ישנה טענה שילדי דור ה-Y אינם פרודוקטיביים מספיק בעבודה. לרוב מי שמחזיק בטענה הזאת הם ההורים שלהם, אבל לא רק - בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי איגוד המפעלים הקטנים בארצות הברית, ניכר כי פעילות המפעלים הואטה בשלוש השנים האחרונות, יותר מהצפוי.

בעלי המפעלים טוענים כי ישנה בעיה רצינית באופי העבודה בשנים האחרונות, כאשר 50% מזמנם של העובדים שגילם פחות מ-35 (המוגדרים כדור ה-Y) מוקדש לנושאים שאינם קשורים בענייני עבודה – בדגש על פעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות, בראשן פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, אבל גם הודעות SMS, התכתבויות קבוצתיות ועוד. נציין כי בארצות הברית השימוש באפליקציית וואטסאפ פחות נפוץ מאשר בישראל וכי הודעות SMS עדיין תופסות נתח כבד משוק הסלולר.


"אנחנו נמצאים במצב אבסורדי שבו אנחנו נאלצים לשלם שעות נוספות, עבור עבודה שהייתה צריכה להיעשות במהלך שעות העבודה הרגילות", טוענים נציגי התאחדות המפעלים הקטנים, "הספק העבודה הממוצע של העובדים אינו משקף עבודה בפועל של 40 שעות שבועיות, ולכן אין לנו מהיכן להביא את התקציב לתשלום השעות הנוספות".

בסדרת טורים שהתפרסמו אצלנו ב-mako במדור "הסיפור האמיתי על דור ה-Y", היה ניסיון להבין מדוע דור ה-X (ההורים של דור ה-Y) בטוחים שילדיהם פרזיטים, בעוד שהילדים עצמם טוענים כי שוק העבודה השתנה והם רק מתאימים את עצמם אליו. האם ייתכן שהטענה שמובאת בסקר המוצגת על ידי בעלי המפעלים הקטנים קשורה לפער הבין דורי? ייתכן מאוד, שכן רובם של בעלי המפעלים הקטנים שייכים לדור ה-X.

 

על פי נתוני הסקר, מניתוח פריון העבודה בארצות הברית – שנקבע על פי הערכה ממוצעת של הספק עבודה לעומת שעות עבודה – עולה כי המעצמה האמריקנית נמצאת בשפל של הספק עבודה מהגרוע בתולדותיה, שכן אין מדובר באבטלה של ממש, אלא בפיתוח היכולת של העובדים הצעירים להעסיק את עצמם במהלך שעות העבודה בדברים שאינם קשורים בתפקידם, תוך שכנוע עצמי שמדובר בחלק בלתי נפרד ממהות העבודה.