תמיר קמחי (צילום: אור גץ)
רפיק. מנחה הערב | צילום: אור גץ

בשבועות האחרונים געשה סצנת הרוחניות-מיניות המקומית בעקבות כתבה במגזין חיים אחרים על סדנת טנטרה שהסתיימה באורגיה המונית. חלק מהמשתתפים טענו כי נוצלו ללא בקרה, אך מנהלי הסדנה – אוהד אזרחי ובת זוגו – אמרו בתגובה שלא הייתה כלל אורגיה וכי הפיקוח על המתרחש היה צמוד לכל אורך הערב.

בתזמון מושלם, נערך בשבוע שעבר ערב מיוחד שעסק ב"סקס אחר", והציג פאנל של אושיות טנטרה מקומיות. אבל מי שציפה להתייחסות מפורשת לפרשת האורגיה התאכזב. אוהד אזרחי הסתפק בהבהרה שמה שהתרחש בסדנה היה על אחריותו בלבד, ואין לראות בה שום קשר למורה הרוחני שלו, דייויד דיידה, אולי הדובר המפורסם ביותר בעולם כיום של הקשר בין מין לרוחניות.

פרט לאזרחי ישבו על הבמה ניצן מיכאלי (תלמיד טנטרה ותיק ומתרגמו לשפת הקודש של המורה הרוחני בארי לונג), שרית סלאי-קדוש (מתקשרת והילרית) ואיריס יוטבת (מומחית לנשיות, פגאניזם ו"טנטרה שוּמרית"). את הפאנל הנחה רפיק קמחי, שגם הוא נחשב למומחה טנטרה מקומי.

מי יחרוש את הפות שלי?

הסדנה כללה את הדיבורים הרגילים על המין כ"שער לאלוהים" - אזרחי חידד ואמר ש"בין הרגליים יש לנו את המפתחות לקדושה"; ההזמנות הרגילות להעצמה נשית - יוטבת סיפרה על האלה השומרית שזועקת "מי יחרוש את הפות שלי?", וההתייחסויות הצפויות על הצורך באינטימיות ונוכחות במעשה האהבה.

אבל היו גם כמה הברקות: יוטבת הצהירה ש"תפקיד הפין הוא להר-פות", כלומר להרגיע את הפות. מיכאלי חיזק את דבריה כשטען שעל פי שיטתו של בארי לונג, על הגבר לחדור לאישה ופשוט להישאר שם ללא נוע, כי כל הבלגן סביב הדגדגן והניסיונות להגיע כמה שיותר מהר לאורגזמה הם בדיוק מה שהורס את מעשה האהבה האמיתי.

בזכות שאלה מהקהל הוקדש קצת זמן גם לתחום מיני מעט נשכח, ואף מושכח: האוננות. ניצן מיכאלי תפס את עמדת הנגד, ואמר שבאוננות אנחנו "רק בראש", בדמיונות שלנו, ולכן זה מנתק אותנו מהחיים. אוהד אזרחי דווקא טען שגם דרך אוננות אפשר להתקדש: הוא סיפר שלימד כבר כמה נשים איך לעשות אהבה עם השכינה, ושגם גברים יכולים. בעיניו כל הדיבורים הטנטרים על "בזבוז אנרגיה" במשחק עם עצמנו מיותרים, כי הנאה מהגוף לא יכולה להיות בזבוז.

אוהד אזרחי (צילום: אור גץ)
אזרחי. לא התייחס לפרשה | צילום: אור גץ

המקום היה הומה אדם, וכשכרטיס נמכר ב-80 שקלים זה הישג לא קטן. מצד שני, זה לא חדש שאנשים מתעניינים במין. רק חבל שלא דובר בעצם על הדבר עצמו: נניח שאנחנו מגיעים לאינטימיות מזהירה ונוכחות מלאה במעשה האהבה – איך בדיוק זה מביא אותנו אל אלוהים?

ואולי השאלה האמיתית צריכה להיות: כשאת אומרת אלוהים למה את מתכוונת? האם אלוהים הוא פשוט יופי של אורגזמה, עונג עילאי, ממלא ומספק? אם כן, אז הכל מובן. אבל אם הקב"ה הוא משהו נוסף, אני לפחות לא הבנתי איך המין מחבר אותנו לכבודו. נדמה לי שלא הייתי היחיד, ושההרגשה הרווחת בסוף הערב הייתה שהסוד הגדול ביותר לא נחשף.