אתם נכנסים לסביבת העבודה או ללימודים שלכם. לפני רגע הייתם אדם פרטי השקוע בענייניו ובבעיותיו, ופתאום אתם מוצאים את עצמכם כפופים למערכת תפקידים ומחויבויות. הבעיות האישיות שלכם כבר לא רלוונטיות. מבחינת האנשים שממתינים לכם אתם אמורים להיות כשירים וזמינים מרגע הופעתכם. לא בהכרח מעניין אותם שעצר אתכם בדרך שוטר, או שרבתם עם בני זוגכם, או שאתם סתם מצוברחים.
אתם חוזרים הביתה מהעבודה או הלימודים. לפני רגע הייתם נושאי תפקיד הטרודים בענייניהם המקצועיים ופתאום אתם מוצאים את עצמכם נדרשים להתייחס לקרובים אליכם – בני זוג, בני משפחה, ילדים, חיית המחמד. לא בהכרח מעניין אותם שיש לכם דד-ליין מטורף להגשה, או שרבתם עם קולגה, או שאתם סתם מצוברחים.
אבל זה לא חייב להיות כל כך מתסכל. לא אם תחליטו שאתם יוצרים הפרדה ברורה. בבוקר, לפני הכניסה לבניין העבודה או הלימודים, מצאו פינה שקטה (זה יכול להיות הרכב שלכם) ושהו בה למשך רגע או שניים. הרפו את הגוף, קחו כמה נשימות. קבלו עליכם ברצון את כניסתכם לתפקיד הנוכחי. תרגישו איך אתם אוספים את עצמכם והופכים לתפקיד הזה.
חשוב: התנהלו ברוגע. אל תיכנסו אל המתחם ברוח סערה תזזיתית אלא באופן ער, אדיב ומפוכח. נסו לשמור על איכות כזו, ולא להיתפס למתחים מיותרים. כשאתם חוזרים לביתכם, המתינו מספר רגעים (שוב, זה יכול להיות ברכב). השילו מעליכם את תפקידכם המקצועי ולבשו מחדש את הגלימה האישית-זוגית-משפחתית. אם התרעננתם, והשארתם את הבעיות והטרדות מחוץ לדלת, אין סיבה שלא תכנסו הביתה בשמחה.
אורי אלישר הוא מטפל ומורה לרפואה סינית ושיאצו, המנהל המקצועי שלמרכז נועה לרפואה משלימה