העיתונאית נרי ליבנה
נרי ליבנה. אין אלוהים, אבל תודה לו על מדיח הכלים | יח``צ: yes
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"לעוף. כוח תעופה היה חוסך לי המון כסף ומשחרר אותי מפחד הגבהים שלי. מדובר בפחד שמתעורר רק בגובה של פחות מ-3000 רגל - מעל 3000 רגל אני מרגישה מצוין, רק מתחת לזה אני פוחדת. גם לעלות על סולם אני פוחדת אם לא מחזיקים אותו".

איפה את מרגישה בבית?
"בשני מצבים: האחד כאשר אני עם הילדים שלי, שכבר לא גרים איתי והשני, אם זכרוני אינו מטעה אותי - והוא כנראה מטעה אותי - כשאני מאוהבת. יש גם שתי ערים בעולם בהן אני מרגישה מאד בבית - האחת היא ניו יורק, שמהפעם הראשונה שהגעתי אליה נראתה לי מוכרת כאילו הייתי בה כבר, והשנייה היא רומא - אולי בגלל שאיני מבינה אף מילה באיטלקית, וברומא כל הג'יגולוס והערסים נדמים לי נעימים להפליא. הם תמיד נראים כאילו הם רוחשים לי אהבת אמת".

יש אלוהים?
"לדעתי אין. אבל כשבני נעמן היה בן 5, שכנו נועם שהיה בן 6 וכבר למד בבית ספר ממלכתי, אמר לו שאלוהים עשה כך וכך על דבר מה, אז נעמן אמר לו שאין אלוהים - יש כוח טבע. וכשנועם שאל מה זה כוח טבע, נעמן ענה "זה כמו אלוהים - אבל באדמה". אני כן מאמינה שיש איזה שהוא כוח עליון מסדר, איפשהו. לא מסוג האלוהים שיש לו איזה עניין אישי איתי. אם בכל זאת יש אלוהים, הוא בטוח לא אישה. כי אם היה אישה, העולם היה הרבה יותר תבוני ונעליים לא היו עולות כל כך הרבה כסף".

איך נראית השבת שלך?
"כמו כל יום אחר: השעות הראשונות מוקדשות לבהייה בהן אני בודקת את כישלונותי ותקוותי. אחר כך אני מכינה לעצמי רשימה של מטלות ודברים שעלי לעשות - ומיד מוצאת לעצמי תירוצים למה לא לעשות אותם. אז אני לוקחת ספר לקרוא, כי אם קוראים ספר זה לא נקרא להתבטל, אלא להרחיב אופקים. בשבתות אני הרבה פעמים מוזמנת לארוחות צהרים, פוגשת אנשים שעסוקים מדי באמצע השבוע, וחוץ מזה בשבת יש יותר סיכוי שילדיי יבואו לבקר אותי".

תמורת איזה סכום תסכים להמיר את דתך?
"תמורת כל סכום, ואני מוכנה גם לעשות קרחת. אגב, אתן הנחה משמעותית למי שירצה שאמיר את דתי לדת הבאהית, משום שזו דת אולטרה סימפטית שאין בה שום מצוות מחייבות. יש להם גם גנים יפים והם עושים מעשים טובים".

מתי את מאבדת אמונה?
"אני מפחדת מאנשים טיפשים ואני מאבדת אמונה כשאני נתקלת בגילויים של רוע טהור וכשאני מגלה שמשקרים לי. אז זה בדרך כלל כבר מאוחר מדי".

מי האיש שהכי השפיע עליך?
"כנראה שאמא שלי. קודם כל כי אמהות זה דבר נורא משפיע, ואני מקווה שילדיי יקראו את זה. כל אמא משפיעה על בתה ובייחוד כשזו אימא חזקה ומשפיעה - אפילו יותר מדי - כמו שהייתה אימי. אנשים נוספים שהשפיעו עלי הם ילדיי. למדתי מהם המון, הרבה יותר ממה שהם למדו ממני, ואני עדיין לומדת. אגב, לדעתם אני תלמידה מאד איטית וקצת רפת שכל, אך הם סולחים לי באצילותם".

דודו טופז באירוע של רוברטו
טופז. לא רוחני בעיניה | צילום: עדי רם
את אדם רוחני?
"במובן הניו אייג'י ממש לא. אני מתעבת את זה. אין לי שום אמפתיה לאנשים שמתעסקים באסטרולוגיה, נומרולוגיה, כירולוגיה דמיון מודרך, חשיבה חיובית, תיקשור ויתר ההבלים שנועדו לתת פרנסה לאנשים שהוכיחו שהם כישלון בכל תחום אחר. הגעתי למסקנה שגם אם את לא יכולה להתקבל כעובדת סיעודית בבית חולים גריאטרי - תמיד תוכלי להיות גורו. אני לא אוהבת אנשים שלא מטילים ספק בכלום, ספקנות וסקרנות הן תכונות רוחניות בעיני. יש לי נטיות אינטלקטואליות שגוברות על הנטיות החומריות שלי. ספר טוב, למשל, יכול לשמח אותי כמעט יותר מכל מוצר צריכה שהוא".

מי המורה הרוחני שלך?
"היה לי מורה נערץ בבית ספר התיכון, מורה לתלמוד בשם נתנאל ליפשיץ, שהוא המורה הכי טוב שפגשתי מעודי".

מהי התכונה הכי רוחנית של בן זוגך?
"רבים מאלה שהתאהבו בי עשו זאת לא רק בגלל תכונותיי הגופניות - וזו ההוכחה לרוחניותם הרבה!".

איזה ספר או תקליט הכי מעורר בך השראה?
"בילדותי, שכבר אז קראתי המון, מאוד השפיע עלי ספר שקראתי בכתה ג', 'קתרינה הבוגדנית'. זה היה ספר שמיועד לנשים קצת יותר מבוגרות, רומן רומנטי כזה ואני זוכרת שלמדתי ממנו כל מיני מילים חשובות כאלה. במוסיקה מאד הושפעתי משופן, הוא סימל עבורי חתירה לחופש. הייתי ילדה שמאד אהבה מוזיקה, ניגנתי על פסנתר ורק בחופשים הגדולים אימי היתה מביאה את הפטיפון מבית הספר שניהלה. התקליט שהכי אהבתי היה של דני לופאטי - פסנתרן שמת בגיל צעיר וניגן נפלא את שופן. עד כדי כך לא הייתי מחוברת למוסיקה עכשווית שרק בשנת 1988 'גיליתי' פתאום להקה נהדרת עם סולן נפלא - 'הדלתות' וג'ים מוריסון. סיפרתי עליהם לילדי והם אלה שגילו לי שמוריסון כבר מת שנים קודם".

מתי השתנו לך החיים?
"אינספור פעמים. קודם כל כשילדתי בפעם הראשונה התחולל בי שינוי עצום, ובפעם השנייה ילדתי תאומים- ושוב זה היה שינוי עצום. וחוץ מזה עברתי ערים, גברים, התחתנתי, התגרשתי, כל דבר כזה הוא אירוע שמשנה את חייך".

מי הבנאדם הכי לא רוחני שאת מכירה?
"רון קופמן? דודו טופז?".

איזה תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להיות פחות אימפולסיבית, ללמוד לשתוק לפעמים, להצליח לא לענות לכל שאלה או לכל מה שמישהו אומר, והייתי שמחה להיות פחות שנונה. את כל אוייבי רכשתי לי בגלל שנינותי, שאנשים בטעות גמורה זיהו כרוע לב".

מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקחת?
"אענה כשהכסף יהיה אצלי ביד".

מה פלא העולם שלך?
"פעם זה היה עדשות המגע, אבל מאז ניתוח הלייזר איני נזקקת להן כך שהיום, בלי שום ספק, פלא העולם שלי הוא מדיח הכלים".

מה היית בגלגול הקודם?
"אותו דבר, רק יותר צעירה".


נרי ליבנה היא עיתונאית וכותבת טור אישי בעיתון "הארץ", וכתבה בעברה גם לעיתונים "חדשות", "כל העיר" ו"כותרת ראשית". ליבנה, הידועה בלשונה המושחזת, כתבה ליבנה גם את הספר "המדריך לאישה המושכת" והשתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה. לאחרונה מופיעה נרי בתכנית הדוקומנטרית "הנרגנות" בלווין.
ליבנה הייתה נשואה למשורר והכותב אריאל הירשפלד. כיום היא אם לשלושה בנים ומתגוררת בתל אביב, לאחר שנים רבות בהן גרה בירושלים.

מה צופה העתיד למרינה מקסימיליאן בלומין?

והאם טקס השפלת האישה בפרשת השבוע הוא מקרה אמיתי או אזהרה מאיימת?