פיטום הקטורת: מה זה, מתי אומרים ומה הסגולה לפי הזוהר

פיטום הקטורת הוא קטע הנאמר מדי יום בשחרית ובמנחה, ומתאר את הקטורת שהוקטרה בבית המקדש: מאילו סממנים הורכבה, כיצד רקחו אותה ומה היו ההלכות הקשורות בה. המילה "פיטום" פירושה רקיחה או הכנה של תערובת. הקטע מבוסס על דברי חז"ל, על המשנה ועל התלמוד, ואומרים אותו כזכר לעבודת המקדש שכן תפילות שחרית ומנחה נתקנו כנגד הקורבנות.

למה אומרים את פיטום הקטורת בתפילה?

לאמירת פיטום הקטורת כמה רבדים של משמעות, זה על גבי זה:

אחד-עשר הסממנים והחלבנה

הקטורת הורכבה מאחד-עשר סממנים. אחד מהם היה החלבנה שריחה בפני עצמה אינו נעים. חז"ל ראו בכך רמז: גם מי שאינו מושלם הוא חלק בלתי נפרד מן הציבור, והתפילה השלמה כוללת את כולם. רק שילוב כל הסממנים יחד הנעימים והפחות נעימים יצר את הריח המיוחד של הקטורת. מכאן שאמירת פיטום הקטורת נושאת גם מסר של אחדות ושלמות הנוצרת דווקא מחיבור חלקים שונים.

מה היו אחד-עשר סממני הקטורת?

לפי הברייתא שאומרים בפיטום הקטורת, אחד-עשר הסממנים שקלו יחד 368 מנים. 365 מנים כנגד ימות השנה, מנה אחת לכל יום, חצי בבוקר וחצי בין הערביים, ועוד שלושה מנים שמהם הכהן הגדול לקח מלוא חופניו ביום הכיפורים. מלבד הסממנים הוסיפו חומרים שעזרו בהכנה ולא נמנים ביניהם, כמו בורית כרשינה ויין קפריסין לשריית הציפורן, מלח סדומית ומעלה עשן.

מתי אומרים פיטום הקטורת?

בנוסח אשכנז נהוג לאומרו בסוף תפילת שחרית ובמנחה. בנוסח ספרד ועדות המזרח אומרים אותו גם בפתיחת התפילה, לפני "הודו", וגם בסופה. רבים מקפידים לאומרו מתוך הכתב ולא בעל פה, כדי שלא לדלג בטעות על אחד הסממנים.

למה אסור היה להוסיף דבש לקטורת?

בפיטום הקטורת מובא שבר קפרא אמר שאילו היו נותנים בקטורת קורטוב של דבש, אף אדם לא היה יכול לעמוד מפני ריחה. ובכל זאת לא הוסיפו, כי התורה אסרה במפורש להקטיר דבש: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב, יא). הברייתא אף קובעת שמי שנתן בה דבש פסל אותה. המסר שרבים לומדים מכאן: בעבודת המקדש קבעו המצוות, לא מה שנראה לאדם משופר.

מה הסגולה של פיטום הקטורת לפי הזוהר?

ספר הזוהר מתאר את הקטורת ככוח שמבטל דינים ועוצר מגפות, ומי שאומר את פרשת הקטורת בכוונה נשמר לפי דבריו מפגעים. המקור המקראי שמובא לכך הוא אהרן הכהן, שעצר את המגפה במדבר כשהקטיר קטורת ועמד "בין המתים ובין החיים" (במדבר יז). בקהילות שונות מייחסים לאמירתו גם שמירה, ברכה בפרנסה וקבלת התפילה. רבנים רבים מדגישים שאין זו נוסחה אוטומטית, והסגולה תלויה בכוונה ובדרך החיים.

בגלל המסורת הזו קהילות נוהגות לומר את פיטום הקטורת בציבור בעתות מגפה וצרה. הרמז לכך מופיע גם בברייתא עצמה: מי שהשמיט אחד מהסממנים בהכנת הקטורת במקדש היה חייב מיתה, ומכאן המנהג להקפיד על אמירה מלאה מתוך הכתב.

שאלות ותשובות

מה זה פיטום הקטורת?

קטע הנאמר בתפילה המתאר את הקטורת שהוקטרה בבית המקדש מרכיביה, אופן הכנתה וההלכות הקשורות בה. הוא מבוסס על המשנה והתלמוד.

למה אומרים פיטום הקטורת כל יום?

כזכר לעבודת המקדש: התפילות נתקנו כנגד הקורבנות, והקטורת הייתה חלק קבוע מהעבודה. יש המוסיפים טעם קבלי של שמירה והעלאת התפילות.

מה הסגולה של פיטום הקטורת?

על פי הקבלה מיוחסת לאמירתו בכוונה סגולה של שמירה, העלאת התפילות והמתקת דינים. זו פרשנות מיסטית שנוספת על הטעם ההלכתי של זכר למקדש.

מה זה החלבנה ולמה היא מיוחדת?

החלבנה היא אחד מאחד-עשר סממני הקטורת, וריחה בפני עצמה אינו נעים. חז"ל ראו בה רמז לכך שגם מי שאינו מושלם הוא חלק מהציבור, ורק חיבור כל החלקים יוצר שלמות.

כמה סממנים היו בקטורת?

אחד-עשר סממנים, שהחלבנה ביניהם.

כמה שקלה הקטורת?

368 מנים לשנה: 365 כנגד ימות השנה, מנה לכל יום, ועוד שלושה מנים לחופני הכהן הגדול ביום הכיפורים.

למה לא הוסיפו דבש לקטורת?

כי התורה אסרה להקטיר דבש (ויקרא ב, יא). בפיטום הקטורת נאמר שקורטוב דבש היה הופך את הריח לחזק מנשוא, ובכל זאת מי שהוסיף דבש פסל את הקטורת.

מה הקשר בין פיטום הקטורת לעצירת מגפה?

לפי הזוהר לקטורת יש כוח לעצור מגפות, על סמך הסיפור על אהרן הכהן שעצר את המגפה במדבר בעזרת קטורת (במדבר יז). לכן יש קהילות שאומרות את פיטום הקטורת בציבור בעת צרה.