1. בפרשת השבוע, פרשת "וישב", מתחיל אחד הסיפורים המפורסמים: יוסף ואחיו. אחרי הרבה מלחמות אחים (קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו) יש פה מודל חדש: 12 אחים שיצטרכו ללמוד להסתדר ביחד, ומהם ייצאו 12 השבטים. זה האתגר שלנו עד היום.
  2. האחים זורקים את יוסף לבור ומוכרים אותו למצרים. במשך כמה שבועות נקרא בפרשה תיאור של תהליך התיקון והתשובה שהם עשו, עד שהביעו חרטה והצליחו לתקן את מערכת היחסים. התורה מתעלמת מכל מה שקורה אז בעולם, ומתמקדת רק בריב המשפחתי הזה. כנראה אלה חומרי חיינו החשובים ביותר.
  3. ליוסף יש את כל התירוצים והסיבות לחוש דחוי ועצוב. זרקו אותו לבור, ואז גם לכלא. ובכל זאת בכל מקום הוא מחפש מה השליחות שלו, איך הוא יכול לתרום. הוא עובד מצטיין בבית של פוטיפר, ואז בכלא הוא רגיש כלפי השרים שאסורים ביחד איתו ופותר להם את החלומות. אחר כך הוא גם עוזר למלך פרעה להתמודד עם שנות הרעב. בכל מצב, אדם יכול לשאול מה חובתי ולא מה זכותי, ולבחור שלא להיות רק קורבן, אלא להיות אדם תורם ובעל משמעות לזולת.
  4. יוסף מגיע למצרים ושומר על זהותו. הוא לא מתבלבל, מסרב לניסיונות של אשת פוטיפר לפתות אותו, ואפילו בכלא שומר על אופטימיות ועל זהות יהודית, מול כל התרבות המצרית. זה אתגר גדול עד ימינו, להצליח ולהצטיין תוך כדי שמירה על ערכים.
  5. במובן מסוים, זה גם האתגר של חנוכה. ביום ראשון מדליקים נר ראשון של חנוכה. לא סתם קוראים את הפרשות האלה בזמן חג החנוכה, שגם הוא חג של שמירה על זהות מול גזירות של שלטון זר ואכזר, מול ניסיון לכבות את האור המיוחד שלנו. גם הנרות וגם הפרשה מזכירים לנו משימה בת אלפי שנים. שבת שלום וחנוכה שמח.

          >> כניסת שבת, זמני יציאת שבת ומועדי הדלקת נרות