ישראל לקחה אחריות (צילום: חדשות 2)
הוא לא יכול להגיד שלום אחרון לאביו? | צילום: חדשות 2

מי מאיתנו לא חטא מתישהו בחטא ההכללה. אם אתה חובש כיפה ולובש ציצית מן הסתם אתה משתייך לימין קיצוני, אם אתה נוסע על קורקינט חשמלי וקונה בעדן טבע מרקט כנראה שאתה שמאלן יפה נפש, ואם אתה מסתובב עם שרוואל וראסטות אז או שהרגע חזרת מהודו, או שאתה מוש בן ארי.

פרשת קורח עוסקת במוש אחר, משה רבנו, ובפוטש שניסו לעשות לו ראשי העדה בראשות קורח. בקצרה: קורח וחבר מרעיו קוראים תיגר על סמכותו הרוחנית-ממלכתית של משה ודורשים ממנו להחזיר את המפתחות ולפנות את כס ההנהגה. הסוף ידוע - קורח נענש בעונש מקורי וסמלי: האדמה פוערת את פיה ובולעת אותו, את משפחתו ואת מקורביו.

לאלוהים, שחס על כבודו של משה ושכנראה עדיין רותח על בני ישראל בגלל פרשת המרגלים, עולה הסעיף. הוא מפנה את זעמו כלפי העם ומאשים אותם על כך שבזמן המרד לא עמדו לצידו של משה מנהיגם. בהתקף של ערס חמום מוח מתנפח לו הווריד האלוהי, והוא דורש ממשה ואהרון "היבדלו מתוך העדה הזאת ואוכלה אותם כרגע". בקיצור, זוזו הצידה כי אני הולך להיכנס באמ-אמא שלהם! משה ואהרון פונים לשכל הישר של האל ובאקט חינוכי-מוסרי נוזפים בו בפסוק המפורסם (דברים כ"ב, ט"ז) "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?"

אז נו, נשמע לכם הגיוני שכל העדה תיענש בגלל אדם אחד? האם זה מוסרי שכל העדה תסבול בגלל חטאו של קורח? אלוהים חוטא בחטא ההכללה, ואהרון ומשה מעמידים אותו במקום ומפצירים בו לא לגזור על העם גזירה אינדוקטיבית - מהפרט אל הכלל.

לכל הכללה יש שני צדדים

אני דווקא מעוניין להתייחס להיפוכו של המשפט המכונן הזה. כידוע, לחטא ההכללה יש שני צדדים - מהפרט אל הכלל הוא השכיח מבניהם, אבל הכיוון יכול להיות גם הפוך, מהכלל אל הפרט. באקדמית זה מכונה הגזירה הדדוקטיבית, במקראית זה פשוט יותר: "הכל העדה תחטא ועל איש אחד תקצוף?"

לפני 26 שנה נכנס ג'ונתן פולארד לכלא. מאז, האיש לא ראה אור יום. הוא לא רצח אף אחד וגם לא השתתף באונס קבוצתי אכזרי. אכן, הוא ביצע עבירה, אבל האם היא עד כדי כך חמורה שבגינה אינו רשאי לחלוק כבוד אחרון לאדם שהביא אותו לעולם? האלוהים המודרני, נשיא ארה"ב ברק אובמה, יכול היה להעניק לפולארד את הזכות האנושית הבסיסית להשתתף בהלוויית אביו. אבל הוא בחר שלא, ועל כך יש לי מספר תהיות.

נכון, מדינת ישראל חטאה כששלחה את פולארד לעבוד כחפרפרת ב-CIA. אבל האם העובדה שמדינת ישראל כישות ציבורית סרחה, היא סיבה מספיק טובה למנוע מאדם להשתתף בהלוויה של האיש שקם כל לילה להחליף לו חיתול? נכון, ממשלת ישראל מתמהמהת בפיתרון הסכסוך עם הפלסטינים. אבל האם זו סיבה מספיק טובה להשתמש בפולארד כקלף מיקוח ולעשות בו שימוש מרושע וציני כדי להפגין שרירים מול מדינת ישראל?

עם יד על הלב, אובמה, האם ההחלטה לאפשר לפולארד לצאת לשלוש שעות חופש (שלוש שעות, בשם השם!) תפגע עד כדי כך בביטחון ארה"ב? או שאולי כל כך נקשרת לנמסיס הפרטי שלך שאתה פשוט לא מסוגל לשחרר אותו לפרק זה כה קצר? בתור נשיא של אימפריה שחרטה על דגלה את ערך החירות כערך האדם החשוב ביותר, האם חירות אצלכם היא עניין רק לפסלים או גם לאנשים בשר ודם? במילים אחרות, מיסטר פרזידנט, "הכול העדה תחטא ועל איש אחד תקצוף?"

>> עוד בפרשת קורח - כך תשמיד את אויביך הפוליטיים
>> איזה מזמור בתהילים מתאים למזל שלך?