברת WISHI

"האישה שלי היא שריל סנדברג. את הספר שלה Lean In קיבלתי אי שם ב 2013. המנהל שלי באינטל נתן לי אותו בפגישה שגרתית ואמר - הבת שלי מאוד התחברה, תגידי לי מה דעתך.
אני שלא ממש ידעתי מי היא ולא ממש התחשק לי לקרוא ספר עבה באנגלית, התחלתי בכל זאת. נוכחתי לדעת שהספר לא דמה ליתר ספרי הטיפים וההעצמה שהכרתי - כן, התוכן הוגש בצורה קלילה ונוחה לעיכול אבל היו בו שלל עצות פרקטיות שניכר שנכתבו מתוך ניסיון, לפעמים כואב, להצליח בתעשייה שלא תמיד חיבקה אותה. שריל אמרה בקול רם ואישרה, שלא לומר הניחה על השולחן, מחשבות שעד אז ריחפו אצלי כמהנדסת תוכנה בת 26 שעושה צעדים ראשונים בתעשייה. מצאתי את עצמי קוראת ומהנהנת – נכון, זה לא הגיוני להתפשר מראש על קריירה שמתאימה לגידול ילדים כשעוד אין לי ילדים. ברור, אין סיבה לקחת צעד אחורה רק כי אני מתכננת ילד, או כמו שהיא ניסחה את זה "אל תעזבי עד שתעזבי". ההיגיון של שריל היה פשוט - אם תשאפי להגיע לתפקיד מעניין ומספק טרם הלידה, ההסתברות שתרצי לחזור אליו לאחר חופשת הלידה תגדל.
בהמשך הדרך כשהייתי צריכה להחליט אם ללכת על תפקיד גדול חשבתי על המשפט שלה - צריך לקחת הזדמנויות ולהתאים את עצמך אליהן. האם התפקיד הזה מאתגר? האם תתפתחי בו? אם שתי התשובות הן כן, לכי על זה. והלכתי על זה.
היום, עם ילד בן שנתיים אני נזכרת בה מפעם לפעם כשהאיזון בית-עבודה מרגיש יותר כמו עקומה ובמשפט המעודד "לא צריך להיות מושלם בכל החזיתות. better done than perfect".

איה אלחנן (צילום: באדיבות WISHI)
איה אלחנן | צילום: באדיבות WISHI

ורדית מיכאלי, מנכ"לית אחוזת פולג

"בחרתי בד"ר אסנת לב-ציון קורח, מנהלת בית החולים אסף הרופא - בית החולים הרביעי בגודלו במערכת הממשלתית, תחת אחריותה כ-4000 עובדים, אם לארבעה בנים. היא מהווה עבורי השראה, כאשה פורצת דרך, האישה הראשונה שהתמנתה לנהל בית חולים בישראל. אישה עם חזון, שאיפות ורשימת הישגים מרשימה.

גם אני כמוה מאמינה שניתן לשלב בין הורות לקריירה. האמירה שלה "לא לפחד לשלב הורות וקריירה. לא לחכות עם הילודה עד לתפקיד כלשהו. לגדול עם הילדים, ולהשתדל לחסוך את ייסורי המצפון ורגשות האשם" היא המוטו שלי.

כאמא וכאשת קריירה, המפתח לשלב בין בית וקריירה נמצא לדעתי ביכולת שלנו להתרגש וליהנות משני התפקידים כאחד, לותר על רגשות האשם שהסביבה מנסה לעורר אצלנו בדרך, ולמצוא את האיזון שבין הבית לעבודה."

ורדית מיכאלי (צילום: דן פרץ)
ורדית מיכאלי | צילום: דן פרץ

ליאת גולדשייד-זמירי, מנכ"לית לומינרה דרם

"יפה גוטווירץ, הייתה המורה שלי לביולוגיה בתיכון עירוני ד'. היא זאת שהנחילה בתוכי את האהבה למקצוע. היא הייתה מורה מדהימה, מעבר לאהבה גדולה שלה לביולוגיה, הייתה לה אהבה מאוד גדולה לחינוך ולשיפור החינוך, זה היה חלק מהאג'נדה שלה. היא תמיד הסתכלה מעבר לציונים ולמספרים היבשים ומה שהיה חשוב לה זה להעביר את האהבה למקצוע. בעייני זה דבר שבזמנו היה נראה לי כפורץ דרך (לא פלא שמתוך הכיתה שלמדו אצלה יצאו 5 דוקטורים). היא בהחלט הייתה גורם מאוד משמעותי בבחירה שלי בקריירה בתחום הביולוגיה והמדעים. כיום כמנכ"לית של חברת בתחום האסתטיקה הרפואית, אני גם שמה לי למטרה לא רק להסתכל על המספרים ועל השורה התחתונה אלא לתת דגש על העבודה, וליהנות ממה שעושים. מאוד חשוב לי שבמשרד תהיה אווירה נעימה, שלאנשים יהיה כיף לבוא לעבודה."

ליאת גולדשייד-זמירי (צילום: עמרי מרון)
ליאת גולדשייד-זמירי | צילום: עמרי מרון

נורית שיבר Chief People Officer בחברת סייסנס

"האישה שהשפיעה עלי ומעוררת בי השראה כל פעם מחדש היא רות ביידר גינסבורג, האישה הראשונה שהתמנתה לשופטת בבית המשפט העליון בארה"ב ואייקון פמיניסטי.

לרות (המכונה RBG) יש קול ברור המושתת על אינטליגנציה גבוהה ותפיסת עולם ברורה.  היא מעולם לא התנצלה - היה לה קול ברור המושתת על אינטליגנציה גבוהה ותפיסת עולם ברורה.  היא התחילה ללמוד בהרווארד כשהתינוקת שלה הייתה רק בת 14 חודשים והמשיכה לשלב בין אימהות לקריירה לאורך כל חייה דרך עבודה קשה וחסרת פשרות, בתקופה שהדבר לא היה נפוץ או מקובל.

למרות שסיימה ראשונה בכיתה שלה שום משרד עורך דין לא רצה לקחת אותה מאחר והייתה אישה, אבל היא לא נתנה לזה לעצור אותה. היא הפכה פרופסור למשפטים התנדבה בבית המשפט לזכויות האזרח שם החלה לייצג תיקים שטיפלו בבעיית האפליה, היא בחרה את התיקים שייצגה בקפידה במטרה לחשוף ולטפל בבעיית האפליה של נשים בצורה שיטתית, והופיעה בפני בית משפט שכלל גברים שלא היו מודעים לבעיית אפליה מלכתחילה, במטרה להביא שינוי.

למרות קשיים שחוותה ברמה האישית והמקצועית היא המשיכה בדרכה. גם כיום כמיעוט נשי בבית משפט הנוטה לשמרנות היא ממשיכה בדרכה האופטימית שמסתכלת על הקשיים, אבל כל הזמן מזכירה לכולם את הדרך שעברנו ועד כמה התקדמנו. במקביל היא יודעת שהעבודה שלה לא הסתיימה וגם בגילה המופלג ממשיכה בעשייה. ביידר גינסבורג היא גם אייקון אופנה, למרות עבודתה בסביבה גברית לאורך כל השנים, היא הצליחה לשמר את נשיותה והכניסה אמירה אופנתית כשהוסיפה צווארוני תחרה ייחודים לגלימות השופט שלבשה. לאורך כל שנות הקריירה שלה היא הקפידה לשמור על שגרת כושר ודאגה לטפל בעצמה, גם בגילה המופלג.

רות ביידר גינסבורג ניחנה באופטימיות וחשיבה אסטרטגית שסייעו לה לקדם בנחישות את הערכים בהם האמינה. אני מעריכה אותה על היותה פורצת דרך, עבור כל הנשים."

נורית שיבר (צילום: יח"צ)
נורית שיבר | צילום: יח"צ

מאשה דאשקוב, מייסדת DIGITALENT

"האישה שאני בחרתי היא רוזה פרקס.  אני מרגישה חיבור אישי אליה. אני מאוד מתחברת למקום הזה שבו אנשים פועלים ועושים את הדבר הנכון מבלי לצפות לשום דבר בתמורה, או "למחיאות כפיים". רוזה פרקס הייתה כזו, היא פעלה למען זכויות אדם והייתה מנהיגה מבלי לנסות להיות כזו. כשפועלים מתוך אותנטיות ואמת אנשים מרגישים את זה ולכן ירצו ללכת אחרי בן אדם כזה, ואני מאוד מאמינה בזה. היכולת שיש לנשים רבות לעשות מעשה אמיץ באופן פרטי, מבלי לצפות לכלום, בעיניי היא אומץ מסוג אחר, אפילו על-אנושי.

בעולם של היום, במיוחד בעולם של מדיה חברתית, בו אני מערובת באופן אישי, אני רואה כמה "המיתוג העצמי" משפיע על כל החלטה שאנחנו מקבלים. כל דבר אנחנו מתעדים, וכל מסר הופך להיות מסר ממותג, מאוד חשוב לנו מה יחשבו עלינו, איך נראה כלפי חוץ, לכן, דווקא במציאות כזו אני מאוד מעריכה אנשים שעושים בשקט, ועושים כדי לעשות".

מאשה דאשקוב (צילום: ליאת מנדל)
מאשה דאשקוב | צילום: ליאת מנדל

לילך קנטור, מנהלת שירות לקוחות ושרשרת אספקה במדטרוניק 

"בחרתי בחדווה אלמוג, קצינת ח"ן ראשית, שהובילה את נושא ההטרדות המיניות בצבא, עוד בשנות ה-90 הרבה לפני עידן הme too. היא מהווה עבורי דוגמה כי הייתה הראשונה להראות שאפילו במערכת שובניסטית וסגורה כמו לפני 20 שנה, אם את טובה את יכולה להתקדם בזכות הכישורים שלך. הגבולות שהציבה  לא היו מקובלים אז בצבא. היא הובילה קו שאסר להתייחס לאשה כאל חפץ והדגיש את העובדה ש"לא הוא לא". הייתי אז קצינת ח"ן והמסקנה הזו מלווה אותי עד היום בעולם המקצועי. התחושה שאם את מקצועית, ממוקדת, משקיעה ומעמיקה, את יכולה להתקדם והעובדה שאת אישה לא תעכב את ההתקדמות שלך. אני מאוד מאמינה במקצועיות גם כלפיי וגם לצוות שלי, המונה כיום 30 עובדים,  ובעובדה שהמקצועיות מביאה להצלחה ללא קשר למגדר. לא אבחר עובד כי הוא גבר או אישה אלא על סמך הכישורים או היכולות שלו."