קריירה בהיי־טק הישראלי היא מסלול מתגמל המספק שכר גבוה ועבודה בסביבה תחרותית וגלובלית, אך היא סגורה בפני חלקים נרחבים בחברה: שיעור הערבים אפסי כמעט, שיעור הנשים נמוך מאוד, עובדים מעל גיל 40 לא נשארים בענף, וגם מי שלא נולד להורים משכילים ומבוססים — מתקשה להשתלב בה.
עבודה חדשה שפירסמו אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה מנסה לאבחן את השלבים המאפיינים את הדרך שעובר אדם כדי להפוך להיי־טקיסט ולחשוף את המיומנויות והכישורים הרלוונטיים להשתלבות בתעשייה. העבודה חושפת את הפרופיל של החציון העליון של תעשיית ההיי־טק, מוצאת שהוא הומוגני מאוד ומעלה כמה תובנות מטרידות: חסם כלכלי מונע מילדים בעלי כישורים מתמטיים גבוהים להורים עם הכנסה נמוכה לצלוח תואר במדעי המחשב או הנדסת חשמל; שיעור ההשתלבות של ערבים בתעשייה נמוך אפילו כאשר הם לומדים תחומים רלוונטיים; ונשים נמנעות מלימודי מקצועות ההיי־טק גם כאשר הן בעלות כישורים מתאימים. כמו כן, הפערים בין שיעור הגברים לנשים בהיי־טק מתרחבים ככל שמתקרבים לגיל 40. כלומר, גם כאשר הן כבר משתלבות בתעשייה — הן נפלטות ממנה מהר יותר.
העבודה, שנכתבה על ידי יעל מזוז הרפז וזאב קריל, מבוססת על קובץ נתונים שהופק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ובמס הכנסה עבור ישראלים ילידי 1975–1985. המדגם התבסס על נתוניהם של 910 אלף איש ב–2014, שבה הם היו בגילי 29–39 — גיל המייצג, לפי הערכות, את פוטנציאל השכר של הפרט לאורך הקריירה. הקובץ כלל נתונים על בחינות הבגרות, הציונים הפסיכומטריים, אינדיקציות להשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה, תארים אקדמיים, נתוני שכר וענף כלכלי לפרטים ולהוריהם.
בסך הכל השתתפו במדגם כ–102 אלף איש (11%) שהועסקו בענפי ההיי־טק. עם זאת, מכיוון שהנתונים לא כללו את תפקידם בחברות, החוקרים נאלצו לקבוע מי מתוך המועסקים ייחשב "היי־טקיסט", שכן רבים מהעובדים המועסקים בענף אינם לוקחים חלק ישיר בייצור ובפיתוח הטכנולוגיות.
לצורך העבודה, היי־טקיסט הוגדר ככזה ששכרו החודשי גבוה מ–16.7 אלף שקל — השכר החציוני של העובדים בענפי ההיי־טק. החוקרים מסבירים כי השכר הוא הביטוי הטוב ביותר לתרומתו השולית של העובד לארגון ואינדיקציה לכישורים ולמיומנויות להם יש ביקוש רב יחסית. "מטרתנו אינה להבין מי יכול להפוך למתכנת, שאלה שהתשובה לה טמונה בהכשרה ובהשכלה", הם כותבים, "אלא מי האנשים שמצליחים להפוך לעובדים מבוקשים בעלי תרומה משמעותית לתעשיית ההיי־טק".
הסיכוי של הורים לא מבוססים לגדל ילד הייטקיסט: פחות מ–4%
מהעבודה עולה כי ההיי־טקיסטים מאופיינים ברקע משפחתי חזק, המתבטא בשנות ההשכלה ובשכר ההורים. הורי ההיי־טקיסטים למדו בממוצע שנתיים יותר מהורי שאר העובדים במדגם. החוקרים מוצאים קשר חיובי חזק וברור בין השכר של ההורים לבין הסיכוי של ילדיהם להפוך להיי־טקיסטים: ילד להורים ששכרם המצרפי הוא בעשירון העליון הוא בעל סיכוי של 12% להפוך להיי־טקיסט; להורים ששכרם המצרפי בעשירון החמישי יש סיכוי של פחות מ–4% לגדל היי־טקיסט; ואילו להורים בעשירון התחתון סיכוי מזערי — 1.8%. הממצאים מתחדדים עוד יותר כאשר בוחנים את קבוצת ההייטקיסטים לפי יישוב המגורים שבו גדלו. שיעור גבוה במיוחד של היי־טקיסטים מגיע מיישובים מבוססים במיוחד כמו עומר, כוכב יאיר, רמת השרון ורעננה.
בנוסף, שיעור גבוה מההיי־טקיסטים — 75% לעומת 28% בכלל המדגם — סיים בגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה. למעשה, לימודי מתמטיקה מוגברים הם אחד המנבאים הטובים ביותר להשתלבות בתעשייה. הסיכוי של בוגרי חמש יחידות מתמטיקה ללמוד את אחד ממקצועות ההיי־טק גבוה כמעט פי שישה מאלה של בוגרי שלוש יחידות מתמטיקה. הנתונים האלה תואמים את השקפת העולם של שר החינוך, נפתלי בנט, שמתמקד בהעלאת שיעור התלמידים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה, שכיום הוא 11.5% בלבד. עם זאת, כפי שפורסם באחרונה ב–TheMarker, ב–35.5% מהתיכונים בישראל שיעור התלמידים שזכאים לבגרות חמש יחידות מתמטיקה הוא אפס. ברוב התיכונים האלה (19%) אף לא ניתן לגשת לבגרות ברמה הזאת.
העבודה מדגישה עד כמה הלימודים בתיכון משפיעים על סיכויי הכניסה לעולם ההיי־טק, כאשר סיכויו של תלמיד שנבחן בבגרות במחשבים ללמוד לתואר במדעי המחשב גבוה פי שלושה בקרב בנים בהשוואה למי שנבחן בבגרות מורחבת בביולוגיה, ופי חמישה בקרב בנות בהשוואה לבנות שנבחנו במקצוע מורחב בביולוגיה. בסקירה שלהם, אנשי משרד האוצר אף מביעים דאגה מהעלייה המשמעותית במספר הנבחנים בבגרות בביולוגיה, שתורם מעט לסיכויי ההשתלבות של התלמידים בהיי־טק, לעומת הקיפאון במספר הנבחנים בבגרות במדעי המחשב. ב–2016 רק 6.6% מתלמידי התיכון ניגשו לבגרות ברמת חמש יחידות במדעי המחשב. באגף משערים כי המקצוע נמצא בקיפאון משום שהתלמידים תופסים אותו כקשה מדי, ובשל הקושי למשוך מורים טובים במקצוע בגלל התחרות בשכר בשוק הפרטי. אך גם משום שבישראל רוב בתי הספר התיכונים (64%) כלל לא מגישים לבגרות במדעי המחשב.
העבודה אינה כוללת התייחסות להשפעת השירות הצבאי על השתלבות בתעשייה. אמנם צה"ל אינו הצומת היחיד שבו ניתן להשתלב במעגל ההיי־טק, אבל הוא נהפך לצינור ההכשרה המרכזי. סקר שערכה יחידת המחקר של אתוסיה, חברה המתמחה בהשמה בענפי ההיי־טק והביוטק, עבור TheMarker ב–2013, הראה כי גם כיום הצבא הוא אחד מספקי כוח האדם הגדולים של ההיי־טק המקומי, והכשרתם של אנשי היחידות הטכנולוגיות היא רכיב משמעותי ברזומה שלהם. עם זאת, נתוני הקבלה ליחידות הטכנולוגיות מושפעים גם הם מהצלחה בבגרות ריאלית ומצב סוציו־אקונומי.
רוב בוגרי מדעי המחשב מצליחים להשתלב בתעשייה
מהעבודה של הרפז וקריל עולה גם כי לימודים של מקצועות בענפי ההיי־טק, כמו הנדסת חשמל ומדעי המחשב, בכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה, מניבים סיכויים גבוהים להשתלב בעבודה באחת מחברות ההיי־טק — יותר מ–62% — אך הם גבוהים במיוחד כאשר לומדים באוניברסיטאות המובילות (78%), שבהן תנאי הקבלה ידועים כקשים במיוחד. לפי הנתונים, ככל שתנאי הקבלה קשים יותר, כך הסיכוי להשתלב בעבודה בהיי־טק גבוהים יותר.
ב–2014, השכר הגבוה ביותר לבעלי תואר אקדמי ניתן לבוגרי הנדסת חשמל באוניברסיטאות שהשתכרו כ–28.5 אלף שקל בחודש, ואחריהם לבוגרי האוניברסיטאות במדעי המחשב, שהשתכרו כ–27.9 אלף שקל בחודש. עם זאת, השכר של בוגרי הנדסת חשמל במכללות הציבוריות היה נמוך בכ–30% משל עמיתיהם בוגרי האוניברסיטאות, והסתכם בכ–19.6 אלף שקל בחודש. שכרם של בוגרי מדעי המחשב במכללות הציבוריות היה נמוך גם הוא בכ–30% משל עמיתיהם בוגרי האוניברסיטאות, והסתכם בכ–19.8 אלף שקל בחודש.
למרות זאת, מדובר בשכר גבוה באופן משמעותי משל תחומי לימוד רבים אחרים. כך, ב–2014 הסתכם שכרם של בוגרי משפטים בכ–17.8 אלף שקל בחודש; של בוגרי חשבונאות ב–18.8 אלף שקל בחודש; של בוגרי מינהל עסקים ב–16.9 אלף שקל בחודש; ושל בוגרי תואר במדעי החברה ביולוגיה או ממשל — בכ–12 אלף שקל בחודש.
רק 58% מהבוגרים הערבים בתחומי ההיי־טק השתלבו בתעשייה
מהנתונים עולה כי סיכוייהם של גברים ללמוד את אחד ממקצועות ההיי־טק גבוה פי שלושה מאשר הסיכוי של אישה בעלת מאפיינים דומים. גם הסיכויים של תלמידים יהודים ללמוד באחד מהתחומים שיבטיחו את כניסתם לתעשיית ההיי־טק גבוה פי ארבעה מאשר תלמידים ערבים בעלי כישורים דומים.
בעבודה נכתב כי בין 1984 ל–2014 רק 1,600 בוגרי מקצועות כמו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה או מדעי המחשב נמנו עם הציבור הערבי. עם זאת, לפי הנתונים, בשנים האחרונות חל גידול בקרב הערבים שמשתלבים בלימודי מקצועות ההיי־טק, כאשר ב–2016 לבדה למדו יותר ערבים את מקצועות ההיי־טק (2,200 סטודנטים) מאשר כל מקבלי התארים הערבים במקצועות אלה במשך 30 השנים שקדמו לכך. מנתוני משרד האוצר עולה כי רק 58% מבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה הערבים בתחומי ההיי־טק הצליחו להשתלב בתעשייה, לעומת 75% מהבוגרים היהודים.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שאולי יענינו אותך:
