הקורונה והסגר השלישי שנכנס לתוקפו בימים אלה, אמנם טרפדו לרבים את התכניות לסילבסטר, אבל גם בלי החגיגות השנה שכולנו היינו מעדיפים לפסוח עליה מגיעה לסיומה,  ועבור עובדים ומעסיקים רבים זה גם זמן "לנקות שולחן".

ימי חופשה הם כמובן זכות של כל עובד בישראל, אולם פעמים רבות נוצר מצב בו העובדים מגיעים לסוף השנה, כאשר הם לא ניצלו עדין את כל ימי החופשה המגיעים להם. המצב הזה נכון במיוחד לגבי שנת 2020, "שנת הקורונה", בה עובדים כמעט ולא לקחו או ניצלו את ימי החופש המגיעים להם.

בסיוע עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר ומומחה לדיני עבודה, יצרנו מדריך שיעזור לכם להבין מה מגיע לכם ומה לא.

כמה ימי חופש מגיעים לנו?

מספר ימי החופשה המינימלי בישראל עומד על 12 ימים נטו בשנה (עבור מי שעובד 5 ימים בשבוע), ו-14 ימי חופש נטו בשנה (עבור מי שעובד 6 ימים בשבוע). המינימום הזה רלוונטי ל-5 השנים הראשונות במקום העבודה, כאשר מהשנה השישית ואילך - מספר ימי החופשה יגדל על פי חוק. בימים הללו העובדים זכאים כמובן לשכר מלא.

נשארו לי ימי חופש שלא ניצלתי. אני יכול לפדות אותם בכסף? ואיך מחשבים את זה?

בעקרון, החוק והפסיקה אוסרים לפדות ימי חופשה בכסף במהלך תקופת העסקה של העובד. הסיבה לכך היא שמטרת חוק חופשה שנתית היא לאפשר ולעודד עובדים לצאת לחופש, לנוח ולצבור כוחות מחדש. אם תינתן אפשרות להמיר את ימי החופשה בכסף, סביר להניח שעובדים רבים יבחרו לקחת את הכסף במקום לנצל את החופש שניתן להם – וזה לא ישרת את מטרת החוק.

עם זאת, יש מקרה אחד בו בכל זאת ניתן לפדות ימי חופשה ולקבל עליהם תשלום מהמעסיק. דבר כזה קורה כאשר עובד מסיים את העסקתו במקום העבודה, ואז נעשה תחשיב סיום העסקה.

לגבי עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי – התחשיב ליום חופשה יהיה לפי שכר העבודה שהיה מקבל באותו פרק זמן אילו הוסיף לעבוד. לגבי עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי (ועבד במקום העבודה יותר מ-75 ימים רצופים) – החישוב מורכב יותר; הסכום שיקבל העובד על ימי החופשה שלא ניצל יהיו תוצאה של מספר ימי החופשה לזכאות על-פי חוק דמי חופשה  שכר העבודה היומי הממוצע.

האם בזמן חופשה ללא תשלום (חל"ת) נצברים לי ימי החופשה?

חופשה ללא תשלום איננה מוגדרת "כתקופת עבודה בפועל", ולכן בתקופת החל"ת עובדים לא צוברים ימי חופשה.

אישה עם מסכה באוטובוס (צילום:  Aleksey Boyko, shutterstock)
אין ספק שזאת הייתה שנה שבה פחות יצאנו לחופשות | צילום: Aleksey Boyko, shutterstock

נשארו לי ימי חופש שלא ניצלתי בשנת 2020. האם אני יכול "למשוך" אותם לשנת 2021?

כל עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לקחת 7 ימי חופשה לפחות ואת היתרה לצרף לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות. כלומר, לפי החוק - עובד רשאי לצבור ימי חופש עד שלוש שנים בלבד. עם זאת, ניתן לצבור ימי חופשה מעבר ל-3 שנים – אבל רק בתנאי שבהסכם העבודה שלכם מול המעסיק זה כתוב במפורש ומוסכם על שני הצדדים.

צבירה בלתי חוקית – האם צבירת חופשה בלתי חוקית, בניגוד להוראות סעיף 7, תביא למחיקת ימי החופשה? ביה"ד נתן דעתו בסוגיה זו, וציין כי יש להבחין בין שני מצבים: מצב ראשון הוא מצב בו המעסיק נותן חופשה לעובד, אולם העובד מסרב לקחתה – במקרה זה, הרי שהעובד קיפח את זכותו לחופשה, ומכאן שצבירת החופשה מעבר ל-3 שנים היא בלתי חוקית. מצב אחר הוא מצב בו המעסיק מסרב להוציא עובדו לחופשה, כך שהעובד אינו אשם בצבירת החופשה – במצב זה, גם אם צבירת החופשה היא מעבר ל-3 שנים, אין היא בבחינת צבירה בלתי חוקית, ועל כן אין לוותר על ימי החופשה שנצברו.

נשארו לי ימי חופש שלא ניצלתי, והבוס אמר לי שבגלל שלא ניצלתי אותם הם "יימחקו" לי, ולכן לא אוכל לנצל אותם ולא אוכל לקבל כסף עבורם. האם זה חוקי?

כן, אם הגעתם למכסת השנים המקסימלית בהן ניתן לצבור ימי חופש (3 שנים) ונותרו לכם ימים, המעסיק יכול "למחוק" אותם. לכן, חשוב להיות עם יד על הדופק, לעקוב ולנצל את ימי החופש כדי שלא יילכו לאיבוד.

כחלק מקיצוצי הקורונה, המעסיק החליט להוריד לנו יום חופש בחודש - במקום הפחתה בשכר. האם זה חוקי?

כן, זה חוקי. המונח המקצועי הוא "הסדרת מועד החופשה". בהתאם לנקבע בפסיקה, המעסיק הוא המסדיר את מועדי החופשות של העובדים, כשם שהוא מסדיר את ימי העבודה ושעות העבודה. כמובן, על המעסיק להתחשב ברצון העובד, ככל שניתן, ולהפעיל סמכותו בהתאם לכך.

מי יכול להחליט על מועד החופשה של העובד - העובד או המעסיק?

סוגיה זו נידונה בבתי הדין לעבודה, ושם נקבע כי המעסיק רשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש שלו. עם זאת, סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית מתיר לעובד לקחת יום אחד מהחופשה במהלך שנת העבודה במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מימי הבחירה. כלומר, העובד יכול לבחור מתי לצאת לחופשה רק לגבי שני ימי חופשה מכלל מכסת ימי החופש שלו (בשנה) - האחד מתי שנוח לו והשני מרשימה סגורה של ימי בחירה. לגבי שניהם, חייבים להודיע למעסיק לפחות 30 ימים מראש.

אלה כאמור ההגדרות שקבועות בחוק – אבל בפועל, בלא מעט מקומות עבודה מונהג נוהל שבו העובדים זכאים לבחור מתי ינצלו את כלל ימי החופשה שלהם, כל עוד זה לא פוגע בעבודה עצמה או בקולגות שלהם.

לפי החוק, כמה זמן מראש אני צריך להודיע על חופשה?

כאמור, לפי החוק, כל עובד יכול לבחור מתי לצאת לחופשה רק לגבי שני ימי חופשה מכלל מכסת ימי החופש שלו (בשנה) - האחד מתי שנוח לו והשני מרשימה סגורה של ימי בחירה. לגבי שניהם, חייבים להודיע למעסיק לפחות 30 ימים מראש. לגבי שאר הימים – מעסיק שמעוניין להוציא עובד לחופשה קצרה של מספר ימים חייב ליידע אותו על זאת מראש (לכל היותר יום לפני מועד החופשה), ואם המעסיק רוצה להוציא את העובד לחופשה ארוכה (7 ימים ומעלה) – הוא חייב לעדכן את העובד שבועיים מראש.

בפועל, במקומות עבודה רבים העובדים הם אלה שמבקשים ומתאמים מול מנהליהם את מועדי החופשות. לזה "אין חוקים" כמה זמן מראש צריך לבקש, זה תלוי במקום העבודה, ביחסי העבודה וכדומה. עם זאת, בדרך כלל – ככל שתקדימו לבקש את ימי החופש, כך יגדל הסיכוי שיוכלו להיענות לבקשתכם.

עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר (צילום: תמר מצפי)
עו"ד רו"ח נמרוד רטנר | צילום: תמר מצפי

האם המעסיק יכול להגביל את ימי החופש שלי?

חשוב לשים לב כי יש חובה לנצל מצד העובד ולאפשר מצד המעסיק מדי שנה לפחות 7 ימים כחופשה רצופה. אי-עמידה בתנאי של 7 ימים חופשה רצופה בשנה מעמידה את המעסיק בפני סיכון פלילי של עיצום (עונש) כספי מצד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. תיאורטית, המעסיק יכול להגביל את מספר ימי החופש הרצופים, כל עוד הוא מאפשר לעובד שרוצה בכך חופשה רצופה של 7 ימים במהלך השנה.

חשוב לציין; מרבית המעסיקים משתדלים להיענות לבקשות העובדים ועושים כל שביכולתם להימנע ממצב של הגבלת ימי חופשה שמבקש העובד; סירוב לבקשה כזו גורמת להתמרמרות מצד העובד, דבר הפוגע במרקם יחסי העבודה. גם העובדים, מצידם, משתדלים שלא להגזים בבקשותיהם מתוך התחשבות במקום העבודה שלהם.

האם המעסיק יכול להכריח את העובד לנצל את ימי החופש שלו במועד מסוים?

מעסיק שרוצה להוציא את העובד לחופשה מרוכזת העולה על 7 ימים רשאי לעשות זאת, אבל הוא צריך להודיע לו לפחות 14 ימים מראש. אם המעסיק רוצה להוציא עובד לחופשה של יום אחד הוא יכול להודיע לו בבוקר של אותו יום, כמובן לפני שהעובד יצא לעבודה.

יצאתי לחופשה, אבל באמצע חליתי או נפגעתי חלילה בתאונה. האם אני עדין נחשב "בחופש"?

עובד שיצא לחופשה ובמהלכה חלה או נפצע – ימי החופשה שלו נפסקים מרגע המחלה או מעת הפגיעה, ומעתה ואילך – הם ייחשבו כימי מחלה (ולא ייספרו כימי חופשה). כמובן שבמקרה כזה, אותו עובד יהיה זכאי לדמי מחלה.

ומה קורה אם גיליתי שאני צריך להיכנס לבידוד באמצע החופש? האם אני יכול להמיר את ימי החופש לימי מחלה?

אם העובד גילה שעליו להיכנס לבידוד באמצע החופש, מרגע שנכנס לבידוד - ימי החופשה ייחשבו לימי מחלה.