למשמע צירוף המילים "טבעת נישואים", לכולנו (או לפחות לחצי מאיתנו, החצי עם הרחם), רץ בראש תסריט הוליוודי המורכב משלושה חלקים: 1. גבר שרמנטי כורע ברך; 2. קופסת קטיפה אדומה נפתחת; 3. כל צרותינו עלי אדמות נפתרות (למעשה התסריט הזה קשור לטבעת אירוסין, אבל הרעיון מובן).

החתן לכלה שם טבעת (צילום: רונן טלקר, פוטוסינטזה)
זהו, את שלי לנצח | צילום: רונן טלקר, פוטוסינטזה

מאיפה בכלל הגיע הרעיון לחבר שני אנשים עם טבעת? למה ביהדות הגבר הוא זה שמעניק את התכשיט? ולמה אי אפשר להסתפק בלהגיד "בא לך להתחתן איתי? כן?! אז יאללה, סגרנו"? אנחנו לא סגורים מה חושבים על זה בהוליווד, אבל בואו נעשה סדר לגבי מה היהדות חושבת על העניין.

כמה עולה אישה?

אז נתחיל מההתחלה. במשנה נכתב "אישה נקנית בשלוש דרכים: בכסף, בשטר, ובביאה". בתרגום חופשי לעברית זה אומר שגבר מקדש את אשתו בכסף, בצ'ק או ביחסי מין. מילא שאין פה טבעת, אבל חז"ל היקרים, לא שמעתם על פמיניזם? ככל הנראה, חכמינו לא התכוונו שקונים אישה כמו שקונים מרצדס בסוכנות הרכב או אבטיח אצל הירקן. הגבר לא קונה את האישה מגורם חיצוני, כמו אבא שלה למשל, אלא מעצמה. מדובר במעשה סמלי שמבטא התקשרות בין בני הזוג, ולכן סכום הקנייה צריך להיות גם הוא סמלי בלבד - פרוטה. כדי לסבר את האוזן, שער הפרוטה עומד היום על משהו כמו 10 אגורות, והאנליסטים לא צופים עליות בעתיד הקרוב.

"הקידושין הם סמל לכריתת ברית הזוגיות", מסביר הרב אלישיב קנוהל, הרב של קיבוץ כפר עציון ומרכז מיזם הנישואים בארגון הרבנים צוהר. טקס הנישואים, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, מורכב למעשה משני חלקים נפרדים, שפעם התרחשו במרווח של כשנה. הראשון הוא טקס הקידושין (או כמו שקראו לו אז, האירוסין), שהוא החלק עם הטבעת; וטקס הנישואים, ובו העמידה תחת החופה ושבע הברכות. "טקס הנישואים נועד לבטא את העובדה ששני בני הזוג הולכים להקים יחד בית ומשפחה. את החלק הזה מסמלת החופה, שהיא סמל לקורת גג. לעומת זאת, כל עניינן של הקידושין הוא הקשר הזוגי עצמו. זו ברית שלא תלויה בדברים חומריים, בקירות, בגג, בילדים", מבהיר הרב קנוהל. "איך בני זוג מביעים את האחדות שלהם? הדרך הכי פשוטה היא על ידי יחסי אישות, כמו שכתוב 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד'. מאוחר יותר חז"ל היו מלקים את מי שקידש את אשתו בביאה. מכיוון שצריכים שני עדים לקידושין, וכל העניין הזה לא צנוע, הוסיפו את האופציה של הקניין".

כמה עולה קילו תמרים?

הקניין בא לידי ביטוי בכמה צורות. למשל, הייתה תקופה בה היו גברים שהעזו לקדש את האישה בראש בצל. כן, פעם הגברברים הישראלים חסכו לעצמם שוטטות של שעות בחנויות תכשיטים, והסתפקו בקפיצה קטנה לשוק. כדי להדגיש את חוסר החשיבות של החפץ עליו מקדשים, מסופר במשנה שגבר יכול היה להגיד לאהובתו "התקדשי לי בתמר זה?". במקרים פחות קיצוניים היה הגבר מקדש את האישה בגביע כסף או בחפץ נאה אחר.

למזלנו, מתישהו לפני כ-1,500 שנה, בתקופת הגאונים, תקנו שגבר יקדש את אשתו בטבעת. הרעיון המקורי היה ליישר קו בין כל בנות ישראל, אבל מאז, מסביר הרב קנוהל, נוספו עוד כמה טעמים לבחירה דווקא בטבעת מתכת עגולה. "הטבעת היא כלי שמשמש לחבר שני דברים כאחד. במשכן, בית המקדש הזמני, היו מחברים בין העצים המרכיבים אותו בטבעות, כך שהטבעת היא משהו שמסמל בנייה, חיבור בין שניים. חוץ מזה, טבעת הנישואים מסמלת טבעת נוספת בשלשלת הדורות".

גם כשפרעה מפקיד את כל אוצרות המדינה בידי יוסף, הוא נותן לו את טבעת המלך. "באותו האופן, כשהגבר נותן את הטבעת לאישה הוא כאילו אומר לה - אני מפקיד בידייך הכל, אנחנו מתאחדים". ואם זה לא מספיק, אז קחו בחשבון שבגימטריה, טבעת שווה לקידושין. בסופו של דבר, אומר הרב קנוהל, ההסבר הכי פשוט לקידושין בטבעת הוא שחפץ הקידושין נשאר בידה של האישה ומהווה לה מזכרת לעולם.

למה אסור לשים יהלומים?

ומה לגבי המנהג המודרני, בו האישה נותנת טבעת לחתן? "זה יכול להיות טוב כדי שנשים אחרות ידעו שהוא נשוי, אבל אין לזה משמעות הלכתית, כי הזרימה היא מכיוון אחד", מסביר הרב קנוהל. "למה זה ככה? ראשית, כי פעם החברה האנושית הייתה שוביניסטית. כמו כן, כתוב בתורה 'כי יקח איש אישה' ולא להפך. היום נוהגים שאת נתינת הטבעת מהאישה לגבר עושים בסוף החופה, אחרי 7 הברכות".

ולקראת סיום, אולי נדבר קצת עסקים. איך הטבעת צריכה להיראות? ממה היא צריכה להיות עשויה? טבעת הנישואים יכולה להיות עשויה מכל מתכת שהיא, ואין שום הכרח שתהיה מ-94 קראט. הכללים ההלכתיים היחידים שחלים עליה הם שהיא תהיה רכושו הפרטי של הבעל, ושלא תהיה משובצת עליה אבן יקרה. "הסיבה לכך היא שהערך של האבנים הטובות לא ידוע לכל אדם. חששו שיהיה מצב שהאישה תחשוב שהגבר מקדש אותה באיזה יהלום נדיר שעולה אלפי שקלים, בעוד שעל הטבעת יש בכלל זרקור מזכוכית, ואז זה יהיה קידושי טעות, בלי כוונה מלאה של האישה", מבאר הרב קנוהל. "לכן נהוג היום בחתונה שהרב שואל את הכלה בפני העדים, אם היא יודעת שהטבעת שווה פרוטה, כאילו כדי להדגיש שזה בשביל האדם ולא בשביל הטבעת".

>> מחפשים טבעות? יש לנו מה להציע לכם