יש לו לא מעט שמות - אלוה, הקב"ה, אהיה, השם, שלום, בוחן ליבות, חנון, צבאות, שדי, אל ועוד - אבל המוכר והמרכזי הוא אלוהים, או כפי שהוגים זאת רוב הדתיים ביומיום - אלוקים. אפשר כמובן לכתוב ספרים שלמים על שמותיו של הקב"ה, אבל כאן נתמקד בשתי שאלות בלבד: מדוע משבשים בכוונה את שם האל מאלוהים לאלוקים, ולמה "אלוהים" הוא לכאורה בלשון רבים?
"אלוהים הוא אחד משמותיו של הקב"ה", פותח הרב פנחס בדוש. "כאשר מדברים על האל בשמו, צריכים לשנות את המילה כי אסור לבטא את שמו של הקב"ה שלא לצורך. אפשר להשתמש במילה עצמה, אלוהים, במקרים מסוימים. כך למשל, בית דין נקרא בתורה בשם אלוהים, לכן כאשר מדברים על בית הדין מותר להגיד אלוהים ולא אלוקים, כי הרי לא מתכוונים כאן לקב"ה עצמו. מותר לומר את השם גם כשהוא חלק מביטוי, כמו אלוה-סליחות. לא צריכים לומר אלוק-סליחות. מותר להגיד אלוהים בלי לשנות לק' גם כאשר משתמשים בלשון של חול, כמו למשל באמירת הביטוי 'אלוהים אחרים', הרי לא מדובר בקב"ה אלא בעבודה זרה".
יש שטוענים שהשינוי מאלוהים לאלוקים דווקא מעוות את השם הקדוש.
"זה לא עיוות אלא עניין של כבוד, כי הרי יש איסור לבטא את שמו של הקב"ה שלא לצורך. למשל, אסור בבית המרחץ לומר 'שלום', כי זה אחד משמותיו של הקב"ה - אמנם שם שנמצא ברבדים נמוכים יותר, אבל בכל זאת. צריכים לתת כבוד לשמותיו של האל".
הרב יצחק גבאי מפנה אותנו אל המקור בגמרא. "הדעה שסוברת שאסור לומר את השם 'אלוהים' אלא 'אלוקים' היא דעה שרוב הציבור הדתי חושש לה. בגמרא, במסכת שבועות, מצוין שהשם 'אל' הוא מהשמות שנכתבים ואינם נמחקים. כלומר, אסור למחוק אותו מאחר וזה אחד משמותיו של הקב"ה. אחד השמות שיש להם קדושה הוא אלוהים. כשאדם מדבר אל הקב"ה, בלשון תפילה אישית, הוא יכול לפנות אליו בשם אלוהים, אבל כשמדברים סתם כך, משתמשים בהגדרה אלוקים. הרעיון הוא לנהוג כבוד בשם ולא להשתמש בו בכל הזדמנות".
לא לדחוף אותו לשירים
הרב גבאי מזכיר את הדיבר "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא", ומסביר שבמקור הוא מדבר על השם המפורש, המכונה שם הויה ונכתב כך: י-ה-ו-ה (אם כי קוראים אותו כ"אדונָי"), אך מתייחס גם לשם אלוהים.
"כיום אפשר לשמוע בשירים של חלק מהזמרים המתחזקים את המילה 'אלוקים'. לא תמיד חייבים לשנות. בפשטות הייתי מחלק את זה. אם השיר הוא בלשון של בקשה או תודה לקב"ה, אז אין בעיה הלכתית לומר אלוהים עם ה'. יש כמה סיבות להתיר את זה, מה גם שבחלק מהשירים הוותיקים קשה להפוך את המילה אלוהים לאלוקים. אבל אם מדובר בשירי אהבה שמכניסים את אלוקים לא בלשון של בקשה או תפילה - צריך לשנות לאלוקים. בכלל, ראוי לא לזלזל בתואר המלא של הקב"ה, ולדחוף אותו לכל מיני שירים שאין להם קשר אליו".
מה לגבי לשון הרבים של המילה אלוהים? נשמע כאילו אלוהָ זה לשון יחיד, ואלוהים זה לשון רבים. והרי ידוע שאלוהים הוא אחד ויחיד.
"המשמעות של המילה אלוהים היא 'תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם'. כלומר, המילה לא מכוונת לקב"ה עצמו אלא למידותיו ולהנהגות שלו בטבע. זה לא שהוא רבים, חס ושלום, אלא הביטוי מתייחס לכוחותיו שהם רבים.
"זה מתקשר לשאלה הקודמת על אלוהים ואלוקים. מכיוון שהמילה כתובה בלשון רבים, בגלל שמדברים על הכוחות, ההנהגות והמידות שלו, יש מהפוסקים שטוענים שאין איסור לומר אלוהים עם ה', כי זה לא שם שמתייחס אליו אלא על הכוחות שלו. אז כמו שאני אומר שהאל הוא בעל הכוחות כולם, כך באותה מידה אני יכול להגיד אלוהים. יש אפילו פוסקים שאומרים שצריך להגיד דווקא אלוהים ולא אלוקים. אלה מעטים מהפוסקים, יש לציין, ואילו הדעה הרווחת מעדיפה ק'. אבל המקלים, בעיקר התימנים, טוענים שהכינוי אלוקים פחות ראוי".