במאבק על זיכרון השואה, רבים מאיתנו מנסים לשוחח, לשמוע ולתעד את מה שהיה שם ממי שעדיין איתנו. מדובר במאבק שיימשך גם בדורות הבאים, ושטומן בחובו קשיים רגשיים לא מבוטלים. מירי חנוך, עיתונאית, סופרת ותסריטאית, עשתה זאת עם אביה בסרט "פיצה באושוויץ", ונראה שהתמודדה לא מעט עם העובדה שנולדה לניצול שואה גם בסדרה "מחוברות". היא מודה שהשואה נכנסה לכל מקום בחייה, ובטח ליצירתה ולעולם הרוח שלה. אבל לא רק השואה, אלא גם אלמנטים רבים נוספים.

אין תמונה
אני יהודייה נודדת בנשמתי. מירי חנוך

איך השואה השפיעה על המשפחה שלך?
"מה זאת אומרת, דפקה אותה עד העצם האחרונה. אין רגע שהרפרנס הזה לא נמצא בראש שלי. למשל, אם אני הולכת עם הקטנה ברחוב והיא אומרת שקר לה והיא רעבה, אני חושבת מייד 20 מעלות בחוץ והיא אכלה שתי ארוחות, ובלי שליטה יוצא ממני המשפט: 'לא קר לך ואת לא רעבה, מה את רוצה? סבא היה בשואה'. זה צל גדול שמחכה כל הזמן מעבר לפינה. אפשרות של משהו רע שיהרוס את הטוב שיש לנו".

מה ההשפעה של השואה על האמונה שלך בבני אדם?
"כשהייתי עם אבא שלי בשטוטהוף, במחנה הנשים במסגרת הצילומים של 'פיצה באושוויץ', זה היה רגע שלא עמדתי בו. המחשבה שפה, בגיל 8, הוא נפרד מאמא שלו ומאחותו בחושך, בתוך קרון צפוף כשכלבים וגרמנים נובחים עליהם, עשתה לי הרגשה שאין לי רצון להשתתף בעולם שהוא כזה. הרוע קיים עכשיו והיה קיים לפני השואה, אבל היא הייתה אחת ההתגלויות המושלמות שלו, אם לא ה. כשקראתי את 'קיצור תולדות האנושות' הבנתי סופית שהמין האנושי שלנו, ההומו ספיאנס, אחראי לעוולות כאלה מפלצתיות ונשארת רק הבחירה של כל אדם ואדם רגע ברגע. טוב אני ממש נהייתי רוחנית מהשאלון הזה, אבל הנחמה שלי בבני אדם היא כשאני רואה אמא מנחמת יפה את התינוק הבוכה שלה, או זקנה מאכילה חתולים בים משקיות שהביאה איתה באוטובוס מחולון. רגעים של טוב מוחלט מחזירים אותי להאמין בבני אדם, לפחות באלה מהם שחינכו את עצמם להיות אנושיים, במובן הטוב של המילה".

איפה הבית שלך?
"איפה שיזרקו אותי שם ביתי. אני יהודייה נודדת בנשמתי, יש לי כושר הסתגלות בלתי נדלה ואם אני נוסעת לאי ביוון, למחרת כבר מכירים אותי במכולת. זה לא משנה באיזה בית אני גרה בסוף אני תמיד במרפסת, וכל הבתים שלי נראים אותו דבר, כלומר כמו גסט האוס בהודו. אני אוהבת את המדבר כי ריק ושקט, בדיוק ההיפך מיער. אבל לבסוף, הבית שלי הוא איפה שהילדים וההורים והחברים והחתולים, וכמובן אייל, נמצאים בו. בשנים האלה הבית הוא בין דרך בגין לבלפור, בין החנות כל בניין של האחים קוואז לאדי הירקן ביהודה הלוי".

יש אלוהים?
"יש לי יותר שאלות מתשובות אליו, אם הוא שומע. הכי נוח לי הפתרון של פסקאל, שאמר שהתשובה על זה היא פיפטי פיפטי, כלומר, או שיש או שאין. לטענתו כדאי להניח שיש, כי אם אכן יש אז שיחקת אותה, ואם אין אז סתם היית בן אדם טוב. אנשים שאין להם אלוהים מפחידים אותי לא פחות מאלה שמתיימרים לייצג אותו על האדמה".

מתי היה לך דיבור איתו?
"היחסים שלי עם אלוהים הם אמביוולנטיים, יומיומיים, מוחשיים ועמומים בו זמנית. חבר טוב אמר לי בעת צרה גדולה לפני הרבה שנים: תקשיבי מירי, שומר פתאים השם, אבל את צריכה לקחת בחשבון שהשם עסוק".

מתי את מאבדת אמונה?
"אף פעם, כי האמונה היא כמאמר הגרפיטי: האלוהי הוא בתוכנו. אני מתערערת מול רוע לב ואטימות".

מתי השתנו לך החיים?
"יש שני מועדים ברורים לי: אחד, כשהתגרשתי, וזה היה זמן עגום וקשה שבו הבנתי שאסור לי לסכן את הדבר השביר הזה שנקרא משפחה. השני, הוא כשמיכל ניב, חברה שלי, התאבדה לי פתאום, וקיבלתי צונאמי של פרופורציות על מה הוא קושי, איך נראה דכאון אמיתי, ואיך לעולם לא תדע בדיוק מה עובר על מי שלידך. אני חושבת שאובדן, כמו כישלון, הם בית ספר להבנה מה באמת חשוב בחיים הקצרים שלנו כאן על הקליפה".

את אדם רוחני?
"באמת שאין לי מושג מה זה אומר בדיוק, גם כי המילה רוחני נוכסה על ידי הניו אייג' כמו  שהדגל נוכס על ידי הימין והתרוקנה מתוכן. רוב האנשים שהייתי קוראת להם רוחניים לא יעידו על עצמם ככאלה. אם להיות רחוק מחומר זה רוחני אז אני מאוד רחוקה מהחומר, ועל כך תעיד הביוגרפיה הבנקאית שלי. לא מעניין אותי לצבור נכסים אני אפילו שונאת לקנות בגדים. מצד שני, אני מאוד מעשית. יש בי איכרה רוסייה שקמה בבוקר לעמיד סיר ולתלות מכונה, לכתוב סיפור ולקרוא ספר. תגיד אתה אם זה רוחני בעיניך".

מה אומרת לך המילה רוח?
"אם היא רוח קרה זה אומר שצריך להלביש לילדים סוודר, אם היא חמה זה אומר שהכביסה תתייבש מהר, אם היא טובה אז יהיה לי יום נהדר ואם היא רעה אז הכי טוב להיכנס למיטה עם ספר ולחכות כמו בחלף עם הרוח, כי מחר הוא יום חדש".

מתחברת לזרם רוחני?
"אני אקלקטית. כל רעיון טוב שאני מוצאת בדרך אני טועמת ממנו. בכל מיני זרמים רוחניים יש אוצרות שאפשר להכניס לתיק הגדול הזה שבו אוספים דברים יקרים. הכי הרבה הזדהות אני מוצאת בבודהיזם, יש דברים נפלאים בתנ"ך, אני לא מוכנה להיות עבד לשום תורת חיים או גורו מנחה, ובאופן בסיסי אני לא בדיוק הולכת עם הזרם, כל זרם".

מירי חנוך - השקה של אייל שני
לא ראיתי מישהו פחות רוחני מאביגדור ליברמן | צילום: אלעד דיין

מי המורה הרוחני שלך?
"השמש. בכל בוקר כשהיא זורחת אני יודעת שזה הזמן לקום ולהתחיל לחפש את המקסימום משמעות, הנאה ועשייה. אני אופטימית עד טמטום, וזה מגן עליי מתכונות רעות אחרות. חוץ מזה אני מוצאת חכמה זרוקה ברחובות, כתובה על קירות, בין דפים ומעל מסכים, והכי הרבה אצל אנשים. אני מדברת עם כל סוגי האנשים באופן כזה שאם יש מה ללמוד מהם אני מקווה שלא אפספס אותו".

מי האיש שהכי השפיע עלייך?
"אני מניחה שאבא שלי. הגבורה שלו להיות מי שהוא אחרי מה שהוא עבר היא לימוד אינסופי. הוא איש שהיה יכול לבלות את חייו ברחמים עצמיים ותחושת אובדן אינסופית, ובמקום זה הוא איש מלא הומור, שחור אומנם, אבל הומור. הוא לימד אותי להסתכל תמיד קדימה, לשרוד בכל מצב, להתכונן לרע ביותר ולקוות לטוב ביותר. ולצחוק כל הדרך אל הקבר. מזל שאמא שלי הייתה שם כדי לאזן קצת את התמונה, ומזל שפגשתי את מי שהיא היום הפסיכולוגית שלי".

מהי התכונה הכי רוחנית של בן זוגך?
"התברכתי בבן זוג שלא מפסיק להדהים אותי ביכולת שלו להכניס רוח בחומר. מימיי לא נתקלתי במישהו יותר חרוץ ויצירתי ממנו, וזה באמת לא משנה אם הוא מנגב את השולחן, בונה פסל מאור או פורס חציל - לכל דבר הוא מקדיש מחשבה ותשומת לב מלאה. הפרסונה הטלוויזיונית שלו היא כבר מיתולוגיה עממית, אבל האיש באמת מקדיש את עצמו רגע ברגע לעשייה. אם כבר דיברנו על אלוהים, אז אייל מדגים מה זה נקרא להימצא בפרטים שלו, בעומק שלהם, ולנסות לקרוא אותם מחדש בלי לאות".

איזה כוח על טבעי היית רוצה?
"סבלנות, משמעת עצמית  ואורך רוח הם בעיניי כוחות על טבעיים. תמיד נחשבתי לזריזה מדי, לאימפולסיבית, לאחת שקופצת לבריכה בלי לבדוק קודם אם יש בה מים. הייתי רוצה להיות מין מרי פופינס כזו ששומעת חתולים רבים למטה ומפרידה ביניהם בהינף מטרייה".

יש לך קמע או אמונה טפלה?
"כל המחשבות המיסטיות שלי מתרכזות בתחום החנייה. יש לי טקסים שלמים פאגאנים לגמרי שיביאו לזה שתהיה לי חנייה. אני לא יכולה לגלות מהם, כי אז זה לא יעבוד לי".

אייל שני טועם מנה
יש לו יכולת מדהימה להכניס רוח בחומר. בן הזוג, השף אייל שני | צילום: רועי ברקוביץ'

מי הבן אדם הכי לא רוחני שאת מכירה?
"נדמה לי שלא ראיתי מישהו פחות רוחני מאביגדור ליברמן, אבל אנחנו לא מכירים אישית אז אולי אני עושה לו עוול".

אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי שמחה להיות אדם פחות חרד ועם חוש התמצאות יותר טוב במרחב. הייתי רוצה לא לרצות כל הזמן לעשן, לשתות קפה ואלכוהול ולאכול פחמימות, ולראות יותר את החברות שלי".

מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך חמש שנים?
"קודם כל מאה מיליון נשמע לי הרבה יותר ממה שאני אי פעם אצטרך. ולא משנה מה אני אגיד וכמה איילל שאין לי זמן לעצמי ולעבודה שלי, אני לא יכולה בלי החבורה הקטנה שלי. שבוע ואני מטפסת על כל קיר גם אם הוא מזהב".

איזה ספר, סרט או דיסק מעוררים בך השראה?
"כמובן שיש הרבה כאלה. בשליפה אני אוהבת כל מה שסימנון כותב, נטליה גינצבורג מרגשת אותי, 'המפה והטריטוריה' של מישל וולבק זה ספר שכשהוא נגמר לי לא ידעתי לאן אפנה עכשיו. עכשיו אני קוראת את 'הנשים', רומן על פי חייו של האדריכל פרנק לויד רייט. עדמה מזיא המליצה לי עליו ואין לי לא יום ולא לילה עד שייגמרו 500 עמודיו".

מה היית בגלגול הקודם?
"אני רוצה לחשוב שלביאה, אבל נוטה להאמין שתרנגולת. אני מקרקרת המון סביב כל מה שנדמה לי כזקוק לכנף שתעטוף אותו".

אם היית יכולה לבקש בקשה מאלוהים, מה היא הייתה?
"קודם כל הייתי מבקשת עוד כמה משאלות, אבל אם בכל זאת רק אחת אז נו, באמת, שיהיה שלום עולמי. אבל אני יכולה להשתמש במה שאומרת הבת המרכזית שלי, בכל פעם שנמאס לה מתחזוקת החיים היא אומרת: אני לא מבינה למה אי אפשר פשוט להיות נפש בתוך נעל".

>> שאלון רוח עם ירון לונדון: "לפעמים אני אומר לעצמי 'שיחקת אותה'"

לכל שאלוני הרוח הקודמים

>> זמני כניסת ויציאת השבת