הרב פנחס בדוש מביא הסבר מעניין. "יש מדרש שמבאר את העומק של אותו לילה שבו נדדה שנת המלך אחשוורוש. אסתר המלכה הזמינה את המן ואת המלך פעמיים למשתה, יום אחרי יום. במשתה השני נאמר במדרש שאסתר נהגה בהמן גינונים מיוחדים. זה גרם למלך טרדות שונות: מה פתאום היא מזמינה אותו למשתה? בהמשך, אחשוורוש קם לעשות סיבוב בגן, והמדרש אומר שבאו מלאכים שהתחפשו לבנים של המן, והתחילו לעקור את הפרחים והצמחים המיוחדים שהיו בגינה. אחשוורוש נתקף זעם ושאל 'מי אמר לכם לעשות את זה?'. הם ענו 'אבא שלנו'. זה שורש המנהג - המלאכים שהתחפשו לבניו של המן. כל המאורעות האלה גרמו לאחשוורוש לנדודי שינה, והרעיון הוא כזה: חז"ל אומרים שבכל מקום במגילה שבו כתוב 'המלך' - הכוונה היא גם לקב"ה. כלומר, כשעם ישראל סובל, כביכול גם שנת הקב"ה נודדת.
"סיבה נוספת קשורה לחרבונה. במגילה כתוב 'ויאמר חרבונה גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי'. אומר המדרש שחרבונה אמר לאחשוורוש שהמן אמר לו שהעץ שהוא הכין למרדכי יהיה טוב גם עבור המלך, כלומר הוא היה רוצה לתלות שם גם את אחשוורוש. זה השלים את הפאזל שהמן רוצה כביכול לכבוש את כסא המלך. לחרבונה היה כאן תפקיד מרכזי, וחז"ל אומרים שחרבונה היה למעשה אליהו הנביא בתחפושת, והוא זה שהציע לתלות את המן. זכר לכך נוהגים להתחפש בפורים".
אל תסתכלו בקנקן
"לעניין התחפושת בפורים יש כמה טעמים", מוסיף הרב אייל ורד. "במגילת אסתר כולם מתחפשים: אסתר מתחפשת ולא מגלה את הזהות שלה, מרדכי כביכול רוצה את טובת אחשוורוש אבל חושב על טובת העם היהודי, המן מתחפש לדורש טובתו של אחשוורוש אבל רוצה את המלוכה. המתחפש הראשי הוא הקב"ה, ששמו לא מוזכר לאורך כל המגילה, אבל הוא זה שמנהל את המערכה. התחפושת אומרת לאדם 'ברור לך שמה שאתה רואה בחוץ זה לא מה שקורה בפנים, לכן תעמיק'. פורים הוא חג שמח, אבל בתוכו יש תכנים עמוקים, ואפילו חלקים קשים כי בסופו של דבר רצו להשמיד אותנו. פורים יכול להיות חג של השתטות, אבל גם של העמקה. כדי שנעמיק - אנחנו מתחפשים. התחפושת מקצינה את החיצוניות ומגרה את כולם לגלות מי עומד מאחורי התחפושת".
אז אם נעמיק, מהן המסקנות המרכזיות?
"המסקנה בעיניי היא שכאשר עם ישראל מתאהב בגלות או מתרגל אליה - יש לצפות לסכנת השמדה שתצוץ מנגד. מסקנה נוספת היא שגם אם גלות נראית במבט ראשון מאוד נוחה ופלורליסטית, היא יכולה להתהפך באחת כנגד עם ישראל".
>> איזו תחפושת מתאימה לכל מזל?