היא עשתה את מה שכולן רוצות אבל לא תמיד מעזות - לממש את עצמה עד הסוף. היא כתבה לעצמה מטלות ועשתה וי קטן על יד כל כיבוש שהשיגה. אורנה צ'ילאג, פוליטיקאית בעברה, החליטה שהיא רוצה ללמוד ייננות ועזבה את הארץ ללא בעלה ובתה בת השמונה למשך שנתיים, בהן חיה במנזר בפיאצ'נזה שבצפון איטליה לטובת הלימודים הקשים. כבר 15 שנה שאורנה ייננית ובעלת יקב הבוטיק צ'ילאג המוערך והיא עושה זאת במסירות רבה בכל יום מחדש.

"אני לא מאמינה בחלומות אלא במטרות"

פגשתי את אורנה אחרי יום עמוס ביקב שלה. היקב ביהוד, הכרמים בגליל העליון והיא בדיוק סיימה לבקבק יין לבן מזן מוסקט, זן שעוד לא התנסתה בו עד כה, תמיד מסוקרנת לנסות דברים חדשים.

קבענו בבית קפה תל אביבי, כזה שאי אפשר לשתות בו יין טוב, אז התפשרנו על קפה. אורנה מקושטת בטבעות מיוחדות עם אבנים גדולות שהיא רוכשת מאיביי ומעצבת בעצמה, ובשרשרת גדולה ולא שגרתית פרי דמיונה. כי כמו שהיא חושבת לא רגיל, זה מתבטא גם בכל דבר בחייה ובחיצוניות שלה. כשהיא מספרת לי על יין, תהליך תסיסתו וגובה גידול הענבים היא תוססת בעצמה, ולא יכולה לעצור, שוכחת לרגע שהגענו לדבר עליה. כששאלתי אותה איזה יין היא מעדיפה, אדום או לבן היא כעסה על השאלה: "סליחה, מה את מעדיפה בן או בת?". אורנה ללא ספק אוהבת את כל הילדים שלה.

צ'ילאג נולדה ברומניה, ובגיל 9 עלתה ארצה עם הוריה. כשסיימה את השירות הצבאי נישאה, למדה באוניברסיטה ורצה לפוליטיקה עד שהבינה שהיא נמצאת במסלול הנכון, אבל לא בשבילה.

איך הגעת לרעיון היקב?
"הייתי פוליטיקאית, ממקימות תנועת מר"צ, ובאותה תקופה של רצח רבין הבנתי שפוליטיקה לא תעבוד, לפחות לא בצורה הזו, אז החלטתי לעבור לפוליטיקה של היין, הרי כל דבר זה פוליטיקה. להבדיל מגברים, כשנשים רוצות משהו אז הן עושות. מאז ומתמיד אהבתי יין והסתקרנתי לגביו, נסעתי ללמוד בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה הקתולית של מילאנו בלי המשפחה. הם נשארו והיינו מתראים אחת לחודש, זה היה קשה לא לראות אותם".

אורנה מאמינה שהכל בחיים צריך להיות איטי ואיכותי, ממותג טוב, הכי טוב. וכך היא מתייחסת גם ליין שלה וזה מה שמייחד אותו, שיטת הסלואו וויין. היא משווה את עולם היין לחנויות הבגדים. יש את חנויות ההמונים ויש את החנויות בוטיק עם השיק הצרפתי הנחשק. היקב שלה הוא הצרפתיות כמובן.

איך היה להיות מחלוצות היין מהמין הנשי? קיבלו אותך בברכה?
"האמת שכן. כשהגעתי לארץ לאחר הסטאז' באונטינורי התחלתי לעשות את החבית הראשונה ומיד קיבלתי את המחמאות שבזכותן המשכתי הלאה".

כשפתחת את היקב, חשבת על הכסף?
"יין בארץ הוא לא מאוד רווחי. עולה יותר לייצר פה יין, בעולם עושים מזה כסף. בארץ גם היקבים הגדולים לא עושים הרבה כסף. אי אפשר להתפרנס רק מיין לכן אני גם מלמדת, מעבירה קורסים ומייעצת".

מה היה החלום שלך?
"אני לא מבינה את המושג חלומות. חלומות יש לי בלילה ולפעמים הם מפחידים אותי, אני מאמינה במטלות ולעשותם".

אורנה צ'ילאג (צילום: אפרת בלוססקי)
"אני מאמינה גדולה באלוהים, אבל אין קשר לבין אמונה לבין דת". צ'ילאג בכרמים | צילום: אפרת בלוססקי

השאלון הקבוע של שרון

מחשבה ראשונה על הבוקר: "מה עם הקפה?".

אם היה לי את כל הכסף שבעולם: "הייתי עושה את אותו הדבר בדיוק".

בגד מזל: "אין לי, אבל יש לי טבעות מזל. אני מאמינה גדולה באלוהים, אבל אין קשר לבין אמונה לבין דת. לא באלוהים שאומר לא לנסוע בשבת. אלוהים שומר עלינו ולא מתעסק בשטויות".

אנשים מוצלחים בעיניי הם: "אנשים שמצליחים לשנות דברים. כמו שולמית אלוני, שהצליחה לשנות דברים חשובים. בן גוריון לא היה חשוב בעיניי כי הוא לא הצליח לעשות את זה".

איש מעורר השראה: "כרגע אף אחד. אני יכולה לומר שישעיהו ליבוביץ' עורר בי השראה. היה איש נבון ויוצא דופן עם חשיבה מעניינת מחוץ לקופסא".

מה מרגש אותך? "אני יכולה לומר לך מה מעצבן – עשיית אי צדק במדינה. ומפעיל לי את הרגש – הבת שלי וסרט טוב שמפעיל לי את השכל ואוכל לקבל ממנו ידע. הסרט האחרון שראיתי, דור מלחמה, למשל".

אומן מרגש: "פרידה קאלו".

הכי אוהבת בשעות הפנאי: "לאכול וכוס יין בחברותא. גם לבשל, אומרים שאני מבשלת בסדר. גם מסעדות עם חומרי גלם טובים".

איפה את בעוד עשר שנים: "ביקב, עושה יין מעניין ומיוחד עם איזה ערך. אני לא רוצה לגדול ביקב, לעשות רק דברים מעניינים, מחפשת להביא משהו חדש".

מהי הצלחה בעיניך? "כשאני מקבלת פידבק שמה שאני עושה הוא טוב".

עם מי היית רוצה לאכול ארוחת בוקר? "פרידה קאלו, היא מסקרנת אותי".

למה לדעתך הצלחת? "אני פשוט לא מוותרת. אני שמה לעצמי מטרות ויעדים ועושה וי".

מה מפחיד אותך? "פחד קיומי. שאנחנו כחברה הולכים עם הראש בקיר ואף אחד לא רואה את זה".

איזו תכונה היית משנה? "הבת שלי אומרת שאני חופרת, אז לחפור פחות".

מה סוד ההצלחה? "לא חושבת שיש סוד. יש מטרות וצריך לממש אותם. יש פחד לאנשים מהיכולות שלהם ומכך שיגידו לא הצלחתי. אבל זה בסדר וצריך פשוט לנסות עוד פעם. אני לא פוחדת מכישלונות. כשעושים צעדים קטנים נורא קל להגשים את המטרות. כולה פתחתי יקב, לא המצאתי תרופה לסרטן או עשיתי שלום עולמי".

>> יש לכם סיפור הצלחה? מוזמנים לפנות לשרון

>> במדור הקודם: מהייטיקסט לסופר

>> לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?