מחקרים שפורסמו לאורך השנים הצביעו על כך שאנשים שנחשבים יפים משתכרים יותר מעמיתיהם הפחות נאים - אולם מחקר מקיף חדש העלה ממצאים העומדים בסתירה, לפחות חלקית, למסקנה גורפת זו.

מחקר מאת סאטושי קאנאזאווה ומארי סטיל, שממצאיו פורסמו בגיליון אפריל של כתב העת "ג'ורנל אוף ביזנס פסיכולוג'י", התבסס על מחקר ארוך שנים שבו השתתפו 20 אלף צעירים אמריקאים, אשר עם כל אחד ואחת מהם נערכו ארבעה ראיונות בביתם - הראשון בגיל 16 ואז שלושה נוספים עד גיל 29.

בכל פעם דורגו המרואיינים על פי רמת האסתטיות שלהם כדי לבדוק האם יש קשר בין רמת השכר שלהם בגיל 29 לבין יופיים החיצוני בגיל זה ובגילאים קודמים. המחקר אמנם לא הפריך את התיאוריה הרווחת שלפיה בתחום השכר יש "פרמיה" על יופי ו"קנס" על כיעור, אולם מצא חריגה אחת בולטת: אנשים שהוגדרו כמאוד לא מושכים הצליחו באופן עקבי לחמוק מכללי התיאוריה.

המחקר מצא כי מרואיינים שהוגדרו בתור מאוד לא נעימים למראה בגיל 29 השתכרו סכומים גבוהים יותר משמעותית מאשר אנשים שהוגדרו כפחות מכוערים מהם, ובחלק מהמקרים גם יותר מאשר אנשים שנחשבו יפים - אם כי בפער קטן יותר. מתאם זה נשמר גם כאשר גילמו את דירוג היופי של המרואיינים מגילאים מוקדמים יותר, וגם כאשר הנתונים נותחו על פי שכר חציוני במקום שכר ממוצע, או כשפולחו בנפרד לפי מין או מגזר תעסוקתי.

לדברי קאנאזאווה וסטיל, מחקרם הוא הראשון שהעלה שני ממצאים חדשים משמעותיים. "הראשון: עובדים מאוד מכוערים הם בעלי שכר גבוה ביותר, ומשתכרים יותר מאשר עובדים בעלי הופעה חיצונית נאה יותר - עדות אפשרית לקיומה של פרמיה על כיעור", כתבו החוקרים.

הממצא המשמעותי החדש השני שגילה המחקר: "מה שנראה בתור פרמיה על יופי וקנס על כיעור עשוי למעשה להיות קשור לתכונות שלא נמדדו ואשר יש מתאם בינן לבין יופי חיצוני - כמו בריאות, אינטליגנציה ואישיות".

מאמר בכתב העת "ריסרץ' דייג'סט", שמוציאה לאור האגודה הבריטית לפסיכולוגיה (BPS), הציע הסבר משלו לממצאי המחקר של קאנאזאווה וסטיל. לפי המאמר, שעליו חתום אלכס פרדרה, המחקר החדש מצא במפתיע מתאם גבוה במיוחד בין התכונה של פתיחות מחשבתית לבין שכר נמוך יותר ויופי רב יותר - בעוד שבמרבית המחקרים הקודמים היה דווקא מתאם בין תכונה זו לבין שכר גבוה יותר.

"האם ייתכן שפתיחות מחשבתית זו מצביעה על כך שכמה אנשים מאוד לא נאים קיבלו דירוג נמוך במיוחד בפתיחות מחשבתית, אולי בגלל שהיו מאוד מסורים לתחום עניין מסוים, ועסקו בו באופן כפייתי תוך התעלמות מכל הסחות הדעת, ובזכות כך הפכו בסופו של דבר למובילים בתחומם?", כתב פרדרה.

אפשרות נוספת היא כי מחקרים קודמים לא הצליחו לזהות את הקשר בין רמות כיעור ושכר גבוהים, מכיוון שלא הבדילו בין אנשים פחות מושכים לבין אנשים מכוערים במיוחד.

כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

"קבוצת האנשים שהוגדרו במחקר כמאוד לא מושכים היתה קטנה, כמו כל תופעה קיצונית בכל אוכלוסייה - רק כמה מאות משתתפים - כך שכדאי לחקור זאת שוב כדי לראות האם יגיעו לאותם הממצאים", סיכם פרדרה.