אוי הבוקר, הבוקר. הדקות הנוראיות האלה שבהן אנחנו נפרדים מהשינה המתוקה והנעימה, ומקבלים בחרדה את הטרדות והחובות שמחכות לנו במהלך היום. אבל חשוב לדעת שאפילו כשיש לנו יותר מדי מטלות ומעט מדי זמן, או יותר מדי חשבונות לשלם ופחות מדי כסף - אנחנו יכולים לחיות טוב. זה אולי נשמע פשטני, אבל שינוי פשוט בדפוסי החשיבה יכול להביא למהפך, או לפחות לשינוי קטן ומשמעותי. אז קבלו כמה טיפים שיעזרו לכם לקום בבוקר על רגל ימין.
קחו ביסים קטנים של שמחה
רובנו נוטים לחשוב במונחים מוחלטים: "אין לי מספיק כסף/ אושר/ זמן". תמיד יש מה לשפר בתחום הזה, אבל הדברים לא שחורים ולבנים! עוגה הנאכלת בנגיסות קטנות היא עדיין עוגה, כמו ששמחה שמתפרצת פתאום לכמה רגעים היא עדיין שמחה. כל פעם שאתם לא סופרים רגע של אושר רק בגלל המהירות בה הוא בא והלך, אתם מפסידים חוויה נפלאה, ומוותרים על סיפוק מרענן ומחדש.
אז בפעם הבאה שנקרית בדרככם שמחה קטנה, פשוט תיהנו. זה עד כדי כך פשוט. אפילו אם אתם רוצים יותר - נגיסה קטנה יכולה להיות המון.
צחקו והצחיקו
כולנו יכולים (וצריכים) לצחוק לעיתים קרובות יותר. צחוק מחמצן את הדם, משחרר אנדורפינים ויכול אפילו לשנות את הכימיה המוחית שלנו. הוא משפר מצב רוח, טוב לבריאות ומוריד לחצים. אבל אולי חשוב יותר - חוש הומור מוגבר הוא הדרך הכי טובה לשמור על איזון בחיים.
כשאתם צוחקים על עצמכם, זה שומר עליכם מפני אגו מנופח; צחוק ברגעים של שביזות משפר את מצב הרוח ומכניס דברים לפרופורציות; וצחוק עם חברים מאפשר לנו וללמוד דברים חדשים אחד על השני. עשו את המרב כדי להצחיק מישהו היום, והיכנעו לצחקוק מתי שזה אפשרי.
הוסיפו "אני יכול" לאוצר המילים של הבוקר שלכם
אתם מתעוררים בקושי, עם עפעפיים דבוקים. קפה עוזר, אולי גם מקלחת. עכשיו אתם סוף סוף מוכנים להתמודד (אנחה) עם עוד יום חדש. אתם תוהים אם הייתה פעם תקופה בה לא הרגשתם כל כך כבויים, כל כך לחוצים, כל כך מפוחדים מרשימת המטלות היומיות שלכם.
במקום לבלות את כל היום בניסיון להפוך את ה"אני לא יכול" ל"אני אנסה", נסו לשנות את הטרמינולוגיה ל"אני יכול". לפני כל מטלה אמרו לעצמכם: "אני איהנה מזה. אני אצחק מזה. אני יכול לעשות את זה".
עשו כלום, נאדה, שום דבר
נסו להיזכר - מתי הייתה הפעם האחרונה בה הרשיתם לעצמכם לא לעשות כלום יום שלם? נסו למלא את המצברים הפנימיים על ידי עשיית כלום. אבל בלי לרמות! אסור לכם לשבת על הספה ולהרגיש אשמים, כי להרגיש אשמה, זה הכי "לעשות", וסגרנו שלא עושים כלום!
לא צריך לעשות את זה שבוע שלם, ואפילו לא במשך יום שלם בבת אחת. נסו לשם התחלה להקדיש שעה לעשיית כלום. תצטרכו להתאמן קצת עד שתוכלו להרגיע את זרם המחשבות, ובטח יידרשו כמה ניסיונות לפני שתוכלו לעצור באופן טבעי את שטף העשייה, אבל תאמינו לנו - זה שווה את זה.
הפסיקו לרצות אנשים
כן, זה כיף שאנשים מסביבכם שמחים בכלל ומרוצים מכם בפרט. אבל הניסיון לרצות את כולם בבת אחת הוא מתכון בטוח לתסכול. הרצון לרצות מגיע לרוב מהפחד שלא נהיה אהובים, אבל כשאנחנו מנסים לרצות אחרים אנחנו בדרך כלל מתפשרים על הרצונות האישיים שלנו. איך בדיוק זה יגרום לנו לאושר?
זכרו ששמחה היא עניין מדבק יותר משפעת באמצע החורף, כך שאנחנו הכי משמחים אחרים כשאנחנו שמחים בעצמנו. וחוץ מזה, לא תמיד צריך להסכים על כל דבר. אם אתם יקרים למישהו, כנראה שהוא יאהב אתכם וישמח בכם גם אם מדי פעם תשיבו פניו ריקם.
מצאו את האומץ להיות אופטימיים
כל פסימיסט יכול לגבות את תפיסת העולם שלו עם לוגיקה שאינה ניתנת לערעור. אם תקשיבו לפסימיסט מספיק זמן, תתחילו לתהות איך יתכן שאי פעם חשבתם שהעולם הוא לא פח זבל אחד גדול ואומלל. אבל זכרו שפסימיסטים חיים במעין כלא שבנו במו ידיהם - עליהם להתאמץ כדי לתחזק את השליליות שלהם.
זה עלול לדרוש יותר מאמץ, ובטוח שזה ידרוש יותר אומץ - אבל יותר משתלם להיות אופטימיסט. זה לפעמים סותר את הרצון שלנו להיות ריאליסטיים, אבל רק אופטימיסט יכול לראות מעבר לעובדות, להתבונן על המציאות בעיניים פנימיות שהן לפעמים חכמות מהשכל הישר. רק אופטימיסט מסוגל לעשות צעד נועז של אמונה שיכול לשנות את המצב מקצה לקצה, לגלות דברים חדשים, ולשנות את העולם באופן שאף אחד מעולם לא שיער שאפשר.
התפללו
אנחנו לא מתכוונים בהכרח לפתוח סידור, אנחנו פשוט מציעים שתקדישו בכל יום פרק זמן מסוים לרוחניות. לפנימיות. להתמסרות. לא רק תפילה אמיתית יכולה לקרב אתכם לאני הרוחני שלכם.
כל פעולה, אפילו הפשוטה ביותר, יכולה להיות בעלת אופי תפילתי או מדיטציוני, אם היא נעשית במצב תודעתי מסוים. גם טיפול גופני, ניקוי הבית או השקעה במשפחה יכולים להיות מדיטטיביים. אחרי הכל, אנחנו לא מכבים את הנשמה שלנו כשאנחנו מדיחים כלים.
בחרו
לפעמים אנחנו קמים בבוקר בתחושה שאין לנו ברירה. התחושה הזו, של חוסר שליטה על החיים הפרטיים שלנו, יכולה להיות קשה. אנחנו עלולים להרגיש מובלים כצאן לטבח, גם כשמדובר בהחלטות קטנות שאנחנו חשים שלא קיבלנו בעצמנו.
הסוד הגדול הוא שתמיד יש לנו ברירה. תמיד. אנחנו תמיד יכולים לעשות את הדבר שאנחנו רוצים לעשות - מהרצונות הבסיסיים, היום יומיים, ועד התשוקות העמוקות שלנו. אולי לא נוכל לעשות זאת באופן המושלם שבו דמיינו, אולי לא ברגע זה או אפילו מחר, אבל במובנים רבים הביטוי "אין דבר העומד בפני הרצון" הוא נכון. מצאו את שורש הרצון שלכם ולכו עליו. עשו בחירה.
וכן, גם לבחור לקחת לתשומת ליבכם את הטיפים שלמעלה, זו בחירה.