חברות רבות כיום שואפות להגדיל את עסקיהן ברחבי העולם ולארצות רבות בו זמנית, ולמען האמת גם עובדים רבים שוקלים להגר ולנסות את מזלם מעבר לים. הצמיחה המואצת בשנה האחרונה הרחיבה את התופעה ודחפה חברות להגדיל את כוח האדם שלהן ולהתאים מודלים חדשים שישלבו באופן אופטימלי את כוח האדם המקומי והזר בסביבת העבודה החדשה.

במעבר לעבודה במדינה אחרת או העסקת כוח אדם מחו"ל קיימות לא מעט זכויות וחובות שחשוב שהחברה בכלל והעובדים בפרט יכירו ויצייתו להן. בכל מדינה יש חקיקה שונה המסדירה את תנאי ההעסקה במקום, בין אם בגובה שכר המינימום, מספר ימי החופשה, ההפרשות לפנסיה, תנאים סוציאליים ועוד.

לצוותי HR ומשאבי האנוש האחראים על כוח העבודה בכל חברה וארגון, נדרשת הבנה מקיפה בכל הנוגע להעסקה וכן הכרת ההתאמות הנדרשות לחוקי העבודה בכל מדינה - לרבות הכרה עם סוגיות מיסוי, זכויות עובדים ועוד - על מנת להציע לעובדים את התמהיל הרלוונטי להם.

אם גם אתם מתכננים לעשות רילוקיישן בקרוב, בדקנו את חוקי העבודה המקובלים בכמה מהמדינות הפופולריות על ישראלים. הנתונים מתבססים על המדריך המלא להעסקה גלובאלית שמפרסמת פירמת עוה"ד הגלובאלית DLA Piper, שמרכז את החוקים והתקנות ב-63 מדינות.

דמי מחלה

שינוי מהותי ניכר במדיניות תשלום דמי מחלה לעובד עבור תקופה שבה נעדר מעבודתו מפאת מחלה. בחלק ממקומות העבודה ברחבי העולם משולמים דמי המחלה לעובדים כחלק מהזכויות הניתנות בהסכם העבודה במסגרת מדיניות המעסיק, ובחלק משולמים דמי המחלה בהתאם לחקיקה של המדינה בנושא. כך, בארה"ב לדוגמה, המעסיק אינו מחויב לשלם עבור ימי מחלה כלל. מנגד, עובדים בסינגפור שנמצאים במקום עבודתם מעל ל-3 חודשים זכאים ל-14 ימי מחלה בתשלום בשנה, ובמקרים הכוללים אשפוז – עד 60 ימים. באירלנד נדרש אישור רופא לאחר 3 ימי מחלה רצופים, אך המעסיק אינו מחויב לשלם עבור ימים אלה. בגרמניה, המעסיק נדרש לשלם עבור ימי מחלה שנצברים עד ל-6 שבועות במהלך השנה.

פנסיה

לאורך שנות התעסוקה עובדים מפרישים כספים לקופות שונות – ביניהן קרן הפנסיה המבטיחה לעובד תשלום חודשי עד להגיעו לגיל פרישה. החוק הישראלי מחייב מעסיקים להפריש לקרן הפנסיה של עובדיהם בעלי ותק העולה על חצי שנה בחברה. תוכנית רווחה זו אינה גורפת בכל העולם. כך, במדינות כמו ארה"ב אין חובה על המעסיק בהפרשת תשלומי פנסיה או בהטבות פרישה כלל, אלא אם כן נכללו בכתב בהסכם ההתקשרות מול העובד. תושבי קבע בסינגפור מחויבים בהפרשות לפנסיה (CPF) מהשכר שלהם, בהתאם לדרגת השכר ולמידת בכירותם בחברה.

מכסת שעות

שעות עבודה הן כל אותן שעות בהן העובדים מועסקים - בין אם החישוב לפי יום עבודה, שבוע עבודה או חודש עבודה, וחשוב שהעובד ובמיוחד המעסיק ידעו כמה מותר ואסור לעבוד. גם המספר המרבי של שעות העבודה, בהן מותר להעסיק עובדים ביום עבודה ובשבוע משתנה ממדינה למדינה. כך לדוגמה באירלנד ובגרמניה, מכסת השעות השבועיות הינה עד 48 שעות בעוד שבקנדה ממוצע שעות העבודה השבועי עומד על כ-40. ביבשת אוסטרליה משרה מלאה מורכבת מ-38 שעות עבודה שבועיות בלבד. ומה עם שעות נוספות? בגרמניה התעריף השעתי עבור שעת עבודה נוספת לא מעוגן בחוק, כך שכל מעסיק רשאי להחליט על כל סכום ולקבוע זאת בחוזה העסקת העובד.

 

ימי חופש

עו"ד ג'רמי לוסטמן – ראש שלוחת DLA Piper בישראל (צילום: ג'ון סוונדה, יחסי ציבור)
עו"ד ג'רמי לוסטמן – ראש שלוחת DLA Piper בישראל | צילום: ג'ון סוונדה, יחסי ציבור

במסגרת חתימת חוזה מול מקום עבודה חדש, מתקיים לרוב משא ומתן סביב מספר ימי החופש השנתי לו יהיה זכאי העובד. בעוד שבישראל כל עובד זכאי לחופשה שנתית מינימלית של יום אחד בחודש בהיקף משרה מלאה, במדינות אחרות ההתמקחות על הנושא פחות רווחת.

בגרמניה, למשל, כל עובד זכאי לארבעה שבועות חופש, לא כולל חגים ומועדים. בסינגפור עובד זכאי מכוח החוק ל-7 ימי חופש בתשלום במהלך שנת עבודתו הראשונה, ויום חופש מצטבר נוסף עם כל שנת עבודה לאחר מכן, עד 14 ימי תוספת סך הכל. בארה"ב לא חלה חובה משפטית להעניק לעובדים ימי חופש. יחד עם זאת, מעסיקים רבים מנהיגים מדיניות ארגונית אשר מספקת חופשה בתשלום לעובדים. בקנדה חלה זכאות למינימום שבועיים חופשה בתשלום לאחר שהעובד השלים 12 חודשי עבודה בארגון.

העסקת עובדים

ומה לגבי חברות ישראליות המעוניינות לנצל הזדמנויות לפיתוח עסקי בשווקים אחרים מלבד השוק הישראל ולהעסיק כוח אדם בחו"ל? ישנן מדינות כמו גרמניה אשר מאפשרות העסקת עובדים ללא נוכחות תאגידית מקומית, בכפוף לעשיית עסקים ולשיקולי מס חברות.

לעומת זאת, בארה"ב, חברה זרה רשאית להעסיק עובדים בכפוף לשיקולי מיסוי עסקים ורישום הנדרשים בחוק. כמו כן, כל המעסיקים בארה"ב נדרשים להחזיק במספר זיהוי מעסיק פדרלי (EIN) כדי לשלם מס על משכורות העובדים ואף לגבות מהאחרונים סכום מסוים עבורו. בנוסף, במדינות מסוימת בארה"ב יתכן שהמעסיקים יידרשו ברישום העובדים במדינה המסוימת שבה הם מועסקים - תקנות אשר משתנות ממדינה למדינה. במדינות מסוימות, דוגמת קליפורניה, חלה חובה לגבי פירוט המידע שיש לספק לעובדים, כגון שכר, פירוט ניכויים, דוח שעות עבודה ועוד.

תופעת העסקת עובדים מעבר לים מאפיינת כיום חברות ישראליות רבות בעלות פריסה בינלאומית חזקה, אך בשנים האחרונות גם כוללת סטארט-אפים מתחילים וחברות בינוניות, נוכח היתרון הגדול בהעסקה גלובלית – עבודה ללא תלות במקום בו העובד נוכח פיזית. הכרה בזכויותיהם של עובדים הנמצאים במדינות השונות הינה הכרחית בכל חברה, על מנת לאפשר תפקוד ראוי וחוקי של הארגון כלפי עובדיו הישראלים והבינלאומיים.