החיים של עומרי כספי הם החלום של כל כדורסלן צעיר: בגיל 24 הוא שחקן ה-NBA היחיד והראשון שהגיע מישראל - היישר לטופ של הכדורסל העולמי. הוא אמנם ידע שם עליות וירידות, ובשלב מסויים היו אפילו דיבורים על חזרה לארץ, אבל אין ספק שמדובר בגאווה ישראלית שמייצגת אותנו נאמנה. כדי להגיע למקום כל כך גבוה, צריך גם לא מעט רוח נכונה.
איפה הבית שלך?
"אני מרגיש בבית במדינת ישראל, בבית של ההורים שלי, בסביבה הטבעית שלי ואין אף מקום אחר בעולם שמשתווה להרגשה הזו של החדר בו גדלתי, של המשפחה. במקום הזה אתה מרגיש מלא יותר מבכל מקום אחר - ולא משנה מה יהיה בו. הבית הוא איפה שהמשפחה".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"ההורים שלי הם האנשים שהכי השפיעו עליי כי בסופו של דבר ילדים הם חומר ביד היוצר של ההורים שלהם. הם השפיעו עליי בהכל: בדרך ארץ, בשאיפה למצוינות, במקצוענות, בצניעות, בכבוד".
ההשפעה הזו נמשכת?
"בטח! אני אף פעם לא לבד פה, וחוץ מזה שאני גר עם חבר יש לי ביקורים משפחתיים כל הזמן: פעם בחודש מגיע אליי אחד ההורים או בן משפחה אחר וכשהם לא פה אנחנו בקשר תמידי. אני מתייעץ איתם כמעט על הכל - ובטח שעל נושאים מקצועיים. אם יש משהו שלמדתי בחיי הקצרים זה שבסופו של דבר המשפחה היא שתישאר איתך תמיד".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה לעוף. תמיד אהבתי את ספיידרמן אבל נראה לי שהיכולת של סופרמן, לעוף בין מדינות, לטייל - זה יותר פרקטי".
מתי השתנו לך החיים?
"לא היתה לי נקודה בחיים בה החלטתי שאני חייב להשתנות, אבל הרבה דברים שינו אותי. המעבר לארץ אחרת זה משהו שבזכותו התבגרתי פיזית ונפשית ולמדתי הרבה על עצמי בזכותו. להגיע בגיל 21 לבד לארה"ב זה דבר שלוקח כוח. זה לצאת מהחממה של הבית, לעזוב את המשפחה ותוסיפי לזה את הלחץ שיש על שחקן ב-NBA, עם המאמנים והתקשורת ותקבלי התמודדות עם המון דברים חדשים. חששתי לפני המעבר לחו"ל, זה טבעי לחשוש וחוויתי דברים שילד בגיל 21 לא חווה בדרך כלל. צריך הרבה עוצמה נפשית כדי להתמודד עם כל זה ואני למדתי שיש לי את הכוחות להתמודד".
יש אלוהים?
"כן, אין ספק ולא היה לי אף פעם ספק. באיזשהו שלב אתה מגיע לבגרות ואתה מבין מה קורה סביבך. אני רק בן 24 אבל אין לי ספק שכל מה שצריך לעשות זה רק לפתוח את העיניים ולראות שבדברים מסביבנו יש הכוונה".
מתי לאחרונה היה לך דיבור איתו?
"אני מדבר איתו כל יום וכל הזמן. אני מדבר איתו כשאני מניח תפילין וכשאני הולך לישון, וחשוב לי שיהיה את הקשר הזה שאצלי הוא נמשך כל הזמן. הדיבור עם אלוהים הוא לא רק במלל. כלומר, יש דיבור בפה כשאני אומר 'תודה' או מבקש עזרה ויש דיבור במעשים. גם בתרומה יש דיבור לאלוהים: אתה יודע שהוא שם, מסתכל ונותן בחזרה. אתה מעריך את מה שהוא עושה".
ביננו, אתה זורק את הכדור לסל שניות לפני שריקת הסיום, כל העיניים עליך – אתה מדבר עם אלוהים ברגעים כאלה?
"האמת היא שאני פחות מדבר אליו ברגעים קריטיים במשחק, אני לא מבקש לנצח את המשחק בזמן שהוא מתקיים. אני לא פוסל את זה, אבל יש דברים שיותר חשוב לי לדבר עליהם עליו מאשר זה. אנשים גדולים בדת אמרו לי ששווה לבקש דברים בעניינים של קריירה אישית, אבל אני משתדל להתעסק בזה פחות. מה שכן, לפני המשחק אני מבקש מאלוהים שישמור עליי ומתפלל בתוך עצמי על דברים אישיים וזה נותן לי ראש שקט".
תמורת איזה סכום תסכים להמיר את דתך?
"שום סכום שבעולם. אני מרגיש יהודי והייתי מוכן לתת את חיי כדי לשמור על הדת. לאורך ההיסטוריה היהודים היו ככה, הסכימו למסור את חייהם כדי לשמור על היהדות וזה אני. לא כולם חייבים להסכים".
אתה אדם רוחני?
"אני בן אדם מאוד מאמין. ככה חונכתי. כל בוקר אני אומר תודה על כל מה שיש לי ועל מה שאין לי וזה נותן לי כוח להמשיך קדימה, מייצב אותי, מרגיע. אמונה היא דבר מאוד אישי ואני לוקח את זה למקום בו אני יודע שיש כוח עליון ששומר ומכוון אותנו בחיים, והידיעה הזו מרגיעה אותי – גם ברגעים הטובים וגם ברעים. למעשה, אני מרגיש שדווקא ברגעים הטובים אנחנו נוטים לשכוח מה השאיר אותנו עם הראש מעל למים ברגעים הקשים. כשמגיע רגע קשה נוטים לברוח לכיוון של אלוהים וכשטוב – קל נורא להנות ולשכוח מזה. חשוב לי למצוא את האיזון ולהישאר באמונה גם כשטוב וגם כשרע. אני מניח תפילין והלוואי שהייתי יכול לעשות יותר, אני רוצה לעשות יותר".
איך נראית השבת שלך?
"השבת היא מיוחדת, הכי מיוחדת: אתה מרגיש את הקדושה בשישי וזה משהו שאני לא אוותר עליו. בחו"ל אני נמצא במצב בו יש לפעמים משחקים בימי שישי בערב והלוואי שהייתי יכול לשמור שבת, אבל אם אין לי משחק אז יש אצלי בבית ארוחת ערב עם קידוש וחברים ומשפחה, אנשים שאני אוהב ואוכל כשר ונרות. אני קונה את האוכל הכשר או שחברים מבשלים - וגם יש שף ישראלי שגר באזור שלי אז זה בכלל מסתדר טוב. שבת זה משהו שחונכתי עליו וגדלתי עליו בבית - וזה משהו שאני הולך איתו כל החיים".
איזה ספר, סרט או דיסק מעוררים בך השראה?
"אני לא שואב השראה ממקומות כמו סרטים או ספרים אלא ממקומות של רצון - רצון להצליח. זה לא שאשב ואראה סרט וארגיש השראה בקריירה שלי - אני דוחף את עצמי.
בהחלט יש סרטים שאני אוהב: למשל '7 נשמות' עם ויל סמית – זה סרט על אדם שמוותר על החיים שלו כדי לתת למישהו אחר ויש בסרט הזה משהו מעבר. תוך כדי הסרט אתה לא מבין מה קורה ולאט לאט אתה מתחבר לדמות, למה שקרה, למה שקורה ולמה שהוא עומד לעשות. עוד סרט שאני אוהב הוא 'המרדף אל האושר', גם הוא עם ויל סמית'. זה סרט שמביא סיפור שכל אחד יכול להתחבר אליו: אדם שקשה לו בעבודה, שהאישה לוחצת עליו, שמגדל ילד ומנסה להיות אבא טוב. זה גם מבוסס על סיפור אמיתי אז זה עוד יותר חזק"
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני מנסה להיות בן אדם יותר טוב, חבר יותר טוב, בן משפחה יותר טוב, אבל אני מאמין שאפשר לשנות כל דבר אז אם יש תכונה שהיא לא בסדר אני פשוט עובד על עצמי כדי לשנות אותה. הכוח של הרצון שלנו והכוח הנפשי שלנו חזק - אנשים ממעיטים בערך של הכוחות הללו".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
(צוחק) "שיהיו לי עוד אלף בקשות, כמובן. יש לי הרבה בקשות אליו".