פרישה מוקדמת טובה לכם - או לפחות לבריאות הנפשית שלכם. לפי מחקר חדש, שנערך בקרב 14 אלף עובדי חברת החשמל הצרפתית, פרישה בגיל 55 מקלה על המתח והעייפות. לצערם, המחקר לא מצא שיפור משמעותי בתחום הבריאות הפיזית.
החוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם עקבו אחרי מצב הבריאות של העובדים הצרפתיים לאורך 15 שנה, מזמן עבודתם ועד אחרי החלטתם לפרוש מרצון, בסביבות גיל 55. בשנה שלפני הפרישה, רבע מהעובדים סבלו מסימפטומים של דיכאון, ואחד מכל עשרה סבל מסכרת או מחלת לב. אחרי הפרישה, נמדדה ירידה משמעותית בעייפות הנפשית והפיזית, וגם ירידה קטנה אך ניכרת בתסמיני הדיכאון.
לדברי ד"ר הוגו ווסטרלונד, עורך המחקר: "אם העבודה מעייפת את העובדים המבוגרים יותר, יתכן שהירידה בעייפות נגרמת פשוט מכך שהסרנו את מקור הבעיה". מצד שני, אולי כשאנשים לא בסביבה המלחיצה והתובענית של העבודה, הם לא שמים לב מתי הם עייפים. יתכן גם שהפרישה פשוט משאירה לאנשים יותר זמן לפעילויות מרגיעות ומרעננות.
הכי טוב חצי משרה
התמונה הכללית מורכבת יותר - מחקרים קודמים כבר מצאו שפרישה עשויה לפגוע בבריאות. למשל, מחקר גדול שנערך לפני שנה גילה שמי שמפסיק לעבוד לגמרי בגיל הפרישה, נמצא בסיכון גבוה יותר למחלות לב, סרטן ומחלות קשות אחרות מאשר מי שעושה מעבר הדרגתי למשרה חלקית. לדברי פסיכולוגים, ההסבר לממצאים הוא שהקריירה הנכונה עוזרת להעלות את ההערכה העצמית ואת תחושת שביעות הרצון, ולכן גם את הבריאות הפיזית. כמו כן, עבודה חלקית גם מספקת פרנסה יותר משמעותית מדמי הפרישה של רוב העובדים. לעומת זאת, עבודה מלחיצה יכולה לפגוע בבריאות הנפשית.
"המחקר מראה לנו שאנחנו צריכים לשנות את אופי העבודה, כך שתאפשר לאנשים מבוגרים להמשיך לעבוד בלי שהבריאות שלהם תיפגע", הסביר ד"ר ווסטרלונד. כך למשל, כדאי לאפשר עבודה במשרה חלקית במקומות מסוימים. כיוון אחר שיש לבדוק הוא אם לאלץ עובדים לפרוש בגיל הפנסיה, או להשאיר את זה להחלטתם. יש שטוענים שפרישה בכוח בגיל שנקבע מראש מהווה אפליה. מצד שני, מרבית העובדים בכלל לא יכולים להרשות לעצמם לפרוש מוקדם ולחיות על ביטוח לאומי.