"מותה של אמי שינה את חיי"

רוביק דנילוביץ' הוא אחד מראשי העיר הצעירים והמוכרים בארץ. מי שלא גר בדרום שומע עליו בעיקר בתקופות של מבצעים צבאיים ומטחי רקטות מכיוון עזה, אך דנילוביץ', כיום בן 42, הוא ראש עיר נמרץ גם בתקופות של רוגע. אחרי שיחה עמו על הרוח האישית שהוא מביא לבאר שבע ברור קצת יותר מאיפה מגיעות האנרגיות.

איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"המיוחד בהיותנו בני אדם הוא שאנחנו שווים, ואין אף אחד שלוהק לתפקיד של אלוהים. לא הייתי רוצה שום כוחות על טבעיים. הייתי רוצה להמשיך להיות אחד מהעם ולא מורם מהעם".

איפה הבית שלך?
"עבורי יש שלושה מעגלים של בית. הראשון הוא בית אבא, הבית המשפחתי, החם, התומך המגונן. השני זה הבית הבאר שבעי. ההוויה החברתית והתרבותית שלי. נוף ילדותי. הבית השלישי הוא ישראל. המדינה שלי שאני כל כך גאה להיות חלק ממנה. אך הבית המשפחתי הוא העוגן החזק בחיי. אימי ז"ל ואבי שייבדל לחיים ארוכים, בנו בית לתפארת של אנשים פשוטים מאוד. אמא הייתה עקרת בית וגננת. אבי החל כפועל בניין והתקדם להיות מנהל עבודה. הנחילו לנו לאהוב בני אדם, משפחה, חברה. סביב המילה הזאת, אהבה, קיבלנו הרבה מאוד חום ואמונה עצמית".

יש אלוהים?
"יש אלוהים ויש השגחה אלוהית. זו אמונה אבסולוטית".

מתי לאחרונה היה לך דיבור איתו?
"אני בכל יום מדבר איתו. זה בא לידי ביטוי בתפילה אישית שאני נושא אליו. בנוסף לכך, אני חושב שאלוהים ניצב בפניי בכל יום לפני כל החלטה מוסרית שאני מקבל, ביכולת להשפיע על גורלם של בני אדם. בנתינה לחלש, לשונה, לחריג. רוחו מרחפת".

מתי אתה מאבד אמונה?
"אמונה לא מאבדים אף פעם. מנהיגות לא יכולה לאבד אמונה או תקווה. זאת אנטיתזה למנהיגות. אחת מתכונות המנהיגות היא לטעת תקווה, לחזק, להאמין. למבחן האמונה זה ביטוי מובהק דווקא ברגעים של משבר, של אי וודאות. כפי שניתן ללמוד במקורותינו, בסיפור משה רבנו ובסיפור אברהם אבינו, האמונה מתחזקת ברגעים של משבר. אתה שואל שאלות, אבל את האמונה שלך אתה לא יכול לאבד".

מה אומרת לך המילה רוח?
"עבורי המילה רוח היא השראה, היא אמונה, זה ניצחון, חיבור, תנופה. המילה רוח מבטאת את סוד קסמו, כוחו, סקרנותו ואנושיותו של האדם. מה שמסמל את החיים".

איך נראית השבת שלך?
"סופי שבוע זו הנאה צרופה. השבת שלי היא רגועה, שלווה, משפחתית, רוחנית ואישית. היא מתחילה ביום שישי בבוקר בקניות של הפרודוקטים לאבא שהוא מאסטר שף ומפליא בבישוליו. לאחר מכן סיור ברחבי העיר, לראות שהכול מסודר, ובשעות הצהריים המאוחרות יותר מנוחה עם המון מוזיקה ברקע. מיום שאמי נפטרה, עוד מעט כבר שבע שנים, לקחתי על עצמי להדליק את נרות השבת בכל שישי. אני מקדש מגיל 13 בארוחת השבת אליה מגיעים כל האחים והאחיינים. בשבת אני כותב ספר, למגירה".

מתי השתנו לך החיים?
"מותה של אמי ז"ל באופן פתאומי היווה עבורי רגע מחולל שינוי. היא הייתה עמוד התווך של הבית, והגורם המלכד והמשפיע ביותר. ופתאום היא מסתלקת מחייך ללא הודעה מוקדמת. כאן בעצם המבחן הגדול של האדם. לזכור שיש המשכיות. לעצור כל התפרקות. לשמר את המשנה הסדורה של אמא בדבר אהבת החיים ואהבת בני אדם. להיות אדם אופטימי, למצות כל רגע מהחיים. אתה לוקח מעצמך אחריות ומבין כמה לאדם יש תעצומות נפש וכוחות נפשיים".

>> למה רני רהב לוקח איתו לכל מקום חמסה?

לכל שאלוני הרוח הקודמים

>> זמני כניסת ויציאת השבת