סקר שנערך בימים האחרונים מראה על עליה במוטיבציה אצל אקדמאים בעלי משפחות לבצע מהלך של מעבר לחו"ל לכמה שנים (רילוקיישן), גם אם זה לא יהווה מקפצה כלכלית עבורם, וזאת בעקבות ההתפתחויות האחרונות בזירה הפוליטית.
את הסקר ביצעה חברת "רילוקיישן סורס" בקרב 300 עובדים ועובדות שפנו אליה במהלך החצי שנה האחרונה, במטרה לברר את ההיתכנות לבצע מהלך של מעבר לחו"ל בהתבסס על מציאת עבודה מתאימה שם.
לצורך ביצוע הסקר, פנתה החברה בימים האחרונים למחפשי העבודה באמצעות הדוא"ל כמו גם באמצעות פניה טלפונית, במסגרתה הם נדרשו להשיב על מספר שאלות. קהל הנסקרים, 150 נשים ו-150 גברים שעובדים כיום, נשואים עם ילד אחד או יותר, בני 30-40. תכלית הסקר הוגדרה כבחינת השפעת ההתפתחויות האחרונות בזירה הפוליטית על המוטיבציה של מחפשי עבודה לעשות רילוקיישן.
על פי הממצאים עלה כי 63% מקרב הנשאלים השיבו שלאור ההתפתחויות האחרונות בזירה הפוליטית, חלה עליה במידה רבה מאוד ברמת המוטיבציה שלהם לעשות מהלך של רילוקיישן. 21% מקרב הנשאלים השיבו כי חלה עליה "במידה מסוימת" ואילו 16% השיבו כי המהלך האחרון לא השפיע על כוונתם.
נוכח העלייה בעלויות המחייה באירופה וארה"ב, האפשרות לחסוך כסף במהלך רילוקיישן צומצמה משמעותית וכיום, בניגוד לעבר, המהלך אינו מהווה עוד מקפצה כלכלית. 60% מקרב הנשאלים השיבו כי חרף זאת, הם "מעוניינים מאוד" לבצע מהלך של רילוקיישן, בין היתר, בשל השינויים בזירה הפוליטית.
31% שוקלים גם הגירה
רילוקיישן מוגדר לרוב כשהייה בת מספר שנים בחו"ל, ולאחר מכן, בתום מילוי המשימה, העובד חוזר לארץ, גם מפאת העובדה כי ויזת העבודה שמונפקת לו תקפה כל עוד העובד מועסק. רילוקיישן אינו מוגדר כהגירה בה העובד ממקם את מרכז חייו בחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת.
31% מקרב המשיבים אינם יודעים האם הם מעוניינים להגר מישראל או שמא ברצונם לשהות מספר שנים בחו"ל ולשוב ארצה. 15% השיבו כי הם מעוניינים להגר ואילו 44% השיבו כי אינם מעוניינים להגר.
לא מאמינים ביכולת הממשלה לשפר את איכות החיים בשנים הקרובות
68% מקרב המשיבים "איבדו במידה רבה מאוד" את האמון ביכולתה של הממשלה לשפר את איכות החיים במדינה בשנים הקרובות. 13% מהם השיבו כי הם איבדו "במידה רבה" את האמון ואילו 10% השיבו כי הם איבדו במידה מועטה את האמון. רק 9% מקרב המשיבים לא איבדו את האמון.
לדברי גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס שעוסקת במתן פתרונות למשאבי אנוש גלובליים, "הנתונים מצביעים על המשך אובדן האמון שהולך וגובר בקרב האקדמאים, בעלי המשפחות בישראל, כלפי עתידם. אין מדובר על איום בעלמא, נתונים שאספנו מלמדים כי אם הזמן הממוצע ששהה עובד בחו"ל לפני ארבע שנים עמד על שלוש שנים בממוצע. כיום הנתונים מצביעים על פרק זמן של 5.5 שנים. מדובר על נתון בעייתי מאוד שכן ככל שמשך תקופת השהיה ארוכה יותר, כך המשפחה משרישה במקום הימצאותה והמורכבות של חזרה לארץ מותירה רבות בהן בחו"ל".