צפירה ביום השואה 2027 - שעת הצפירה, הטקסים והאירועים המרכזיים

מתי הצפירה ביום השואה 2027?

ביום שלישי, 4 במאי 2027, בשעה 10:00 בבוקר בדיוק, תישמע צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבי הארץ. הצפירה תימשך שתי דקות, בהן נעצרת התנועה בכבישים והציבור עומד דום לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. במקרה של אזעקת אמת ישמעו צפירות עולות ויורדות, בשונה מצפירת הדומייה.

מתי ייסגרו העסקים בערב יום השואה 2027?

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום שני ה-3 במאי 2027, לא תישמע צפירה כמובן, והעסקים ייסגרו כל מהשעה 19:00 ועד השעה 06:00 למחרת. בין העסקים שייסגרו:

1. מקומות המוגדרים כ"עינוגים ציבוריים" כמו תיאטרון, בתי קולנוע, מופעים, מועדונים
2. אולמי שמחות ואירועים
3. בריכות שחייה וחדרי כושר
4. אירועי ספורט
5. בתי קפה ומסעדות, מזנונים וקיוסקים

חריגים שימשיכו לפעול: שירותי הארחה והלנה של בתי מלון ובתי מרקחת.

האם יש תחבורה ציבורית ביום השואה 2027?

כן, התחבורה הציבורית תפעל כסדרה הן בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה והן ביום עצמו.

האם יום השואה הוא יום שבתון?

לא, יום הזיכרון לשואה ולגבורה אינו מוגדר כיום שבתון. מוסדות חינוך, מקומות עבודה ושירותים ציבוריים פועלים כרגיל, אך נערכים בהם טקסי זיכרון ופעילויות חינוכיות מיוחדות.

האירועים המרכזיים ביום השואה 2027

יום שני, 3 במאי 2027 (כ"ו בניסן תשפ"ז):

20:00 - העצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבת גטו ורשה במרכז "יד ושם" בירושלים. העצרת תיערך במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר יד ושם, ניצולי שואה ובני משפחותיהם.

20:00 - הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בקיבוץ יד מרדכי תחת הכותרת: "משואה לתקומה". הטקס כולל מעמד יזכור, נאומי נציגי ממשלה וצה"ל, הדלקת משואות ומופע אמנותי.

יום שלישי, 4 במאי 2026 (כ"ז בניסן תשפ"ז):

10:00 - צפירת דומיה בת 2 דקות ברחבי הארץ.

10:02 - טקס הנחת הזרים ב"יד ושם" במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, ארגוני ניצולים ולוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.

11:00 - "לכל איש יש שם": מעמד הקראת שמות קורבנות השואה בחסות יושב ראש הכנסת במשכן הכנסת.

11:00-12:45 - "לכל איש יש שם": מעמד הקראת שמות קורבנות השואה בידי הציבור הרחב באוהל יזכור, יד ושם.

13:00 - טקס אזכרה ממלכתי באוהל "יזכור" במרכז "יד ושם". לאחר הטקס יערכו סיורים מודרכים לקהל הרחב במוזיאון לתולדות השואה.

14:00 - מצעד החיים ייצא ממחנה ההשמדה אושוויץ (פולין) בצעידה בין מחנות אושוויץ לבירקנאו.

20:00 - עצרת הנעילה לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות.

הנושא המרכזי של יום השואה 2027

הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה 2027 הוא "המשפחה היהודית בשואה".

המשפחה היהודית הייתה מוקד מרכזי לזהות ולחיים לפני השואה, אך תחת השלטון הנאצי היא התפרקה במהירות. מבנה התפקידים המסורתי השתנה כאשר גברים נעצרו או נעלמו, ונשים וילדים נאלצו לשאת בנטל הפרנסה וההישרדות. בתוך תנאי הגטאות והרדיפות, המשפחה שימשה גם מקור כוח ולכידות, אך בו בזמן עוררה מתחים קשים בשל מחסור ומשברים. לעיתים נאלצו הורים לקבל החלטות טראגיות ולהיפרד מילדיהם כדי להצילם, באמצעות בריחה, הסתרה או שליחה למדינות אחרות. למרות מאמצים אלו, רבות מהמשפחות הושמדו. גם במחנות ובקרב פרטיזנים נוצרו “משפחות חלופיות” שסייעו להישרדות. לאחר המלחמה חיפשו הניצולים קרובים והקימו משפחות חדשות כסמל לחזרה לחיים, אף על פי שהתמודדו עם טראומות וקושי. בסופו של דבר, שיקום הקשרים המשפחתיים היה מרכיב מרכזי בהתחדשות העם היהודי לאחר השואה.

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בשנת 1959 חוקקה מדינת ישראל את "חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה". החוק קובע כי התאריך כ"ז בניסן מוקדש מדי שנה להתייחדות עם זכר השואה שהנחיתו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, וכן להנצחת מעשי הגבורה והמרד של היהודים באותה תקופת זוועות.

יום הזיכרון מתחיל ביום כ"ז בניסן בשקיעת החמה (או בערב כ"ו בניסן לפי הצורך), ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת. במהלך יום זה חלים בישראל מנהגי אבלות רשמיים - טקסי זיכרון והנצחה, דגלים בחצי התורן, תכניות טלוויזיה ורדיו מיוחדות.

תפילות ביום השואה

תפילת יזכור לחללי השואה (נוסח מקוצר):

יִזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת נִשְׁמוֹת אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶיהָ, נִשְׁמוֹת שֵׁש־מֵאוֹת רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּמְתוּ וְשֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ וְשֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים, וְאֶת קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּחְרְבוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.

יִזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת עֲקֵדָתָם עִם עֲקֵדַת שְאַר קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו מִימֵי עוֹלָם וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. יָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְנֹאמַר אָמֵן.

תפילת אל מלא רחמים:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיע מַזְהִירִים אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת מִילְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה, שֶׁנּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּסְפּוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵׁם, בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִים וְעוֹזְרֵיהֶם מִשְּׁאָר הָעַמִּים. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם, וְיַעֶמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

שירי זיכרון ליום השואה

"הליכה לקיסריה" (חנה סנש)

שירה של חנה סנש בלחן של דוד זהבי, מתאר את הכמיהה לחיים והתפילה לדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. חנה סנש, מגיבורות ישראל, הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה והוצאה להורג על ידי הנאצים.

"אפר ואבק" (יהודה פוליקר)

שירי האלבום "אפר ואבק" של יהודה פוליקר בשיתוף עם יעקב גלעד מזוהים עם יום הזיכרון לשואה. באלבום שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בצל הטראומה שחוו הוריהם. את השיר "אפר ואבק" כתב גלעד לאימו הלינה בירנבאום ניצולת השואה.

שיר הפרטיזנים (שמעון ישראלי)

שיר שנכתב במקור ביידיש על ידי הירש גליק, אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה. השיר התפשט בין קבוצות הפרטיזנים השונות והפך לסמל ההתנגדות של הפרטיזנים היהודים לרדיפת הנאצים. הוא מוכר גם בשם "אנחנו כאן" (מיר זייַנען דאָ) ותורגם לעברית על ידי אברהם שלונסקי.