14,420 אנשים פוטרו בחודש אוקטובר האחרון. המשמעות היא שארבע עשר אלף ארבע מאות ועשרים משקי בית עברו טלטלה ממשית בחודש הזה והצטרפו למאות אלפים שמכירים את החוויה הזו מקרוב: השיחה עם הבוס, המכתב – מצטערים, אבל אי אפשר להעסיק אותך כאן יותר. לא משנה אם הסיבה היא קיצוצים או חוסר שביעות רצון מהעבודה – פיטורים הם תמיד רגע קשה. דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן מספר לנו שמתנדבי העמותה טיפלו בלא פחות מ-160,000 אנשים בשנה האחרונה ושמגמת הפיטורים מורגשת היטב בפניות לחברה: “אובדן עבודה הוא טראומה שדומה באופי שלה לאובדן מסוג אחר”, מסביר קורן, "נכון שאין אובדן פיזי של אדם או של איבר - אבל כל המרכיבים האחרים דומים וגם ההשלכות הגופניות דומות”. כשזה המצב, מה הפלא שהמפוטרים הטריים מתקשים להתמודד עם המצב? "אדם שמאבד את העבודה שלו מאבד ברמה הטכנית, הקיומית את יכולת פרנסה", מסביר קורן ומוסיף שהרבה פעמים אותו אדם מאבד כתוצאה מכך גם את מעמדו בבית וחווה התערערות של הזהות שלו שהייתה מזוהה כל כך עם העבודה.
לספר את החדשות הרעות
האתגר הראשון שעומד בפני מי שאיבד או איבדה את המשרה הקבועה שלהם, הוא לספר את החדשות הרעות לבן או בת הזוג ולמשפחה: “לכל משפחה יש את הסגנון שלה אבל מה שבטוח הוא שככל שהדברים פתוחים יותר – כך המצב טוב יותר. אנשים לא גאים בפיטורים אבל היכולת לשתף את האנשים הקרובים אליך כשקשה לך, היא היכולת שעושה את החיים והשותפות למשמעותיים”, מסביר קורן ומגלה שבער”ן נתקלים לא פעם במצב הפוך, של הסתרה: “אנחנו מכירים מצבים בהם אנשים מסתירים מבנות הזוג שלהן את העובדה שהם פוטרו. הם ממשיכים לקום בבוקר ולצאת מהבית, מעבירים את היום בחוץ ומסתירים את העובדה שהמשכורת לא נכנסת, כי הם חושבים שייקח להם שבוע-שבועיים למצוא עבודה חדשה ולא רוצים לחלוק את העול”. במציאות, איתור עבודה חדשה לוקח בדרך כלל זמן ארוך יותר וההסתרה מכניסה את הזוגיות לסחרור מסוכן: “שתפו את בני הזוג שלכם, את המשפחה שלכם, זו ההמלצה שלנו. ככל שמחכים עם החדשות הללו זה נהיה אישיו יותר גדול, מאיים ומפחיד. בני הזוג כועסים – למה לא חלקו איתם את המידע הזה – 'את לא סומכת עלי? אתה מסתיר ממני?' מצב של הסתרה יכביד ויסבך מצב שהוא מסובך מלכתחילה", מסביר קורן.
גיוס של הילדים למאמץ המשפחתי
חשוב לזכור שהפיטורים לא הופכים את האדם למקצועי פחות, לא פוגמים בהישגים שלו ולא מבטלים את העבודה שביצע עד אותו רגע והפיכה של הנושא הזה לאישיו גורמת לנו לחשוב שמשהו לא היה בסדר – כשלמעשה, פעמים רבות מדובר באילוץ חיצוני. אחרי שסיפרתם את החדשות לבן הזוג, קורן מבהיר שגם הילדים צריכים לדעת את המצב – כל אחד בהתאם לגילו והבנתו: “הילדים יבינו שמשהו לא רגיל קורה גם אם לא תגידו כלום ועדיף לעדכן אותם מוקדם ממאוחר שאבא או אמא הפסיקו לעבוד עכשיו, שזה לא קרה בגלל שהם עשו משהו רע אלא בגלל גורם חיצוני ושהם מחפשים עכשיו עבודה חדשה". המסר שזה לא סוף העולם, שאין מה להתבייש בפיטורים והשיתוף שלהם יוצרים גיוס של הילדים למאמץ המשפחתי ולשינויים שהבית אולי יצטרך לעבוד – כמו שינוי הרגלי הצריכה או צמצום בקניות.
מה עושים בזמן הפנוי?
כך, המצב החדש משפיע על כל המערכת המשפחתית. אחרי ההבנה הזו, אפשר להתייחס למה שעושים בפועל: “היו 8 ולפעמים גם 12 שעות ביממה שהיו מלאות בעבודה ועכשיו הן ריקות", מסביר קורן, “בהתחלה זה נחמד ומסדרים את הארון, עושים את הסידורים שלא היה לנו זמן אליהם, אבל לזמן הזה יכולה להיות גם השפעה הרסנית כי נוצר בו תסכול גדול, לכן ההמלצה החד משמעית היא לייצר סדר יום קבוע שכולל מפגשים עם חברים ומשפחה – גם אם הם לא התקיימו קודם לכן". המפגשים עם החברים והמשפחה מטרתם לספק חיזוקים למי שאיבד את עבודתו, לאפשר לו לפרוק ולהיעזר, ומעבר לכך – גם לסייע לנו לחפש עבודה חדשה, להפעיל נטוורקינג ולחזור למעגל העבודה. המפגשים הללו מסייעים כי המכרים שלנו יזכרו שאנחנו מחפשים עבודה ויחדדו אוזניים עבורנו. מעבר למפגשים החברתיים, חשוב שמי שאיבד את העבודה שלו יהיה מעורב בפעילויות שימלאו את יומו: “זה יכול להיות ספורט או תחביב, זה יכול להיות פעילות התנדבותית – כל דבר שימנע מאתנו לשבת בבית ולבהות בקירות או לשבת שעות באינטרנט". מעבר לכך שהם דואגים שלא נשקע בדיכאון - החוץ, ובעיקר התנדבויות, מסביר קורן, הם מקומות בהם אנחנו עשויים להיפגש בהזדמנויות תעסוקה. מעבר לזה, קורן מדגיש שמי שאיבד את העבודה צריך גם לנקוט בפעולות אקטיביות כדי לחזור למעגל העבודה: קורות חיים, ראיונות וגם קורסים מקצועיים שיקדמו אותו ויטפחו את הידע שלו או שלה.
אנשים מפחדים שהם הבאים בתור
קורן מספר שבער"ן מרגישים שיש יותר פניות בעקבות איבוד משרה והם שמחים להיות אוזן קשבת לכל מי שזקוק לכך: “העזרה שלנו הרבה פעמים מגיעה לפני שהמפוטר מסוגל לשתף את האחרים במצב שלו. הוא מצלצלת אלינו כי לפעמים יותר קל לקבל תמיכה ממישהו שמעבר לקו, לפני ההתמודדות פנים אל פנים". נוסף למפוטרים, מורגשת פניה גוברת של אוכלוסיות שחוששות מפני פיטורים וגם לחשש הזה יש השפעה נפשית משמעותית, כמובן: “אנשים מפחדים שהם הבאים בתור, רואים מה קורה סביבם ומודאגים", מסביר קורן.
זקוקים לשיחה עם מתנדבי ער”ן? 1201 מכל טלפון בשיחת חינם או באינטרנט