בפרשת וארא משה רבנו מקבל מריבונו של עולם צו 8: להתייצב בפני פרעה מלך מצרים, ולנצח את קוסמיו ומכשפיו באליפות הנילוס בהפיכת מטה לנחש, ובגמר גביע מצרים לייצור המוני של צפרדעים.
משה מנסה להשתמט בנימוק כי הוא כבד פה ו"ערל שפתיים", כלומר: אינו עובר מסך. לחיזוק הוא מקבל את אהרן אחיו, ויחד הם מצליחים במשימה.
פרשת "וארא" מחדדת את שאלת המנהיגות, ומלמדת אותנו כי זו איננה רק עניין לטאלנטים רהוטים שלשונם מתגלגלת, אלא לאנשים המבינים את גודל האחריות, חוששים ממנה, מתגברים על עצמם – ומבצעים את המשימה. יתר על כן, הובלה משותפת (משה ואהרן) יכולה להביא לידי ביטוי את היכולות שבכל אחד מן המנהיגים השותפים, בבחינת "טובים השניים מן האחד".
האם בתקופתנו ניתן לנתק את המנהיגות מן האופן החלול בו היא משתקפת בתקשורת? מן המבחן האולטימטיבי לכל מנהיג: היכולת לנסח מסרים קליטים שאורכם כאורך הקליפ? משה, המנהיג החשוב ביותר לעם היהודי, היה "כבד פה", אבל מנהיגותו מנהיגות אמת.
שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, ד"ר מוטי זעירא מנהל המדרשה באורנים השייכים לרשת בתי המדרש בישראל