שמש- קיץ חם (צילום: JulyVelchev, Istock)
40 מעלות זאת גם קללה | צילום: JulyVelchev, Istock

כבר הפסקתי להתפעל מההקשרים הקבועים בין פרשת השבוע לחיינו כאן.
והשבוע, פרשה שאין מתאימה ממנה לסכם את הקיץ הקשה שעבר עלינו, פרשת 'כי תבוא' – פרשת הברכות והקללות.

בפרשה מופיעים תיאורים מפורטים למדי על כל הטוב שיגיע לבני ישראל אם ילכו בעקבות דברי אלוהים, ותיאורים מפורטים פי כמה, על מה שעלול לפקוד אותם אם יסטו מדרכו.

דוגמאות? נתחיל קודם בברכות. מדובר בברכות סטנדרטיות הקשורות באדמה פורייה, בניצחון על האויבים שמסביב ובמזג אוויר ידידותי לסביבה.
אני אוהבת להיווכח בדיוק המקראי, לדוגמה ברכת הגשמים, מתוארת כך "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, את השמים לתת מטר ארצך בעתו". כלומר, לא די בגשמים, אלא בגשמים היורדים בעיתם ובזמנם (גשמים שלא בזמנם יכולים להזיק לקרקע וליבול). בתנ"ך אין ולו מילה אחת מיותרת.

ברכות קצרות, קללות ארוכות

לעומת הברכות הקצרות, כמה מילים נשפכות עלינו בחלק המוקדש לקללות! מזמן לא נתקלתי בכמות כזו של יצירתיות. הנה טעימה מן הקללות שיפקדו את בני ישראל, אם ילכו בדרך הרעה: "יככה בשיגעון, ובעיוורון ובתימהון לבב... והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע....והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה... בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי...". אם תקראו בין השורות תוכלו למצוא קשר בין הקללות לבין מה שעבר עלינו בקיץ האחרון.

הנה עוד דוגמה: "ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך", הפרשנות המסורתית מייחסת את המצב הנורא בו הורה אוכל את ילדיו, לזמן מצור בו הרעב נורא כל כך, עד שאנשים יאלצו לאכול את ילדיהם. אבל מה עם הורים הרוצחים את בניהם או מתעללים בהם? אולי הכוונה היא לגולדרינגים של העולם? התנ"ך הרי מכיר היטב את הנפש האנושית ולמה היא מסוגלת.

ישן במקרר- קיץ חם (צילום: Rudi Gobbo, Istock)
שיגעון או עיוורון? חבוב שמנסה להתקרר | צילום: Rudi Gobbo, Istock

הקיץ האחרון היה קיץ קשה, ותודה לאל שהוא מתקרב לסופו. פסיכולוגים ופסיכיאטרים יכולים להמשיך ולטעון כמה שירצו על כך שלדעתם אין כל קשר בין החום הנורא לאלימות המשגשגת, אבל בעיני יש ויש. לא סתם בחלק המוקדש לברכות מוזכר מזג אוויר נוח. כי הקיץ הבוער הזה הצליח לעורר את החלקים האפלים ביותר בנפשנו, אז האם זה אומר שאנו נמצאים כעת בעידן הקללה? לצערי, ייתכן מאוד שכן.

ולסיום, מספר מילים על אחת מן הקללות שפקדו אותנו לקראת פתיחת שנת הלימודים: כל סיפור הדרת האתיופים מבתי הספר ה"אליטיסטיים" בפתח תקווה, הוא כה דוחה ומעורר שאט נפש, עד שחלק קטן שבי מחכה שאלו שלא הלכו אחר דברי האלוהים, יבואו על עונשם, כפי שמובטח בפרשה. מגיע להם.

לכל פרשיות השבוע של שהרה בלאו

סיפור לשבת: האם רוטשילד היה בעצם גנב?