אבי (שם בדוי) תושב אשדוד, ניסה לפני כ-3 שנים להתקבל לעבודה בתפקיד קופאי, באחת מרשתות המזון הגדולות הפועלות בעירו. הוא הגיע פיזית לאחד מסניפי הרשת ונאמר לו לשוב למחרת לשוחח עם האחראית על קו הקופות, ולברר האם היא זקוקה לקופאים.
למחרת אבי התקשר למרכול, ביקש לדבר עם אותה אחראית ושאל אותה האם הם צריכים קופאים לעבודה. האחראית שאלה אותו האם עבודה עבורו, וכשהוא ענה בחיוב היא השיבה לו: "לא, זה רק לבנות. לא לוקחים בנים".
כמה ימים לאחר מכן נתקל אבי במודעת דרושים שהרשת פרסמה, ובה נכתב שהם מחפשים בין השאר "קופאי/ת". הוא התקשר שוב לאחראית לברר את העניין, וזו אמרה לו כי הוא יכול לעבוד כסדרן אבל לא כקופאי, שכן לא לוקחים בנים למשרה הזאת.
אבי, שחש שהוא מופלה לרעה, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נגד הרשת על סכום של 100 אלף שקל, בגין הפלייתו כגבר למשרת קופאים.
הרשת הכחישה בכתב הגנה את טענות התובע, וציינה שהיא מקפידה מאוד על חוקי העבודה והשוויון, ועוד טענה הרשת כי האחראית שדיברה עמו אינה אחראית על גיוס עובדים, ואין לה שום סמכות לקבל או לדחות מועמדים למשרות. הרשת ציינה כי היא מעסיקה עשרות גברים כקופאים. לדברי הרשת התובע לא חיפש באמת עבודה אלא רצה לתבוע אותה.
לא חיפש עבודה, אלא חיפש לתבוע
השופט צבי פרנקל קיבל את התביעה, אך רק באופן חלקי. הוא ציין כי הפלייה על בסיס מין היא תופעה שלילית שיש לעקור מהשורש, וכי במקרה זה האחראית אמרה לו בפירוש שהיא לא לוקחת גברים לתפקיד והוא יכול לעבוד כסדרן.
עם זאת, השופט התרשם כי התובע לא חיפש עבודה בתום לב, שכן הוא הקליט את השיחות ולא שלח הודעת מייל למודעה שפרסמה הרשת. במהלך המשפט התברר כי התובע החליט שלא לעבוד כקופאי, והוא עובד כעת בחברת אבטחה.
השופט קבע בפסק הדין כי שוכנע שהרשת לא מפלה בין גברים לנשים שמחפשים אצלה עבודה, אבל במקרה זה התגובות של האחראית הן פסולות. לבסוף פסק השופט לאבי פיצוי של 4,000 שקל בלבד, וזאת מכיוון שהדבר לא פגע בסופו של דבר ביכולתו להשתלב בשוק העבודה.
ואנחנו תוהים – אם היה מתקבל לעבודה, גם היה זוכה לשכר גבוה ב-30% מאשר הקולגות הנשים בקו הקופות?