אומרים שכל בני האדם נולדים כלוח חלק, ומשם הלוח הזה מתחיל להתמלא. הוא מתמלא בידע, בהבנות שונות, ולצערנו גם בהרבה יותר מדי תשומת לב למה חושב עלינו האחר, ובביקורת עצמית מכרסמת. סרטון חדש של חברה בשם ׳פרוייקט ג׳ובילי׳, המייצרת סרטים וסרטונים שמטרתם לייצר שינוי חיובי, מראה באופן הפשוט והברור ביותר מה קורה לנו מילדות עד בגרות בתחום הזה, כשהוא שואל קבוצה של חמישים אנשים, ילדים ובוגרים, מה היו משנים בגופם. התשובות שונות מאוד, ונותנות הרבה חומר למחשבה.
לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?
"שיער לבן? אני דווקא אוהבת אותו"
כשהמבוגרים נשאלים על ידי המראיין: איזה דבר אחד היית משנה בגוף שלך, נראה שהמבוגרים לא יודעים מאיפה להתחיל ולמנות את הפגמים שבגופם. בעוד המבוגרים מציינים את הגובה, האוזניים הרגליים, המצח ומה לא, הילדים מתקשים למצוא תשובה מהסיבה ההפוכה לגמרי: הם לא מעלים על הדעת שיכול להיות משהו לא בסדר איתם. הדבר שהם עושים עם הקושי הזה הוא מופלא ומדהים: בעוד ילדה אחת פשוט אומרת שהיא אוהבת את הגוף כמו שהוא ולא היתה משנה בו כלום, רוב הילדים משתמשים בדמיון ומוסיפים לעצמם איברים או כוחות חדשים וקסומים. עוד זוג אוזניים מחודדות, רגלי צ׳יטה שרצות מהר, כנפיים, שיניים חדות של כריש או זנב של בת ים.
השוני הזה בין הילדים והמבוגרים הוא קיצוני, ומעלה תהייה אחת משמעותית: מתי מתחולל בנו השינוי הזה, שגורם לנו להביט בעצמנו באופן כה ביקורתי ומסרס? אחת המשתתפות נותנת תשובה חלקית לשאלה כשהיא מתלוננת על המצח שלה, ומספרת שהילדים היו צוחקים על המצח הגדול שלה וקוראים לה בשמות.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
בתום הסרטון שואלים היוצרים את הצופה: מתי בפעם האחרונה הרגשת בנוח בתוך העור שלך? ומיד אחרי השאלה מופיעה אישה מבוגרת, שאומרת למצלמה: "אני אוהבת את השיער הלבן שלי. הרבה אנשים מתעסקים באובססיביות בהזדקנות, אבל אני אהבתי נורא את הרגע שבו שיערי החל להלבין. זה חלק מהחיים ולכן בחרתי שישאר כך. זו לא תהייה אני אם אשנה את איך שאני נראית", היא מסבירה בפשטות.
לצד הסרטון משיק הפרוייקט קמפיין שנקרא ׳נוח לי עם עצמי כי׳, המעודד את הציבור לשתף בדברים שהם אוהבים בעצמם, ולעודד את סביבתם לחלוק גם היא, בעזרת תגית #IAmComfortableBecause בתקווה שכך יגדל הביטחון העצמי בציבור הרחב לקבל את עצמו כפי שהוא.+6