אין תמונה
גבינות. כי עדיף לא להסתבך עם כשרות

שבועות: החג הזה עם הטנא, המים והחלב - למה כולנו חוגגים אותו בכלל? אם בחנוכה היה נס, בפסח מסע מעבדות לחירות ויום כיפור עת לסליחות, מה בדיוק קרה בשבועות? ובכן, בשנת 2448 לבריאת העולם הופיע הקב"ה בהר סיני לעיני כל עם ישראל - מהמנהיגים ועד לאנשים הפשוטים ביותר - והעניק לנו את התורה. זה קרה ביום שבת, במעמד שנחקק עמוק בתודעה הישראלית ומאז עבר מדור לדור, ועובדה שעד היום אנחנו מציינים את המאורע ההיסטורי. במחזה הזה, אגב, צפה כל עם ישראל - יותר מ-3 מיליון אנשים.

התורה היא למעשה מערכת הציוויים והכללים שלפיהם אנו אמורים להתנהג. מי אמר למשל שאסור לבגוד? אין חוק נגד זה. אבל חוקי התורה חזקים מהכל, ומה לעשות שיש אנשים בעלי תאוות חזקות שלולא הציווי האלוהי, היו פועלים בדרכים עקלקלות. מי אמר שחלק מהאסקימוסים שוגים בכך שהם שולחים את הוריהם למות לבד בשלג? ומי אמר שזה מוסרי להרוג חיות על מנת לאכול את בשרן? מה שמותר ומקובל באוכלוסייה אחת נחשב לפשע חמור באוכלוסייה אחרת, לכן אפשר לומר שאין לנו דרך להגיע למוסר אבסולוטי, אלא דרך כללי-על. ובני אדם, מה לעשות, אינם יכולים להמציא כללים וחוקים כאלה.

התורה נועדה לרסן אותנו, לעשות סדר ולהורות על הדרך הנכונה. החוקים שאנו בני האדם מחוקקים בכל מדינה הם דבר חשוב ולפעמים גם קריטי, אבל כמובן שכבני אנוש אנו יכולים לחוקק גם חוקים מעוותים ואף מפלצתיים (היטלר, למשל, לפי החוק באותה תקופה). מכאן מובנת החשיבות שבחוקי-על, "החוקים של החוקים", שמעניקים לנו כלים לגבש מוסר לא על פי מה שנראה לנו באופן אישי אלא על פי בורא עולם.

חוץ ממתן תורה, מה עוד חוגגים בשבועות?

מזג אוויר נוח בסוף השבוע ובחג
שדה חיטה. הגיע זמן קציר | צילום: רויטרס, חדשות

לשבועות יש מספר שמות נוספים, שכל אחד מהם מבטא את מהות החג. ראשית כל, בספר דברים פרק ט"ז נאמר: "ועשית חג שבֻעות לה' אלוהיך". למה שבועות? כי ביום זה מסתיימים שבעת השבועות שהתחלנו לספור מאז פסח. הרי בני ישראל חיכו בכל מאודם לקבלת התורה והחלו לספור מהיום הראשון של פסח, עד שבסופו של דבר הגיעו לשבעה שבועות - ואז קיבלו את התורה.

שמות נוספים הם "חג הקציר" (בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, וכשבית המקדש היה קיים היו מביאים מהחיטים החדשים שקצרו), "חג הביכורים" (במקביל מתחילה עונת הביכורים - כל בעל מטע של פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל לקח את הפירות הראשונים והביא אותם אל בית המקדש) ו"עצרת". השם הזה אינו מהתורה - כך פשוט כינו אותו חז"ל, בהתייחס לעובדה שמדובר בחג המהווה המשך ישיר לפסח. ומה הקשר לפסח? כי ליציאה ממצרים אין כל משמעות, אמרו חז"ל, ללא סיום התהליך - קבלת התורה בהר סיני.

אגב, מעניין לגלות שבניגוד לשאר החגים אין בשבועות סממן חיצוני (חנוכייה, שופר, סוכה וכו'), אולי מלבד טנא הביכורים שקשור בכלל למהות אחרת. הסיבה היא שדווקא בגלל שמדובר בחג מתן תורה - אין סמלים חיצוניים העלולים להסיט אותנו מהמהות עצמה.

למה אוכלים מאכלי חלב בחג?

קודם כל, התורה נמשלה לחלב ("דבש וחלב תחת לשונך", שיר השירים ד') וכמו שתינוק יכול להתקיים רק בזכות חלב אם, כך התורה מספקת תזונה רוחנית לנשמה. אבל ההסבר המעשי יותר נוגע לכך שמיד אחרי קבלת תורה בני ישראל חזרו איש איש לביתו ורצו לאכול. אבל אחרי שקיבלו את כל הציוויים ונכנסו לעול תורה ומצוות, הכנת בשר כבר לא הייתה פשוטה כל כך. עכשיו הם הצטוו לבצע הכנות רבות - להכשיר כלים, לבדוק את סכין השחיטה, לשחוט בדרך מסוימת וכו', וכמובן שלקח להם זמן להיערך לכך, מה גם שאותו יום היה יום שבת, בו אסור לשחוט או לבשל. אז הם פשוט אכלו מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

למה קוראים בחג דווקא את מגילת רות?

קודם כל, רות הייתה גיורת שקיבלה את חוקי התורה בלב שלם (ורק כך, למעשה, הגיור תקף). בשבועות כולנו נחשבים באופן מסוים כגרים, משום שאנחנו הרי חוגגים את מתן התורה וכך מקבלים על עצמנו מחדש את החוקים והמצוות. טעם נוסף הוא פשוט יותר: עיקר סיפור מגילת רות התרחש בתקופת הקציר של השנה, ולכן נוהגים לקרוא אותה דווקא כעת. לפי הטעם האחרון, שבועות הוא יום הלידה והפטירה של דוד המלך, שהיה כזכור מצאצאי רות ובעלה בעז.

מה הסיפור של תיקון חצות, ולמה צריכים ללמוד תורה כל הלילה?

לוחות הברית
לוחות הברית. טובים השניים מן האחד | צילום: SXC

לא תאמינו, אבל דווקא במעמד מתן תורה בני ישראל, איך לומר - נרדמו. כלומר, לא התעוררו בזמן למתן תורה ולכן, כפי שכתוב בשולחן ערוך ילקוט יוסף, "הוצרך הקב"ה להעירם משינתם על ידי קולות וברקים". לכן בתור תיקון קיבלנו את המנהג ללמוד כל הלילה. "כל מי שעושה לימוד לילה זה כתיקונו, ניצול מכרת כל אותה השנה, ומובטח לו שישלים שנתו ולא יבוא לו כל נזק", הבטיח האר"י בזמנו.

למה יש שני לוחות הברית ולא לוח אחד?

נסיים בבדיחה: ובכן, כשהקב"ה רצה לתת את התורה הוא הציע אותה לכל העמים כידוע. הוא שאל את הצרפתים: "רוצים את התורה?". "מה יש בה?" שאלו בחשד. "לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף", ענה. "עצור!" אמרו, "לא תנאף? עזוב, לא מתאים לנו". עבר לאסקימוסים. "מה יש בתורה שלך?" שאלו. "לא תרצח, לא תנאף, כבד את אביך ואת אמך", ענה. "כבד את אביך ואת אמך? אצלנו זה לא נהוג", ענו. משם עבר הקב"ה לאמריקאים. "יש בתורה שלי לא תנאף, לא תרצח, לא תחמוד" אמר. "לא תחמוד? זה נוגד את תרבות הצריכה שלנו. עזוב, נוותר". כך עבר הקב"ה בין כל העמים, וכל אחד מהם סירב לקבל את התורה מסיבותיו שלו. עד שהגיע הקב"ה אל בני ישראל. "רוצים לקבל את התורה ואת לוח הברית?", שאל. "כמה זה עולה?", שאלו בחשדנות. "זה בחינם", ענה. "טוב, אז תביא שניים".

>> מי מתאים לזוגיות עם מזל תאומים? הפרופיל המלא
>> מה המשמעות של ספירת העומר?