בחורה בסגול מחייכת ושמה בגדים במכונת כביסה (צילום: jupiter images)
איזה כיף, שבוע בלי כביסה (כמעט) | צילום: jupiter images

אין, אין כמו חול המועד. המוני בית ישראל יוצאים לנפוש, רבים נמצאים בחופשות משפחתיות, ירושלים גדושה במבקרים, ולפחות מהבחינה הזו, מדובר אפילו במצווה לבקר בירושלים. וכך נכתב בשולחן ערוך (ילקוט יוסף): "מצוות לעלות לירושלים בימי חול המועד, גם בזמן הזה, להסתופף בחצרות ה' בבתי מדרשות, ובפרט בכותל המערבי, אף על פי שאין המצווה של העלייה לרגל בזמן הזה מן התורה". יותר מזה? גם בילוי בעיר הקודש וגם מצווה בכרטיס אחד.

אבל מעבר לכך, נשאלת השאלה – מהו למעשה חול המועד? שילוב המילים "חול" ו"מועד" יוצר דיסוננס לא ברור, שאותו ננסה לפתור כאן.

ראשית כל, נגדיר את חול המועד: הימים שבין חג ראשון לחג שני של פסח, וכך גם הימים שבין חג הסוכות לשמיני עצרת, נקראים חול המועד. בתורה הם זכו לשם "מקראי קודש". הימים האלה, שימו לב, אסורים בעשיית מלאכה. אמנם יש לכך לא מעט הלכות וסייגים (כך למשל, אם אדם עלול להיות מפוטר ממקום עבודתו בגלל סירובו לעבוד בחוה"מ – מובן מאליו שעליו לוותר ולעבוד), אבל באופן כללי עלינו לשמוח ולא לעבוד. אם לדייק, שמחה משמעה לאכול היטב (רצוי בשר בהמה ויין), לפנק את בני המשפחה במתנות לכבוד החג, ולא פחות חשוב: ללמוד תורה, שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב".

למעשה, חול המועד אסור בעשיית מלאכה על מנת שנרבה בלימוד התורה, ולא על מנת להרבות בפיקניקים. כמובן שצריכים גם לצאת, לטייל ולבלות, אך כל דבר במידה. או כמו שהגדיר זאת רבי אבא בר ממל בתלמוד הירושלמי: "אילו היה לי מי שימנה עמי, הייתי מתיר לעשות מלאכה בחול המועד, כי כלום אסרו לעשות מלאכה בחול המועד, אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה, והם אוכלים ושותים ופוחזים".

בנוגע לעשיית מלאכה, ישנם חילוקים שונים שלא זה המקום להיכנס אליהם. נאמר רק שיש כמה קריטריונים – האם מדובר במלאכה שנעשית לצורך המועד עצמו (שאז היא מותרת ברוב המקרים), האם מדובר ב"דבר האבד" (מלאכה שאם לא נבצע אותה כעת, נאבד דבר מה, כמו ממון), האם מדובר במלאכת אומן וכן הלאה.

בנוסף לכך, בחול המועד אין להתגלח; יש לבצע מלאכות שהן "דבר האבד"; אין לכבס בגדים, אפילו לצורך המועד (לא כולל בגדי ילדים, מגבות, לבנים וכו'); מותר לעבוד בצרכי רבים (לתקן כבישים, לתקן אוטובוסים ומוניות, לשפץ מבני לימוד כדי שיהיו מוכנים מיד אחרי החג, לעבוד כדוור וכו'); אין לכתוב (אלא במקרים מסוימים כמו חישוב חשבונות, חידושי תורה); ואין להניח תפילין.

אך מול כל אלה כמובן שמותר ורצוי לשמוח, לנגן וליהנות עם המשפחה. חג שמח!

>> לתשובת השבוע שעבר: למה לא אוכלים חמץ בפסח?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות