"בהייטק אתה מתעסק עם תוכנה או מוצר, פה אתה מתעסק עם בני נוער ורואה שאתה יכול לעשות שינוי משמעותי בחיים שלהם, לגדל את הדור הבא, להביא את הניסיון שלך לילדים שצמאים לזה. כשאני נותן להם עד הסוף, זה מחולל שינוי משמעותי בחיים שלהם, אין סיפוק גדול מזה. אני מרגיש שאני תורם הרבה יותר מכל השנים שהייתי בהייטק. מגיל מסוים אתה מרגיש שהם כמו הילדים שלך, אתה רוצה שיצליחו כי זו ההצלחה שלך וזה גורם לך לשכלל את עצמך".

כך מגולל בפנינו ירון יעקב (54) מפתח תקווה, גרוש ואב לארבעה ילדים, בעל תואר שני באווירונאוטיקה וחלל שהחליט יום אחד לעשות הסבת מקצוע ולהשאיר מאחור שנים כמנהל פיתוח ומוצר בעולם ההייטק וכיזם חברות סטרטאפ. "נכנסתי די במקרה לעולם ההוראה", הוא משחזר, "לפני שנתיים וחצי התקשרה אליי בתי, שהייתה אז מורה חיילת, היא הייתה בפגישה עם המנהלת בית ספר בדרום תל אביב ואמרה לי שמחפשים מורה למתמטיקה. עבדתי באותו זמן על פרויקטים של פיתוח עסקי באופן עצמאי, אבל חשבתי שכדאי לנסות".

למעשה, בשיחת טלפון ספונטנית, התחיל הרומן של ירון עם עולם החינוך. הוא קיבל קבוצת תלמידי מב"ר אתגר, שבאה מרקע לא פשוט והייתה זקוקה לתגבור. מחצית מהקבוצה הצליחה לסיים עם בגרות של 4 יחידות במתמטיקה בציונים של 100 ,78, 99. "זו התרגשות לא נורמלית", אומר ירון.

אבל מה עם היעדר היוקרה של מקצוע ההוראה בארץ?

"יוקרה מקצועית אדם בונה עם עצמו לעצמו. כששומעים את מה שאני עושה ואת העובדה שאני בוחר להיות מורה ממקום ערכי, זה מתקבל אחרת. אני לוקח ילדים מחינוך מיוחד ומלמד אותם 4 יחידות, בעוד שנה הם ייגשו לבגרות ואני יודע שהם יצליחו. אני מביא להם דוגמאות מעבר למספרים, כמו לדוגמא איך פועלת כיפת ברזל ואיך היא מתחברת להייטק - ואני יודע כי פיתחתי תוכנות כאלה. אני ממחיש להם איך האלגברה הופכת להיות משהו אמיתי בעולם, כך שהם מקבלים זוויות אחרות לכל מה שהם לומדים".

עד כמה המגמה הזו של אנשי הייטק שעוברים להוראה היא רחבה?

"רובם בוגרים מעל גיל 40. יש להם ותק וניסיון, הם צברו הכנסות פסיביות וכבר עשו משהו בחייהם, 90 אחוז מהם רוצים לעבור לחינוך כי הם מרגישים שיש להם מה לתת. כשאתה יושב עם הילדים ועוזר להם בבגרות, אתה מגלה את החדווה שאתה יכול לתת".

ירון יעקב
ירון יעקב: "יוקרה מקצועית אדם בונה עם עצמו לעצמו" | צילום: צילום פרטי

ומה עם בעיות משמעת? אפשר עדיין להתחבר לבני נוער שלא ממש שמים על מבוגרים וכל היום צמודים למסך הסמארטפון שלהם?

"יש מקרי קצה של משמעת ואלימות שאנו שומעים בחדשות, אבל הם לא מייצגים את כל בני נוער ואת כל מערכת החינוך. היום לבני נוער יש הפרעות קשב או שהם סקרנים לגבי העולמות שלהם. אם עברת כמה שנים בחייך אתה מסוגל לראות את המצוקות שלהם ולהבין אותם. כשאתה מגיע עם עושר של סיפורים וחוויות, הילדים קולטים ומסתקרנים לגביך וגם מתחברים אליך. כשבאים לקראתם הם רואים את זה והם רוצים להצליח כי זו ההזדמנות שלהם. הילדים מדרום תל אביב שאותם אני מלמד, עבורם סטטוס של הייטקיסט הוא חלום, והם נלחמים כדי להצטיין".

אילו כלים נתן לך עולם ההייטק שמסייעים לך בהוראה?

"ניסיון עשיר ויכולת לחבר מתמטיקה לעולם המציאות. גם השאיפה למצוינות מחלחלת ממני לתלמידים. יש בי לא מעט יצירתיות בדרך שבה אני מסוגל לגרום להם להבין. בהייטק לאורך שנים אתה מסביר ומלמד ומכין מצגות, לכן אני מגיע עם יכולת ההוראה", הוא מונה ומוסיף: "וכמובן גם יזמות - אני מזהה הזדמנויות ומוצא פתרונות. מנהלת בית הספר סיפרה לי על הקושי עם תלמידים שלא יודעים לקרוא ולכתוב עברית בכיתה ז', וניסיתי למצוא להם פתרון יצירתי עם חברות הסטארטאפ שמוכרות לומדות. אפשר לגרום לדברים להצליח כשחושבים מחוץ לקופסא".

אלי הורביץ, מנכ
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ | צילום: אבישג שאר-ישוב, יחסי ציבור

ירון עבר הסבת אקדמאים בסמינר לוינסקי במסגרת קרן טראמפ, המסייעת למערכת החינוך בישראל לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים, לשם כך היא משקיעה בהתמקצעות המורים, מטפחת ומטמיעה הוראה איכותית בעיקר באמצעות הסבות אלו. עם השנים יותר ויותר מורים עוברים הסבה המכשירה אותם ללמד מתמטיקה בבתי הספר העל יסודיים. אם ב-2010 עברו הסבה בסך הכול 63 מורים, ב-2017 הגיע מספרם ל-251. אלי הורביץ, מנכ״ל קרן טראמפ אומר ש"יש היום תנועה חלוצית של אנשים מוכשרים מאוד שמחליטים באמצע החיים לצאת למסע של שליחות מקצועית חדשה ולהפוך למורים למתמטיקה ומדעים. זו תופעה חברתית מדהימה שנותנת הרבה מאוד תקווה לעתיד החינוך".

הקושי הגדול יותר מהירידה בשכר - הוא חוסר הכבוד

עוד מישהי שבהחלט יכולה להזדהות עם ירון היא עדינה אנדן (57) מרעננה, נשואה, אימא לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. הייתה ממקימי חברת קומברס ועבדה שם במשך 15 שנה בתפקידי פיתוח בהנהלה הבכירה, ובהמשך בתפקידי ניהול בסטארטאפים וחברות הייטק שונות כמו צ'ק פוינט ונייס. אחרי 25 שנים בהייטק היא החליטה לעשות הסבה להוראת מתמטיקה ומלמדת מזה חמש שנים במגמת סייבר בעיר תלמידי כיתות י'-יב'.

עייפת מההייטק?

"התחילה תוכנית סייבר שהייתה יוזמה משותפת בין 8200 לבין משרד החינוך, וחיפשו מורים שבאו מניסיון מעשי בתחום הסייבר. זה היה נראה לי מאוד חשוב, אני מאוד אוהבת את עולם ההייטק ורציתי להעביר את זה הלאה. בלימודי הסייבר העבודה היא דרך פרויקטים ועבודה עצמית במחקר, וזה התאים למה שאני מאמינה בו".

למה שאישה תחליט לוותר על קריירה מפוארת כששכר גבוה בצידה ותעבור להיות מורה, מקצוע שלצערנו אינו מספיק מכובד ומתוגמל בישראל?

"הייתי בהייטק מעל 25 שנה בכל מגוון התפקידים והרגשתי שמיציתי. חיפשתי משהו עם משמעות שיאפשר לי להחזיר לחברה את מה שקיבלתי. חיפשתי מקום שבו אני יכולה להעביר הלאה את הניסיון והידע בתחומים שאני אוהבת. הסיבה העיקרית שבגללה הלכתי להוראה היא שרציתי קשר אישי עם התלמידים. אני מאוד מתחברת לבני נוער ולעולמות שלהם, גם העבודה בהייטק עם אנשים צעירים התאימה לי".  

עד כמה זה קשה לרדת ברמת השכר?

"הקושי הגדול יותר מהשכר הוא חוסר הכבוד, לא רק של החברה כלפי המורה אלא בתוך המערכת של משרד החינוך. הרבה דברים שהייתי רגילה אליהם בהייטק לא קיימים במשרד החינוך, כמו למשל מערכת של משובים או איזשהו ביטוי לבונוס".  

מה הבאת איתך מההייטק להוראה?

"הניסיון הניהולי משמעותי כי כיתה זו מיני חברה וצריך לדעת להוביל אותה וליצור לה מוטיבציה. במיוחד היום, כשהסמכות של המורים היא פועל יוצא של האישיות שלהם והקשר שיש עם התלמידים, זה מאוד דומה להייטק".

"חשוב לי שתהיה עבודת צוות בכיתה ואני שמה דגש גם על לשבח הצלחות; אם תלמיד חקר נושא הוא מציג אותו בכיתה או אם תלמיד עשה לדוגמא פריצת דרך בפיצוח של נושא מסוים. זה מאוד דומה ל'מועדון יום חמישי' שהיה לנו בחברת צ'ק, שבה העובדים הציגו נושא טכנולוגי לפני כולם ובנוכחות המנכ"ל. הבאתי גם את כל הנושא של 'אופן סורס' - הרבה דברים נמצאים באינטרנט, התלמידים מחפשים פתרונות דומים ומביאים את היצירתיות שלהם לכיתה. הדבר שהכי הפתיע אותם היה סיורים בחברות הייטק שאני עורכת להם, בזכות הקשרים שיצרתי במהלך שנות עבודתי בהייטק. בסיורים הם ראו שמה שקורה בחברת הייטק זה בדיוק מה שהם עושים בכיתה. בנוסף, יצרתי קשר עם חברה שבה התלמידים עובדים במהלך חופשת הקיץ".

בזמן שתלמידים רבים רק מחכים לצלצול ועושים כל מה שאפשר כדי לצמצם את שהייתם בבית הספר, תלמידיה של עדינה מבלים כל שעה חופשית ונשארים עד שעה מאוחרת במעבדה שנבנתה עבורם בבית הספר. "אני רואה הרבה עזרה הדדית, למשל תלמידי י"ב שהבינו שגם הם יכולים ללמוד  מתלמידי כיתות י'. בסופו של דבר מה שקובע, כמו בהייטק, הוא לא הדרגה שלך או הכיתה אלא מה אתה יודע ומה חקרת, ומידת היצירתיות שלך".

עדינה אנדן
עדינה אנדן: "חיפשתי משהו עם משמעות שיאפשר לי להחזיר לחברה את מה שקיבלתי. " | צילום: צילום פרטי

לדברי עדינה, אחוז גבוה מהממוצע של בוגרי מגמות סייבר מגיע ליחידות טכנולוגיות בצבא, וזו למעשה הסיבה המרכזית שהם נמצאים שם. יש בארץ כ-100 בתי ספר עם מגמת סייבר, אך הבעיה הגדולה היא שחסרים מורים, ועבור החבר'ה הצעירים בהייטק הנושא של השכר הוא קריטי. חלקם מנסים לשלב בין הייטק והוראה וחלקם מתנדבים כמה שעות בשבוע.

יש גם תלמידות במגמת סייבר?

"בהחלט נגעת באחד הנושאים המאתגרים שלנו. יש מיעוט של בנות, הן מהוות כ-15 עד 20 אחוזים בלבד מהכיתה, כאשר הקושי מתחיל בכיתה י'. קראתי מחקרים בנושא והבנתי שזה קשור לתדמית של הסייבר, והקטע החברתי הוא משמעותי", מודה עדינה בכאב, "עם זאת, אם כבר מגיעות לכאן בנות, רובן ישתלבו במקצועות טכנולוגיים בעתיד. לכן, העובדה שאני אישה שהגיעה לתפקידים בכירים היא משמעותית, הן תמיד שואלות אותי איך שילבתי את העבודה עם גידול ילדים, אני רול מודל לנושא הזה מבחינתן".

וחוץ ממה שאת נותנת לתלמידים, מה ההוראה נותנת לך?

"בעיקר סיפוק מהקשר האישי ומההשפעה על ההתפתחות של התלמידים. היו לי כמה מקרים שריגשו אותי של תלמידים שההתחלה הייתה להם קשה אבל בסוף הם הגיעו ליחידות הטכנולוגיות הכי בכירות בצבא. אני חושבת שהלימוד וההתעסקות עם הפרויקטים נתנה להם תחושת מסוגלות שאיתה הם יוצאים לחיים. משמח אותי שגם אחרי שהם מגיעים לצבא הם עדיין שומרים איתי על קשר".