עלינו לשבח: הנוסח המלא ומתי אומרים

עלינו לשבח היא תפילת השבח שחותמת כל אחת משלוש התפילות היומיות, שחרית, מנחה וערבית. היא בנויה משתי פסקאות: הראשונה מודה לה' על שבחר בעם ישראל, והשנייה, "על כן נקווה לך", מבקשת שמלכותו תתגלה בכל העולם. במקור נתקנה כפתיחה לברכת מלכויות במוסף של ראש השנה, ומשם עברה לסיום התפילה בכל יום. אומרים אותה בעמידה, ומשתחווים במילים "ואנחנו כורעים".

נוסח עלינו לשבח

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

מתי אומרים עלינו לשבח?

עלינו לשבח נאמרת בסוף שחרית, מנחה וערבית, לפני שיוצאים מבית הכנסת. בשבת ובחג לא אומרים אותה בסוף שחרית, כי מיד אחריה מתפללים מוסף, ולכן היא נאמרת רק בסוף מוסף. בראש השנה היא נאמרת גם באמצע תפילת העמידה של מוסף, כפתיחה לברכת מלכויות. המשנה ברורה כותב שמי שנמצא בבית הכנסת כשהציבור אומר עלינו לשבח, אומר איתם גם אם כבר התפלל.

למה עומדים ומשתחווים?

בגלל חשיבות התפילה נהוג לומר את עלינו לשבח בעמידה. כשמגיעים למילים "וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים" כורעים ומשתחווים, כמו שהמילים עצמן מתארות, וזוקפים את הגוף ב"לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים". זו מחווה של קבלת מלכות שמיים בסיום התפילה, והיא ממשיכה את התפקיד המקורי של התפילה כפתיחה לברכת מלכויות בראש השנה.

ההבדלים בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד

הטקסט כמעט זהה בכל הנוסחים, וההבדל העיקרי הוא המיקום. בנוסח אשכנז אומרים עלינו לשבח אחרי "ובא לציון" והקדיש, ורק אחריה את שיר של יום. בנוסח ספרד ועדות המזרח היא נאמרת בסוף ממש, אחרי שיר של יום ו"אין כאלוהינו". הבדל נוסף: המשפט "שהם משתחווים להבל וריק" הושמט בסידורי אשכנז רבים בעקבות הצנזורה הנוצרית, ומופיע בסידורי ספרד ועדות המזרח. בסידורים חדשים רבים הוא הוחזר.

עלינו לשבח בקצרה

שאלות ותשובות

מתי אומרים עלינו לשבח?

בסוף כל אחת משלוש התפילות היומיות: שחרית, מנחה וערבית. בשבת ובחג אומרים אותה בסוף מוסף ולא בסוף שחרית.

למה משתחווים בעלינו לשבח?

כי המילים עצמן אומרות "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים". ההשתחוויה מבטאת קבלת מלכות שמיים בסיום התפילה.

מה ההבדל בין עלינו לשבח באשכנז ובספרד?

בעיקר המיקום: באשכנז היא באה לפני שיר של יום, ובספרד ועדות המזרח היא הקטע האחרון בתפילה. בסידורי אשכנז רבים הושמט גם המשפט "שהם משתחווים להבל וריק".

מי חיבר את עלינו לשבח?

מסורת קדומה מייחסת אותה ליהושע בן נון, ויש שמוצאים את שמו הקודם "הושע" רמוז בראשי המשפטים בסדר הפוך. החוקרים מייחסים את התפילה לרב, מגדולי האמוראים, כחלק מתפילות ראש השנה.

האם מי שכבר התפלל צריך לומר עלינו לשבח עם הציבור?

כן. לפי המשנה ברורה, מי שנמצא בבית הכנסת כשהציבור אומר עלינו לשבח, אומר איתם גם אם כבר סיים להתפלל.