היום צפויים להתכנס כ-250 ישראלים במרכז התרבות של רשפון, להתחיל במסע. לא סתם מסע, אלא סדנה של שלושה ימים בהם הם עתידים ללמוד את "המסע", שיטה אותה פיתחה אמריקאית בשם ברנדון בייס. כבר שש שנים שבייס מגיעה לישראל במטרה להעביר את הסדנה המפורסמת שלה, בה היא מלמדת אנשים להרגיש את הרגשות שלהם – במקום לברוח מהם. "הרגשות הם שער נצחי לנשמה", היא אומרת בראיון מיוחד ל-makoרוח. "בכך שעוברים דרך שכבות הרגש, אתה נפתח לברכה, לאהבה, לשמחה, שהם המהות שלך. החיים הם רק חלום, הכל אשליה, אבל אנו רוקדים באשליה. בתוכה, הרגשות יכולים להיות שער לנשמה".
הבית נשרף, הבעל עזב, הבת ניתקה קשר
הסיפור של בייס מתועד היטב בספר "המסע", שיצא בעברית בהוצאת פראג. היא היתה מרפאה הוליסטית הנמצאת עמוק במסע רוחני, כאשר גילתה בגיל 39, לפני 20 שנה, גידול שפיר בבטן. מתוך פחד ובושה היא דחתה את הבדיקה עוד ועוד, וכאשר הגיעה לבצע אותה, התגלה גידול בגודל של כדורסל עם דימום פנימי. היא החליטה לנסות ולחיות את מה שהיא מלמדת, נמנעה מטיפול קונבנציונאלי והחלה במסע לריפוי עצמי.
אחרי כיומיים היא הצליחה לעצור את הדימום באמצעים טבעיים. במסע שארך כחודש וחצי, וכלל בתוכו טיפולים הוליסטיים מסוגים שונים, היא הצליחה להעלים את הגידול לחלוטין. במהלך אותה תקופה, היא שמעה על תשובה שנתנה המורה הרוחנית גאנגה ג'י לאחד התלמידים שלה. הוא שאל מה לעשות כאשר רגש חזק מתעורר, וגאנגה ג'י אמרה לו להרגיש אותו, מבלי לברוח להסחות דעת.
בייס כבר הבינה בשלב זה שלגידול שלה יש סיבה רגשית עמוקה מאוד, והחליטה לפעול בהתאם להצעה. היא סגרה את עצמה בבית במשך חמישה ימים, כמעט ללא קשר לעולם, ונכנסה אל תוך רגשות שעלו. היא חוותה שוב ושוב רגשות עמוקים, עזים, שלא חשבה שקיימים, מלווים בזכרונות. בסופם, היא חוותה חוויה עמוקה של שלווה, שלא עוזבת אותה מאז.
הגידול של בייס נעלם, והיא הצליחה לתרגם את החוויה שעברה לטכניקה מורכבת, המשלבת מדיטציה ודמיון מודרך כדי להגיע אל המקור הרגשי של האתגרים והקשיים שלנו בחיים, טכניקה המפורטת גם היא בספר. במרוצת השנים היא המשיכה להתמודד עם אתגרים גדולים אף יותר: ביתה עלה בלהבות, בעלה עזב אותה, ביתה ניתקה ממנה קשר למשך שנה, ומס הכנסה החליט לעקל את כל חשבונות הבנק. פעם אחר פעם היא התמודדה עם פחדים עצומים, והמשיכה להיעזר באותה הטכניקה כדי לעזור לעצמה.
אוי, תפסיק לבכות
היום, 20 שנה לאחר שכל זה החל, המפגש עם בייס הוא חוויה. יש לה נוכחות חיה בעיניים ולב פתוח, דבר נדיר עד מאוד בעולמנו. היא כנה בשיחה כפי שהיא בספר, והיא מהווה סיפור הצלחה. המסע כבר נלמד ב-39 מדינות וב-23 שפות, בכל רחבי אירופה, יבשת אמריקה, המזרח הרחוק, ישראל כאמור, ואפילו דובאי תכנס בקרוב לרשימה.
"הרגשות שלנו מוזנחים או מטופלים מדי", היא אומרת. "מתחילת הזמן, אנשים למדו להלחם ברגשות שלהם. אפילו אם אתה בן שלוש ואתה מתחיל לבכות, אימא שלך אומרת לך 'אוי, תפסיק לבכות, צריך ללכת', ואתה נעצר ומבין שאתה לא אמור להרגיש את הרגשות שבאים עם דמעות. גם אי אפשר לצאת למלחמה אם אתה מרגיש רגשות פגיעים. מנקודת המבט של 'הילחם או ברח', הרגש היחיד שאתה יכול לפעול איתו הוא כעס. כל שאר הרגשות יעצרו אותך. אנו לומדים לא לבטוח ברגשות.
"גם במקום העבודה, למשל, הרגשות לא מקובלים. במקום עבודה אתה צריך לעבוד עם המיינד שלך. העובדה שהחלק הנצחי יכול להשיג הרבה יותר בהרבה פחות זמן, לא מוערכת בתרבות שלנו. בגלל שאנו מכחישים את הרגשות שלנו, מעמידים פנים שהם לא מתאימים ומטאטאים אותם מתחת לשטח, התרחקנו יותר ויותר מהנשמה שלנו, ממי שאנחנו. המסע הוא הזמנה לחזור הביתה, למי שאתה".
היכנסו ללוע הנמר
הבעיה העיקרית אותה פוגשת בייס במסעות שלה בעולם הוא פחד. "בעבר, הייתי נוסעת לדרום אפריקה ופגשתי שם פחד גדול; הייתי הולכת ליפן ושם פגשתי בושה גדולה, לא תיאמן; בגרמניה, כמות האשמה והבושה היתה כה גדולה. מאז ה-9.11, ואחרי שורה של אסונות עולמיים, הפחד הוא הרגש הדומיננטי בכל העולם.
"פחד מקפיא אנשים, מונע מהם לפעול, בתקופה בה אנו צריכים פעולות חדשניות ויצירתיות. תראה מה קורה באיחוד האירופי, יש כל כך רבה פחד מהתפרקות גוש האירו ומה שקורה עם יוון, ספרד ופורטוגל, שדבר לא קורה. הם קופאים. זה הזמן, חבר'ה, להיות יצירתיים, אבל אי אפשר כשאתה מפחד".
מה אנשים צריכים לעשות במצב כזה?
"אני לא רוצה להגיד 'תקראו את הספר'. בכנות, אי אפשר לברוח מהפחד, הוא יצוד אתכם. זה כמו נמר, והאופציה היחידה שאני מכירה עם פחד הוא לפתוח את עצמך ללוע הנמר, ולגלות את השלום שנמצא במרכז של כל פחד.
"הגידול היה הדבר הקל ביותר מכל מה שעברתי. התמודדתי עם פחדים של אימא, פחדים של אישה, פחדים של בן אדם, של לאבד עבודה, לאבד את היכולת לרכוש מזון. עם זאת, בליבה של כל האסונות, יש שלווה שאפשר למצוא, שהיא בלתי נגועה במה שקורה בחוץ".
את רואה הבדל בין ישראל למדינות אחרות שאת מגיעה אליהן?
"כל מדינה שונה על פני השטח, אבל הלב, האמת, תמיד דומים. אני מוצאת שבישראל, על פני השטח יש הרבה התנגדות. הישראלים נאבקים הרבה עם המיינד, שואלים, מטילים ספק, ואז כשהם עוזבים את המאבק, מתגלה לב גדול, עצום. המון אהבה, אהבה שלא תיאמן. אני אוהבת לבוא לכאן, כי אני מרגישה במידה רבה משפחה.
"יש פה צמא רוחני מאוד גדול, ולא רק בקהילה הדתית, להחלמה. אם לא היה לי לוח זמנים כל כך אינטנסיבי – אני טסה 44 מתוך 52 שבועות בשנה – הייתי נשארת כאן שישה שבועות. נפגשתי לצהריים עם שרת החינוך; בכירים במשרד כבר עברו את המסע, מורים מתחילים לעבור את התהליך וזה יגיע גם לכיתות. ישראל ייחודית בכך שהמדינה רוצה להשקיע בשרים שלה, השרים רוצים להשקיע במורים והם רוצים להשקיע בתלמידים. אני מאוד נרגשת מישראל".
סדנת המסע בהנחיית ברנדון בייס תיערך מ-31 למאי עד 2 ליוני במרכז תרבות רשפון