אם בעולם המטריאליסטי כולם רוצים לעשות אקזיט, בעולם הרוחני כולם רוצים להגיע לרגע הנכסף של ה"הארה". לא משנה שהדרך ולא המטרה זה מה שחשוב - הארה היא הרי הלוטו של הרוחניים. אבל מה זה בכלל? כדי לנסות ולהציג באופן בסיסי מאוד את המונח הכה אמורפי של "הארה", ננסה להיעזר בדברי חכמים.
דגלאס הארדינג, מפתח שיטת "הראייה" (סוג של תרגול מודעות) ניסח זאת במילים: "מה שקרה שם, למעשה, היה דבר פשוט ובלתי מרהיב עד כדי אבסורד: הפסקתי לחשוב. דממה מיוחדת השתלטה עלי, סוג משונה של רפיון או קהות ערנית... שכחתי מי ומה הייתי, שכחתי את שמי, את אנושיותי, את כל מה שיכול היה להיקרא שלי. ממש כאילו נולדתי באותו חלקיק שנייה – חדש לגמרי, חסר שכל, חף מכל זיכרון... קל יותר מאוויר, צלול יותר מזכוכית, פטור מעצמי לחלוטין".
הגורואית ביירון קייטי תיארה את שעבר עליה כך: "בוקר אחד התעוררתי על הרצפה. לא היה לי שום אני. כל הזעם שלי, כל המחשבות שהטרידו אותי, כל עולמי, העולם כולו – הכול נעלם. יחד עם זאת, צחוק עלה בי מהמעמקים ופשוט נשפך החוצה. הכול היה בלתי מוכר, כאילו מישהו אחר התעורר. זה פקח את עיניו. זה הביט דרך עיניה של קייטי. וזה התענג כל כך! הוא היה שיכור משמחה. דבר לא נבדל ממנו, דבר לא היה בלתי מקובל עליו, הכל היה הוא עצמו ממש".
המורה ההודי קרישנמורטי דיבר על "ההלם הזה – הברק שהיכה בי בכוח העצום ביותר – ניפץ הכל. פוצץ כל תא וכל בלוטה בגופי. נראה היה שכל הכימיה השתנתה... הגוף החל לתפקד בדרכו הטבעית...".
בגיל מאוחר יותר, אגב, סתר קרישנמורטי את עצמו וטען כי "אין דבר כזה הארה. כל חיי חיפשתי ורצתי להיות אדם מואר, וגיליתי שאין דבר כזה... לא אכפת לי כהוא זה מבודהא של המאה השישית לפני הספירה, ועל אחת כמה וכמה לא אכפת לי מכל שאר הטוענים להארה שחיים בקרבנו. הם חבורה של נצלנים...".
יש מוארים שמדברים עברית
גם בישראל יש מוארים בולטים שמנחים את אנשיהם בדרך אל ההארה. הראשון שבהם הינו טיוהר, שנחשב ל"ראשון המוארים הישראלים" וכנראה גם זה שהצליח להשיג בזכות מעמדו הכי הרבה כסף והכרה. טיוהר (לשעבר משה קסטיאל) מספר כי הגיע להארה במהלך נסיעה במונית בצפון הודו (עוד דרך להגיד ששכחת את הארנק בבית), ובשנת 96' אסף סביבו קבוצה גדולה של מאמינים איתם הקים בקוסטה ריקה את המרכז הרוחני "פאצ'ה ממה" – 2,000 דונם של טבע פראי, בקתות עץ והרבה מדיטציה. טיוהר, בדומה לאושו, מטיף בעיקר לישיבה שקטה, סדנאות זן ("Who Is In") ומדיטציה דינמית.
אחד מתלמידיו הבולטים של טיוהר היה שי טובלי, מהדמויות המרכזיות בקהילת הניו אייג' בארץ, שכיום עומד בראש קהילת "שמש חדשה" כגורו לכל דבר. טובלי עסק בכתיבה במשך שנים וספרו "בוקר טוב עולם", שמכיל טקסטים נבחרים של 20 מורים ומוארים מהמזרח והמערב, מומלץ למי שרוצה להתחיל להתעמק בנושא ההארה ולא יודע איפה להתחיל. כיאה לתלמיד שקדן, טובלי גם הוא הגיע להארה + בונוס: היכולת לתקשר עם ישויות גבוהות ולהעביר מסרים רוחניים מעולמות אחרים. סדקים בהילה של טובלי, אגב, התגלו כאשר עמד במרכזה של דרמת ניו אייג' פומבית; טובלי ציווה על קהילת מאמיניו לבצע חילופי זוגות, אבל באקט שנתפס כציני בחר לו את אחד הגברים הנשואים כבן זוגו החדש.
טובלי משתמש בדברי מורו על מנת לנסות ולמצוא הגדרה מקומית להארה: "כמו שאמר פעם טיוהר, 'מי שמחפש אחר הארה - לא ישיג אותה. אבל מי שאינו מחפש - גם לא ישיג'. יש מיתוס על פיו האדם צריך לוותר אפילו על הרצון להגיע להארה, אבל אני אומר - להיפך, צריך 100 אחוז רצון להארה, ואז נוצר להט שבסופו של דבר מתגלה כהארה עצמה".
גיבורת הארה מקומית נוספת עונה לשם אנמיקה, השקטה שבחבורה, שחוותה התעוררות רוחנית בשנת 97' ומאז היא מקדישה את כולה ללימוד צמיחה והתעוררות רוחנית. היא עושה זאת בעיקר באמצעות פסטיבל לב-טהור, אירוע בטבע שכולל שיחות עם מורים ותורות להארה, מוזיקת עולם, קולנוע רוחני, שמאניזם, יוגה, תנועה ותזונה מודעת.
מילון החשמלאי
בין אם החלטתם להמשיך לחפש אותה או שהשתכנעתם לוותר אפילו על הרצון, כדי להישמע מביני עניין ולפצוח בשיחת סלון קולחת על הארה, יש צורך במילון מונחים בסיסי בז'רגון:
סאטורי: המילה היפנית להארה. הרגע הספציפי של התעוררות רוחנית. חבר'ה שהיו באשראמים מזרחיים יוכלו לספר לכם רבות על הסאטורי: מדובר בחוויה של קלילות אינסופית והתמזגות עם היקום. אחרי חוויית הסאטורי יש הזוכים להיי של מספר ימים או שבועות- עד לנחיתה. אושו, חכמינו, תבע את המושג "מיני-סאטורי", לתיאור אותן הצצות קסומות שהולכות אחר כך לאיבוד.
סדנת הסאטורי, (נערכת בארץ אחת לשנה) נחשבת לאחת המומלצות של עולם הרוח. מדובר בשבעה ימים מרוכזים של חקירה עצמית והתמודדות עם שאלות זן - מי אני? מה זה חופש? מהם חיים? מהי אהבה? מהו האחר? – שאמורות לספק חוויה עוצמתית והצצה נדירה אל מי שאתה באמת.
סמדהי: המונח המגדיר 'מיני-סאטורי' לפי ההודים. הצצה אל הנירוונה. מפגש עם אותן תחושות מופלאות של הנירוונה, שנמשכות רק מספר שעות וימים.
נירוונה: המילה ההודית להארה.שחרור טוטאלי, משאת נפשו של כל בודהיסט. הדרך המומלצת להגיע לנירוונה היא במדיטציה, בעקבותיה חווים שלווה וביטחון והפסקה מוחלטת של כל צורות הסבל.
סמסרה: החיים הגשמיים, "מעגל הלידה" – לפי ההודים. כולנו חיים את הסמסארה וסובלים: הגוף כואב, הנפש מתייסרת, המוח לא מסופק. הנירוונה היא הדרך היחידה (מלבד המוות שגם הוא כמובן סוג של הארה) להימלט מכל הבלאגן של הסבל האנושי.
הדרך להארת אינסטנט
לא רוצים סדנאות ממושכות של חקר העצמי, הקוסמוס והיחסים ביניכם, אבל משתוקקים להיות מוארים? זה כנראה לא יצליח לכם. אבל כדי שלא תגידו שאנחנו לא מפרגנים, קבלו מדריך להארה בנתיב המהיר:
1. טוסו לחו"ל - רצוי למקומות מעוררי השראה כמו פסגות ההימלאיה. או סניף H&M באתונה - ומצאו לכם פינה שקטה להתבודדות ממושכת.
2. קראו ספרים על הארה, תשתקו קצת בסדנת ויפאסנה, תרגלו יוגה או לכו לרייקי.
3. חכו. היא בדרך.
4. לא הגיעה? התמקדו במשהו קרוב: בוקר יפה במיוחד, אורגזמה מוצלחת, רגע שבו הבנתם על עצמכם משהו משמעותי.
5. הוסיפו לחוויה תחושה של חיבור קוסמי עם העולם, התפרקות לחלקיקים והתמזגות עם האינסוף.
6. נסחו לעצמכם את החוויה בעל פה ובכתב.
7. הפסיקו להתגלח (גם בנות!) ועברו ללבוש לבן.
8. התאמנו על הבעה המשלבת חיוך יודע ושלווה עמוקה וצאו לשווקים ולמסיבות.
9. אם ישאלו אתכם, תכריזו בענווה ש"מוארים אמיתיים לא מצהירים על עצמם ככאלה" ותנו להמונים לתהות על קנקנכם.
10. או שבמקום כל זה פשוט תעברו לגור במקום מבודד. כל השאר כבר יקרה מעצמו.