כולנו רוצים לדעת שמקשיבים לנו. כשמצטברת לנו בלב מועקה אחרי מריבה עם הבוס, אנחנו מחפשים מי שיאזין. כשאנחנו נפרדים מהבן זוג שחלמנו להתחתן איתו, אנחנו צריכים מישהו שיחזיק את הטישיו. ורובנו גם רוצים להאמין שאנחנו יודעים להקשיב לאחרים - אבל האמת היא שלא פעם אנחנו נכשלים בזה.
אז איך הופכים למקשיבים יותר טובים? להקשיב היטב זו אמנות, כישרון שאפשר לפתח על ידי אימון, לימוד והתבוננות. תתאמנו בלהקשיב. זה יגזול מכם אנרגיה, זה לא תמיד יבוא בקלות, ובכל זאת – נסו לעקוב אחרי הטיפים הבאים, וליישם אותם. שימו לב גם לאופן שבו אחרים מקשיבים לכם, זה יכול ללמד אתכם הרבה.
פתחו את העיניים
אנשים טועים לחשוב שהקשבה קשורה רק לאוזניים, בעוד שאחד האיברים החשובים בהקשבה הוא דווקא העיניים. שמרו על קשר עין עם האדם שאתם מקשיבים לו, ואל תיכנעו לפיתוי להסיט את המבט ולהסתכל סביב. ככה תגרמו לו להרגיש האדם הכי חשוב בעולם. אם הוא מתחמק מהמבט שלכם, אולי הוא מרגיש לא בנוח או שהוא מסתיר משהו.
סגרו את הפה
חכם אחד אמר פעם: "יש לכם שתי אוזניים ופה אחד, השתמשו בהם בפרופורציות המתאימות". בקיצור, שמרו על האוזניים והעיניים פתוחות, אבל סגרו את הפה. הכריחו את עצמכם לספור לפחות עד שתיים לפני שאתם מגיבים, גם אם יש לכם עצה נורא חשובה. זה מעליב לחתוך מישהו כשהוא מבטא דעה, ועל אחת כמה וכמה כשהוא חולק את רגשותיו.
הזיזו את הגוף
כשאתם לגמרי קשובים, הגוף שלכם מגיב בכך שהוא נשען קדימה והאישונים מתרחבים. אז נכון שעל האישונים אתם לא בדיוק יכולים לשלוט, אבל אתם כן יכולים להפגין הקשבה על ידי כך שתזיזו את הגוף, במקום את השפתיים. הנהנו, הישענו קדימה בכיסא, ואם אתם קרובים מספיק, פיזית ורגשית, געו בעדינות בזרועו של המדבר.
שכחו מעצמכם
זה טבעי, לקשר דברים שמישהו אומר לחוויות האישיות שלכם, ולהגיב בסיפור נגדי. טבעי, אבל לא מומלץ. שמרו את הפוקוס על המדבר, וגם אם יש לכם משהו ממש חשוב לומר, נסו להתאפק מכל אקט שיוציא אתכם חכמים, חדים או אמפתיים, ופשוט להתרכז באדם השני.
מולטי-טסקינג זה רע
כולנו כבר התרגלנו לצ'וטט, לבדוק מה קורה בפייסבוק או סתם לסדר את החדר בזמן שאנחנו מדברים בטלפון, ואנחנו גם בטוחים שאנחנו מצליחים לשמור על ערנות בכל הגזרות במקביל. אם אתם באמת רוצים לשמוע מה שיש למישהו להגיד, הרפו מכל דבר אחר בזמן השיחה. אפילו אם אתם רק מנקים את השיש במטבח – קל מאוד לשקוע בכתם העקשן שעל המחבת במקום בפרטי הסיפור שהחבר שלכם בדיוק מספר.
מנעו הפרעות
עוד באותו עניין: כשאתם מקשיבים, כבו את הפלאפון (או לפחות שימו אותו על שקט ומחוץ לטווח הראייה). ככה לא תתפתו למחשבות כמו "טוב, זו שיחה חשובה, אני אענה רק לה ואז הכל ימשיך לזרום". חוסר תשומת לב מהסוג הזה הוא לא נעים, בלשון המעטה. כיבוי הפלאפון לא רק ימנע הפרעות פוטנציאליות, אלא גם יוכיח לחברכם שאתם מקשיבים לו בשיא הרצינות.
היו מראה, לא חלון
להקשיב זה לא להזמין אנשים לתוך הנפש שלכם, אלא להיכנס אל זו שלהם. כדי לגרום לבן אדם להבין שאתם באמת מקשיבים לו, שקפו לו את מה שאתם חושבים שהוא אמר. אתם יכולים להשתמש בנוסחה "מה שאני חושב ששמעתי שאמרת זה ש...", או "זה נשמע לי שמה שאתה אומר זה ש...".
בקשו אישור
לפני שאתם משיאים למישהו עצה, בקשו רשות. לפעמים אדם אהוב צריך רק לאוורר את הרגשות שלו, או לדבר ולהרגיש שמישהו מקשיב לו. יכול להיות שהוא לא ירצה לשמוע מה כדאי או לא כדאי לו להגיד, לעשות או להרגיש, ואם תשאלו "רוצה לשמוע את נקודת המבט שלי על העניין?" – תיתנו לו להרגיש לא רק שהוא נשמע, אלא גם שמכבדים אותו.
אל תתנהגו כמו חוקר שב"כ
כשאתם שואלים שאלות באופן אינטנסיבי מדי, זה יכול להרגיש כאילו אתם יותר מעוניינים לשמוע סיפור עסיסי מאשר באמת להקשיב. לכן העדיפו שאלות פתוחות, כאלה שנותנות למשיב מרחב, כמו "אתה רוצה לספר לי על זה יותר?". עודדו אותו להרחיב או לגלות דברים בעצמו בעזרת שאלות כמו "איך זה הרגיש?" או "איזה אפשרויות אתה שוקל?".
אל תשפטו
זו אולי המלכודת הגדולה ביותר שניצבת בפני המקשיב המתלמד. למעשה, אפילו המנוסים ביותר נופלים בה. זה לא המקום למחשבות כמו "אני הייתי פועל אחרת" או "איך הוא לא רואה שהוא הביא את זה על עצמו". זה לא התפקיד שלכם. אתם כאן כדי להקשיב.
גלו אמפתיה
נסו לשים את עצמכם בנעליים של מי שאתם מקשיבים לו. מה הוא מרגיש? איך אתם הייתם מרגישים במקומו? כשאתם שמים את עצמכם במרחב הראש-לב הזה, אתם לא יכולים שלא להקשיב טוב, וזו הדרך לתחושת חמלה אמיתית.