גם אתם מבלים זמן נכבד מול המחשב? גם אתם, כמו רבים כל כך מאתנו, מפנטזים על מציאות רגועה יותר, שלווה ומפוקסת יותר? אחת האמרות הרוחניות הגדולות ביותר בעיניי היא 'אם אינך מוצא את עצמך כאן ועכשיו, היכן ומתי נראה לך שתמצא את עצמך?'. במילים אחרות, לכולנו יש כלים זמינים להתעוררות והשראה, שנמצאים ממש מתחת לאפנו. תנו לי לספר לכם, למשל, על האותות מעניקות ההשראה שמצוירות על 10 מקשי המספרים שאצלכם במקלדת. כן, ממש ככה.
על כל מקש ספרתי יש גם סמל מסוים, כמו סימן הקריאה של מקש 1, הכרוכית של מקש 2, האחוז של מקש 5 וכן הלאה. כל סמל שכזה ניתן לייחס למסר מעורר. בהתבסס על דבריו של פיליפ טושיו סודו, מחבר הספר "זן ומנות תפעול המחשב" (הוצאת יבנה), כדאי להתבונן בעשרת הסמלים הללו בכל פעם שאנחנו מתחילים את עבודתנו על המחשב, כסוג של הרהור מדיטטיבי משרה רוגע, פוקוס ומוטיבציה.
מקש מספר 1: סימן קריאה
סימן הקריאה קורא לנו להתעורר, לחדד את חושינו! הוא מתחיל את רצף הסימנים הרוחניים, ולא סתם: אי אפשר להתקדם או לבצע שום פעולה באופן אפקטיבי ללא קשב. כמו מישהו שטופח לנו על הכתף או לוחש פסססט!" באוזנינו, בא סימן הקריאה לנער אותנו מההתנהלות האוטומטית והאטומה שאנו נוטים להיקלע אליה, בטח מול מסך המחשב.
מקש מספר 2: שטרודל
התבוננו בסמל הכרוכית (השטרודל) שמאתר את מקש מס' 2. אם לא נגביל את עצמנו למשמעות המוסכמת מראש של הכרוכית - חלק מכתובת האימייל - נוכל להבחין במשהו שנתון במרכזו של מעגל. המשהו הזה הוא את, או אתה. כשאנחנו ניגשים לבצע פעולה כלשהי, עלינו לעשות זאת מתוך תחושה של מרכז. מחשבות מפוזרות והגדרת יעד מעורפלת ולא ברורה הן לא נקודות פתיחה טובות להתחיל מהן. תחושת המרכז מוענקת לנו כשאנחנו סגורים על עצמנו, מחשבותינו אסופות, מטרותינו ברורות ויותר מזה – אנו חשים מוגנים בתוך מבנה או ארגון כלשהו (בין אם חומרי כמו הבית / המשרד, או מופשט כמו מטרה, אמונה או רעיון). האם יש לכם מרכז ממנו אתם פועלים, ומבנה מגונן המאפשר לכם להמשיך? זו השאלה המדרבנת שמעלה מקש מס' 2.
מקש מספר 3: סולמית
הסולמית מציינת פרשת דרכים שמחייבת אותנו לבחור: ימינה או שמאלה? להמשיך או לעצור? לשאוף למטרות נעלות או להיכנע לחולשות האנושיות? הסמל נמצא שם תמיד בדיוק כשם שפרשת הדרכים נמצאת שם תמיד: בכל עת עלינו לבחור מה לעשות וכיצד לנהוג. ומאחר שהזמן נוסע, אפילו כשאנחנו לא בוחרים זו בעצם בחירה.
מקש מספר 4: סמל הדולר
מקש מס' 4 נוגע לנו ישר בשאלת השאלות: מה יחסינו לכסף? עד כמה אנחנו מאפשרים לעצמנו ליהנות משפע חומרי? למה ישנם אנשים שנרתעים מכסף ורואים בו משהו מלוכלך בזמן שאחרים נוהים אחריו בלי לראות שום דבר אחר? המקש מזכיר לנו ללבן את סוגיית הכסף: כיצד לזמן אותו לחיינו, כיצד לנתב אותו למטרות חיוביות וכיצד למנוע ממנו להפוך אותנו לחמדניים.
מקש מספר 5: סמל האחוזים
מקש מס' 5 בא לשאול אותנו עד כמה אנחנו מתמסרים לפעולות שלנו? כתבים רוחניים רבים מזכירים לנו באופן מביך את נטייתנו למאמץ חלקי בלבד בפעולותינו. חשבו על כל המפעלים שהתחלתם בהתלהבות קדחתנית ונתתם להם להתאייד עם הזמן. חשבו על תהליכים כמו למידה, התעמלות, השקעה במערכות יחסים, שאנחנו נוטים לבצע באופן חלקי ו/או אוטומטי. סימן האחוז בא להזכיר לנו שכדי להרגיש את החיים במלואם, עלינו לתת את עצמנו במאה אחוז בכל דבר שאנחנו עושים - מהכנת חביתה, דרך שליחת אימייל ועד לתפילה או מדיטציה.
מקש מספר 6: גגון עילי
סמל של מקש מס' 6 יש צורה של הר. הר מציין שלווה, נוכחות ועוצמה שקטה. הוא ממוקם במרכז וחולש על סביבותיו מבלי לאיים עליהם. זהו דימוי לאיש המעלה בתפיסה האוריינטלית, כמו אומן לחימה שקט ונינוח שאינו מחפש פרובוקציות, אינו מטריד ואינו מתפאר ביכולותיו. דווקא השלווה שלו מקרינה את כוחו הפנימי באופן משכנע. מקש מס' 6 מזכיר לנו לאמץ את דימוי ההר: לנסות לשמור על יציבות, שלווה מכובדת ועוצמה פנימית.
מקש מספר 7: סמל האיחוד
מקש מס' 7 מתאר את אחד הההישגים העיקריים של תודעה מפותחת, והוא הפנמת הרעיון שהכול מחובר, זאת בניגוד לתחושה המתמדת שהעולם עשוי מפרטים בודדים. כפי שהמקש הזה עצמו הוא רכיב חסר עצמיות בתוך המכלול המכונה מחשב, כך גם כל דבר אחר ביקום, שניתן להבין או לתאר רק ביחס לדברים אחרים.
מקש מספר 8: כוכב
במהלך היום יום אנחנו נוטים להתייחס רק למה שמתרחש מול עינינו וטווח הקליטה שלנו את גדולתו האדירה של היקום הולך ומצטמצם. בכל מקום בו אנו נמצאים אופפים אותנו מרחבים שלא יתוארו במימדים בלתי נתפסים של מרחק, גובה ועומק. סמל הכוכב בא להזכיר לנו כמה אנחנו קטנים: לוקחים בכזו רצינות את עניינינו המקומיים בארץ קטנה, השוכנת ביבשת אחת, על פניו של כוכב לכת כחלחל, השייך למערת שמש זוטרה, בשוליה הזניחים של גלקסיה חסרת חשיבות כמוה יש בין עשרות למאות מיליארדים ברחבי החלל. מקש מס' 8 בא לאזן את מקש מס' 5 (השקעת מאה אחוז בפעולותינו), כשהוא מזכיר לנו בעדינות לא לקחת את עצמנו ברצינות רבה מדי.
מקש מס' 9 ומקש מס' 0 - הסוגריים
מקש מס' 9 מזכיר לנו לא להשאיר את הדברים פתוחים. פעולותינו צריכות לבוא לידי סיום ברור המאפשר את הפניית הכוחות והמוטיבציה אל המשימה הבאה. קחו למשל מערכת יחסים רומנטית שמסתיימת בצורה לא ברורה – אולי מתוך כוונת אחד מהצדדים שלא לפגוע – ויוצרת התמשכות מכאיבה של תקוות שווא וויתור מיותר על בני זוג פוטנציאלים המופיעים פתאום.
מקש מס' 0, דווקא זה המסיים את שורת המספרים, מגדיר פתיחה והתחלה של תהליך חדש. פתחנו בסימן הקריאה של ההתעוררות אל העכשיו, דרך המרכז ופרשת הדרכים אל יחסינו לכסף ואל אידאל השקעת מאת האחוזים בפעולותינו. הפנמנו את סמל ההר ואת העובדה שהכל מאוחד. הכוכב הזכיר לנו שאנחנו נוטלים חלק ביקום אדיר מימדים והסוגריים – את חשיבות חתימת התהליכים ואת חשיבות פתיחתם. וכפי שאמר אחד ממוריי היקרים: "אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני".
10 הסמלים הרוחניים נמצאים שם תמיד עבורכם. אתם יכולים להרהר בהם במקרה, כשעיניכם נחות על אחד מהם, או להתבונן בהם בכוונה תחילה, מ-1 ועד 0, כהרהור מדיטטיבי קל, בדקות בהן לוקח למערכת ההפעלה לעלות כשאתם מדליקים את המחשב.