התורה קובעת שעל העם היהודי לנוח ביום השביעי בשבוע, שזה אומר בגדול לא לעבוד, לא להשתמש בחשמל ולא להדליק אש. שאלה נפוצה שאנשים רבים שואלים את עצמם נוגעת לקלות הביצוע של הפעולות הללו. הרי בעבר, אומרים רבים, כדי להדליק אש ביום השבת היינו נאלצים לבצע פעולות לא פשוטות ולא קלות כמו חיכוך אבנים ושאר פטנטים, אבל היום מדובר בלחיצה פשוטה על מתג האור. ואם בעבר עבודה הייתה כרוכה במאמץ פיזי בשדה, נניח, עכשיו רבים יכולים לעבוד גם במחשב, כשהמאמץ הכי גדול הוא הקלקה על העכבר. אז למה זה עדיין אסור אם זה כבר בקושי נחשב כעבודה? ולמה למי שברא את העולם אכפת אם אני עושה את זה או לא ביום השביעי?
"הסיבה האמיתית לאי הבערת אש בשבת, אומר הרב אהרון לוי, "היא הסיבה לכל 39 המלאכות האסורות ביום השבת - התורה אסרה לבצע כל פעולת יצירה חדשה, מכיוון שיצירת העולם הפסיקה במעבר מיום שישי לשבת. הציווי ניתן כדי להזכיר לנו מיהו הבורא ומיהו הנברא, וכדי להזכיר שכמו שהבורא עצר ממלאכתו ביום השביעי - כך גם אנחנו מפסיקים ליצור ביום השביעי וזוכרים את המעמד של האדם ביקום, ואין זה משנה אם מדובר בפעולות קלות או קשות".
"לגבי הדלקת האש והקושי לעומת הקלות כיום - השאלה עצמה מבוססת על הנחת יסוד מוטעית. בעבר רבים השאירו שלהבת אש בביתם באופן קבוע כדי שלא יאלצו להדליק מחדש, וגם אז לא היה מדובר בדרך כלל במשימה קשה, מכיוון שהשתמשו בהעברת אש. שנית, התורה מתירה למשל להעלות ארגזי שתייה מקומה ראשונה לקומה שביעית, או להזיז רהיטים כבדים כדי לפנות מקום לאורחים, לדוגמה. האיסור להבעיר אש בשבת איננו קשור לחלוטין לדרגת הקושי ולכמות שריפת הקלוריות של הפעולה.
אז מה, מדובר במשהו סמלי בלבד? ואם המהות של זה סמלית בלבד, למה העונשים על חילול שבת גדולים כל כך?
"הסיבה שבגללה נצטווינו לשמור את השבת היא אחרת: כדי שהאדם יזכור שלעולם החומרי בו הוא מצוי, ושאחריו הוא רץ במשך ששה ימים, יש בכלל תכלית רוחנית. לשם כך עוצרת התורה את האדם באופן מוחלט - במחשבה, בדיבור ובמעשה - ביום השבת, וזאת כדי שהרץ למרחקים ארוכים יזכור שהריצה שלו היא אמצעי בלבד ולא המטרה עצמה".
"הקב"ה קבע שמקור הברכה לפרנסה, לבריאות, להצלחה, היא שמירת השבת", מוסיף הרב רפאל סבתי. "המזל השולט בשבת הוא מאדים שכוח ההשפעה שלו, על פי הטבע, מביא לכיליון. וראה איזה פלא, אף על פי כן ההשפעה שלו בדיוק הפוכה. במשך שישה ימים אתה עובד והמלאכה שלך מתברכת מאליה, אבל ביום שבו המזל השולט משפיע באופן שלילי - יש דווקא ברכה על כל ימות השנה. זה כבר מראה שאם אתה פועל לפי הציווי של בורא העולם, הוא יכול להשפיע עליך מכל טוב, גם בניגוד לטבע".
וכמובן שמאחורי כל זה מסתתר גם הפן הקבלי, שמסביר יותר לעומק את משמעות השבת בעולמות העליונים (אנחנו יודעים, למשל, שגם בשבת מקבלות הנשמות שבגהנום מעין "חופשה"). הרב סבתי רואה את שמירת השבת כ"הוראת יצרן", ואם מי שיצר אותנו הורה כך - גם אם יש טעמים "הגיוניים", הם תפלים לעומת המהות עצמה. "הבורא ציווה כך, ואנו לא שואלים שאלות אלא מקבלים את הוראותיו כדבר ברור מאליו. למה אנחנו לא עוברים על פס לבן? כי זה מסוכן ויש חוק, אפילו אם למישהו מסוים נראה שמדובר בחוק נטול היגיון. גם לכל מני מכשירים חשמליים יש הוראות יצרן ואנו מקבלים אותן ללא שאלות, כי הרי מי מכיר את המציאות טוב יותר מהיצרן עצמו?".
ובאשר לשאלה למה אלוהים בכלל מתעסק במי שומר שבת ומי לא - "יש שאלה ידועה האם הקב"ה מתערב בבריאה או לא", מסביר הרב לוי. "הטענה הפילוסופית הזו גורסת שהבורא הוא נעלה מכדי להתעסק עם כל פרט שקורה בעולם הזה. כלומר, הקב"ה מתעניין בעולם, אבל לא בכל דבר אלא רק בדברים הגדולים. אך מכיוון שהבורא אינסופי, המושג 'דברים קטנים' או 'דברים גדולים' הוא מצד המתבונן ולא הבורא. עבורו אין חלוקה לקטן או גדול".
פרשיית השבוע: למה ה' מקפיד להפחיד כל כך את העם הנבחר שלו?
ומיהו בכלל יהודי? קבלה מעשית: אלי רייפמן מסביר למה אנחנו העם הנבחר