בסוף השבוע האחרון פורסם דו"ח מבקר המדינה האחרון שעסק בכשלי מערכת החינוך וכיצד היא אינה מכינה את ילדינו לשוק העבודה של המאה ה-21. זאת כותרת גדולה ומדאיגה למדי, כזו שכוללת בתוכה נושאים רבים.
דו"ח מבקר המדינה מצא כי המחסור בעובדים בענף ההייטק הישראלי עמד על כ-18.5 אלף עובדים עוד במהלך 2019, אתגר שמחברי הדוח הדגישו שהוא "איום אסטרטגי" ממשי על ישראל. אמנם בדוח נכתב בהרחבה על מספר הנבחנים הנמוך ב-5 יחידות לימוד מתמטיקה, אבל הוא לא מתעמק או אפילו מאזכר במילה את אחד מהאתגרים הגדולים שלמערכת החינוך הישראלית, ומה שמאלץ אותנו, אנשי משאבי האנוש בהיי טק, להשאיר אינספור קורות חיים בתחתית הערימה בשל חוסר שליטה באנגלית והיעדר הכשרות מקצועיות עדכניות. בשורה התחתונה? הפערים שגדלים במערכת החינוך שלנו, פוגעים בפוטנציאל כוח האדם להייטק בשכבות החלשות.
לפני שנצלול למשמעות של הדו"ח, אני רוצה לשתף אתכם ברגע קטן אחד, שהנהלת החברה שלי ואני חווינו החודש: במהלך ביקור שערכנו בלשכת ראש עיר באחת מערי הפריפריה, שצמאות להדביק את הפער ולהצליח לגדל את עובדי ההיי טק הבאים, הצגנו בפניו תוכנית הכשרה שיכולה בתוך חצי שנה להעניק לחבר'ה מוכשרים, בוגרי 12 שנות לימוד, קורס הכשרה טכנולוגי שיעניק להם מקצוע וכרטיס כניסה לעולם ההייטק הישראלי. הכל עבר חלק ויכולנו לראות את ההתלהבות שלהם. אבל אז הצגנו שקף אחד במצגת, שמבחינתנו היה מובן מאליו אבל שינה את התמונה כולה. בשקף הזה נכתב שהקריטריון היחיד להשתתפות בתוכנית, התנאי שבלעדיו אי אפשר להיכנס למסלול, הוא רמת אנגלית סבירה. מה זה אומר "רמה סבירה"? מישהו או מישהי שעשו בגרות באנגלית ברמת 4 יחידות לימוד ומעלה. ראש העיר ומנהל אגף החינוך הסתכלו על השקף והשפילו את מבטם, אחר כך לקחו שאיפה עמוקה ואמרו: "אם ככה, אז אין לנו 250 מועמדים לתוכנית שלכם, יש לנו מקסימום 30".
רמת האנגלית היא תקרת הזכוכית האמיתית בכניסה להייטק
כשמדברים על הייטק, חושבים מיד על מתכנתים שחייבים לשלוט באנגלית, מאחר וזו "שפת הייצור" שלהם, ממש כמו שמוזיקאי יודע לקרוא תווים - אבל זאת לא התמונה המלאה. למעשה, כל בעלי התפקידים מסביב מתנהלים בשפה הזאת ביום יום: החל ממנהלי פרויקטים, דרך אנשי המכירות, מנהלי המוצר ואנשי המרקטינג וכו'. כל בעלי התפקידים הללו מהווים כחצי מכלל התעשייה כולה. השליטה באנגלית עבור מי שעובדים בתפקידים אלו, היא לעיתים קרובות חשובה יותר מאשר בתפקידי פיתוח, בעיקר בגלל שמי שעובדים בתפקידים אלו מנהלים, מוכרים, משכנעים, מגייסים, מתמזגים ורוכשים באנגלית. ובשביל לעשות את זה כמו שצריך כדאי שתשלוט בשפה, ויותר טוב - תהיה דובר שפת אם.
רמת האנגלית היא תקרת הזכוכית האמיתית בכניסה להייטק, עובדה שידועה לכול מי שעוסק בתחום וכנראה לא הופנמה מספיק בקרב מקבלי ההחלטות. מי שמכיר קצת את התחום שלנו, יודע שיש מגוון שלם של תפקידים בעולם ההייטק שלאו דווקא מצריכים 5 יח"ל מתמטיקה. בחברה שאני עובדת בה, למשל, "AllCloud" העוסקת בטכנולוגיות ענן, יש לא מעט עובדים עם 4 יחידות לימוד במתמטיקה ואפילו עם 3. אבל כולם, כן, כולם – יודעים אנגלית.
עצם העובדה שלא גדלנו בבתים שמדברים בהם אנגלית מורידה לנו נקודות, ומי שנשען על לימודי האנגלית בבית הספר בלבד - יהיה כנראה בבעיה. לא מזמן חברה ביקשה שאדבר עם אח שלה על קריירה ועבודה. אדם מקסים ומוכשר בן 25 כנראה גאון ומלא מוטיבציה, אשר למד בישיבה חרדית מרבית חייו. בשיחה עמו הוא הסביר לי שהוא אפילו לא יכול להיכנס לאינטרנט וללמוד לבד תכנים מכיוון ש"הכל באנגלית", וזה עצוב מאחר ובמגזרים הללו הבעיה אף מכפילה את עצמה.
אז נכון, כיום אולי לא בהכרח צריך תואר וקורס הסמכה שווה לעיתים הרבה יותר מתואר, אבל המחסור באנשים עם ידע ובעלי מיומנויות רלוונטיות בשוק הפך אותנו, המעסיקים, למסלול הטירונות והקצונה של אחד המקצועות החשובים של המחר. יש לנו bootcamps, מסלולי סטאז', ועתודות לג'וניורים שנכנסים כמעט בלי ידע ויוצאים עם מקצוע ומשכורת של מנהל ותיק בתעשיות הלואו-טק. האם הכשרה כזו היא באמת תפקידם של המעסיקים? האם במצב שבו מצד אחד משתוללת האבטלה ובצד שני מחסור אדיר בעובדים - נכון לבנות על המעסיקים? אולי על זה דיבר המבקר כשהצביע על ירידה של יותר מ50% בהכשרות מקצועיות בשנים האחרונות, צלילה חדה היישר אל תחתית טבלת ה-OECD.
אז בינתיים, עד שיעשו קסם במערכת החינוך, מה עוד כדאי לעשות בדרך לעבודה בהייטק? הנה מספר עצות מועילות עבורכם:
- התחילו לעבוד כבר כסטודנטים
כבר בתואר, אם אתם עושים כזה, תעבדו לא רק בשביל הכסף, בשביל מיומנויות וכישורים - הם ההון הגדול . עבודה, כמעט בכל תפקיד, תגדיל לכם משמעותית את הסיכוי למצוא אחרי התואר "עבודה של גדולים". - לא מצפים מכם לאנגלית שייקספירית
אל תדאגו, רובנו לא מצפים שתהיו דוברי אנגלית שוטפת כבר בעבודה הראשונה. ברוב המקומות יש הרבה קרדיט לטעויות ולאנגלית בינונית בימים הראשונים בתפקיד (למזלכם, בדור שלנו יש גוגל זמין כל הזמן). כל יום מבינים יותר ויותר ולומדים עוד ועוד מושגים באנגלית. - פרופיל הלינקדאין שלכם הוא המפתח לשוק העבודה
דאגו לחזק פרופיל לינדקאין מעודכן, באנגלית כמובן, בו חייבות להופיע כל מילות המפתח מלמדות על הכישורים והיכולות שלכם. כי החיפוש שלנו (המגייסים) בעת הגיוס, נעשה דרך מילות חיפוש. - צפו פגיעה והכינו את עצמכם לראיון באנגלית
כדי לא להיות מופתעים, התכוננו בכל רגע נתון לראיון באנגלית. קראו באנגלית, צפו בסרטים וסדרות ללא תרגום, קחו שיעורים. תהליכי המיון מורכבים ומלחיצים גם כך, לכן היערכו תמיד לאופציה שתצטרכו לעבור לדבר באנגלית במהלך הראיון. - לא תמיד חייבים תואר ראשון כדי להתקבל
לא צריך תואר במדעי המחשב כדי להשתלב בהייטק. קורס הסמכה (סרטיפיקציה) שווה לפעמים הרבה יותר מתואר, שסיימתם אי שם בעשור הקודם. אפשר לראות לדוגמה את העולם שלנו, הענן- מישהו יכול ללמוד במשך 4 שנים מדעי המחשב או הנדסה מבלי לדעת כלום על הכלים הכי חמים של העולם היום – תשתיות בענן. - נצלו את התקופה כדי לשדרג את הרזומה והניסיון
אם אתם בבית או בווליום נמוך בעבודה או בלימודים בתקופה הזו, בדקו אם אפשר לנצל את הזמן ולגשת להסמכה מקצועית טכנולוגית שמתאימה לכם. יכול להיות שבחורף הקרוב כבר תוכלו לעבוד בהייטק - זה ממש אפשרי.